וידוי: "האנטומיה" איתגרה את כושר הסבולת שלי. איפשהו, בין עונות 9-8 (או לפני, מי סופר?) אחרי כמה סיבובים של רומנים כושלים, איחודים מרגשים, הצהרות דרמטיות ואסונות קורעי לב, נשברתי. מרדית' התישה אותי, מק'דרימי עייף אותי, החולים שלהם לא הזיזו לי. נטשתי והשארתי מאחור את בית החולים סיאטל גרייס שלא על מנת לשוב לביקור בחדרי הניתוח, אלא שהמציאות הוכיחה שאני מיעוט זניח בים שוצף הורמונים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הצופות האדוקות סירבו להרפות מהגילטי פלז'ר הרפואי, "האנטומיה" שעטה לעונה 11, והסוף אינו נראה באופק. ביה"ח זכה לשם חדש, "גריי סלואן", על שם שני גיבורים שאינם עוד איתנו. כמה דמויות בלתי מוכרות קיבלו חלוקי מנתחים, חולים חדשים מתמוטטים מול חדר המיון, והעסק ממשיך לגלגל דמעות ושיברונות לב. עד מתי?
נחיתה לתוך העונה ה־11 מגלה שבעצם כלום לא זז. כבר יותר מעשור מרדית' ודרק רבים. הדיאלוגים ביניהם הם מופת של כתיבה להדיוטות, וצפייה בהם מעלה חשש אמיתי לנקודות האיי.קיו של הצופות (דיאלוג אופייני לדוגמה - דרק: "אנחנו לא רבים. הריב נגמר", מרדית': "אוף, דרק, אין לך זכות לעשות את זה... ומה אם לא גמרתי לריב?" דרק: "זה לא נגמר, אני מבטיח לך, בטח נריב מחר ומחרתיים"). אף על פי שהשניים הצליחו לאחד כתובות, לאמץ ילדה ולהתרבות באופן טבעי, הם נותרו דמויות אינפנטיליות ושטחיות. במידה רבה, מוטב היה שלפחות אחד מהם היה מקפח את חייו באחת מאותן סיטואציות טרגיות ש"האנטומיה" מתהדרת בהן (ע"ע: טביעה, דריסה, מסע ירי, התרסקות מטוס, התחשמלות, סופה), אך זה לא קרה. חבל.
את החלל שהותירה אחריה כריסטינה יאנג אין בינתיים מי שימלא. מרדית' נעה במסדרונות ביה"ח, נישאת על גבי פלשבקים מילדותה ומחכה לתפוס את דרק לעוד מריבת קאלט שלא תיכנס לדפי ההיסטוריה. הבחירה לדלג לעבר, אל סיפור האהבה האפי בין אליס גריי לריצ'רד וובר - פעם מתמחים והיום גופה ואיש זקן - מעידה כי אפילו יוצרת הסידרה, שונדה ריימס, מתחילה להבין שקו העלילה הרומנטי של מרדית' מיצה את עצמו (רמז: ב־2009). מי שאמורה להוות צלע תומכת במרדית' היא חצי אחותה החדשה (חצי אחותה הקודמת כבר חוסלה) - הפעם מצד האם. מגי פירס השחורה היא דמות מפתח בעונה זו, ומי שיצליח לעקוב אחריה יגלה אם הפעם מרדית' תזכה לתקן משהו ביחסי המשפחה הקלוקלים שהיא מנהלת עם שארי בשר. אל תפתחו ציפיות, רק תפתחו את אריזת הטישו.
בבחירה בין להיות יותר "ER" ובין להידמות ל"שיקגו הופ", בחרה "האנטומיה" בשנייה. דרמת בית חולים היא ז'אנר טלוויזיוני בעל מוניטין. נדמה כי בכוונת ריימס להשמידו. "האנטומיה" מחקה אופרת סבון בינוניות והופכת דומה להן מעונה לעונה. הבאת קרוב משפחה אבוד לעלילה היא שיטה הלקוחה מסבוניות, כמו גם השימוש בנעימות מוסיקליות עגמומיות, סצנות שמסתיימות בטריקת דלתות ושחזור טראומת ילדות. מרדית' נמצאת בדרך הנכונה לשום מקום. היא אפילו חותמת כל פרק בתובנה פילוסופית מאירת עיניים ב־99 סנט, למשל "חיינו מבוססים על הטעויות שלנו באותה מידה שהם מבוססים על ההצלחות שלנו" - תנשמו עמוק, יש המשך: "בזכותן אנחנו מי שאנחנו". כיתבו את זה על לוח ליבכם, ניצרו ושימרו לשימוש בכרטיסי הברכה בכריסמס הקרוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו