רגע לפני שהקורונה פרצה, המחזאי והבמאי אלדד זיו הגיע לפריז לצורך השתלמות אמנותית כצייר וככותב. הוא אמור היה להישאר שם חצי שנה במסגרת תוכנית של משרד התרבות, אלא ששלושה שבועות אחרי שהגיע לשם, נאלץ לחזור לארץ כשאחיו חלה בקורונה באופן קשה ואף נפטר.
מהר מאוד הבין שהחלומות על לחזור לפריז יצטרכו לחכות. הקורונה הכתה בעוצמה, השמיים נסגרו והוא נותר פה ללא עבודה, כשעולם התרבות כולו סגור. בלית ברירה החל לחשוב על יוזמה שתאפשר ליצור גם בימי הקורונה. התוצאה היא הצגת תיאטרון בת שני שחקנים, אורי אברהמי ואבי פניני, שמגיעה לבתים של אנשים, לחצרות ולגגות. את ההצגה, "ברווזים", כתב אברהמי בהשראת מחזה של דיוויד מאמט, "וריאציות של ברווזים", וזיו ביים.
"חשבנו איך אנחנו יכולים לעשות תיאטרון שיותאם לבתים", מספר זיו, "משהו שיוכל להמשיך גם אחרי שהתיאטראות ייפתחו. כמו שמזמינים נגנים וזמרים לחצרות ולבתים - יכולים להזמין גם תיאטרון. בדרך כלל מדובר בהצגות יחיד, אבל פה זו הצגה של שניים עם דואטים, שירים ודיאלוגים. זה לא ארוך מדי, 50 דקות. עשינו שש הצגות הרצה כדי לבדוק את הדברים. התגובות היו נהדרות ועכשיו אנחנו יוצאים עם זה לדרך. יש כבר חמש או שש הצגות מוזמנות, העלות יחסית זולה, כ־100 שקל לאדם".
לדברי זיו, "אברהמי ופניני משחקים בתיאטרון כבר 50 שנה. אני עצמי ביימתי אותם יחד ובנפרד ארבע פעמים. את החזרות עשינו על גג הבית של אורי בין הסגרים. התפאורה כולה היא ספסל. הם מגלמים שני שחקנים שנפגשים לצורך חזרה להצגה, ובמקום לעשות את החזרה - הם נסחפים לשיחות על עצמם. זה נורא מצחיק".
"ואז לאט לאט הגיעו הדיווחים על הקורונה. שלושה שבועות אחרי שהגעתי לפריז קיבלתי טלפון שבישר לי שאחי אושפז בבית חולים עם קורונה. לא יכולתי להגיע לארץ כי השמיים היו סגורים. רק בסוף מרץ השיגו לי טיסה לארץ. הגעתי, נכנסתי לבידוד, ובמהלך הבידוד שלי - אחי נפטר.
"בינתיים התקשרו מפריז ואמרו שאוכל לחזור בפברואר 2021, ואחר כך זה זז לאפריל, ובינתיים פריז הולכת ומתרחקת. אז ישבתי עם אורי אברהמי וחשבתי איך אנחנו מעבירים את התקופה הזאת. החלטנו לעשות את ההצגה הזאת כי אין ברירה, קצת לצאת מהדיכאון. כולנו נפגעי קורונה. כרגע אני יושב בבית, כותב ומנגן. החלפתי את המכחולים בגיטרה. אני עדיין מחכה שיהיה בסדר ושישלחו אותי שוב לפריז". טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
