"מאוד הופתעתי מחוסר הביטחון של פול סיימון": הליהוק החדש לדמותו של ארט גרפונקל

באופן משעשע למדי, אוליבר קייב, הליהוק הטרי לגלם את דמותו של ארט גרפונקל במחזמר הווסט אנד אודות הצמד האייקוני שלו ושל פול סיימון, לא ממש הכיר עד לאחרונה את המוזיקה של השניים. אפשר להניח שלעובדה שהוא רק בן 25 יש קשר ישיר לכך, וגם לעובדה שהפעם האחרונה שהשניים הצליחו להניח בצד את המשקעים ביניהם והופיעו יחד על במה אחת, הייתה כשהוא היה רק בן 13 - כלומר רחוק מאוד מלהבין את המשמעות ההיסטורית שנשא המעמד בו לקחו חלק שני מוזיקאים שהתקרבו אז לעשור השמיני לחייהם.

"כן, לא הכרתי אף אחד מהשירים שלהם כשניגשתי לאודישנים", מספר קייב בשיחת טלפון משוודיה, שם הופיע בשבוע האחרון כחלק מהמחזמר "הסיפור של סיימון וגרפונקל", אשר מגולל את סיפור החברות, ההצלחה והסכסוך של השניים ומורכב משיריהם הגדולים. במסגרת סיבוב ההופעות, המחזמר מגיע גם לישראל - לא בפעם הראשונה, אבל לראשונה כשקייב בתפקיד גרפונקל.

"הכרתי רק שורה אחת שלהם: Hello darkness, My old friend (מילות הפתיחה של הקלאסיקה "Sound of Silence"; ע"פ). זה כל מה שידעתי. בעצם זה לא נכון, כי הכרתי גם את 'Mrs. Robinson', אבל חשבתי שזה שיר של הביטלס בגל ה'קו קו קצ'ו', אבל אחר כך הבנתי שזה פשוט רפרנס לביטלס".

אז בעצם היה לך הרבה ללמוד כדי להכין את עצמך לתפקיד.
"לפני שידעתי אילו שירים אני הולך לשיר במחזמר, האזנתי לתקליט של הופעת האיחוד המפורסמת שלהם בסנטרל פארק. ניסיתי להכיר כמה שיותר שירים שחשבתי שאצטרך לשיר בהצגה, ואז קיבלתי את רשימת השירים שאנחנו עומדים לשיר, והבנתי שדי טעיתי. יצא שבכלל לא הקשבתי לשירים שאני אמור לשיר במחזמר, כי יש להם כל כך הרבה להיטים - אז שלחו לי הקלטה של השירים כפי ששרו אותם עד כה במחזמר לפני שהצטרפתי".

היו לך נעליים גדולות להיכנס אליהן. לגלם את ארט גרפונקל זה אתגר, גם משחקית וגם ווקאלית.
"הייתי אומר שלמעשה זה עזר שלא ידעתי מי הם קודם לכן. למדתי קודם את השירים ורק אז עשיתי על סיימון וגרפונקל את התחקיר שלי. אז בכלל לא דאגתי מלשיר את תפקידי השירה שלו. אני מניח אבל שהאתגר התבטא בדאגה שלי להתאים את עצמי למופע שרץ כבר כמה שנים לפני שהצטרפתי אליו, אבל עדיין להצליח להביא את עצמי לתפקיד. אני באמת רוצה לגלם את הדמות הזו באופן שבו כל האחרים רגילים אליו".

כשמחברים את פרטי המידע שהוא מספק במה שללא ספק נחשב אחד הראיונות הראשונים שהוא מעניק בקריירה שלו, אפשר בקלות להבין שעבור קייב מדובר בתקופת פריחה מקצועית ואישית. הוא בוגר הלונדון רויאל אקדמי למוזיקה וזהו למעשה תפקידו הראשון הגדול במחזמר בחשיפה גבוהה.

ישראל, כך הוא מספר, מעניינת אותו מאוד. "השתתפתי במשחק טריוויה בשבוע שעבר, ובאחת השאלות שאלו כמה אחוז מלח יש בים המלח", הוא מספר בהתלהבות. "אני קצת מבין במים, אז חשבתי ועניתי 'שני אחוזים'. והתשובה הייתה יותר מ-30 וזה ממש הפתיע אותי".

ביקרתי שם ממש בסף השבוע האחרון ואפילו אני, שמכיר את הקונספט, עדיין מופתע מכל עניין הציפה.
"כן, זה משוגע לגמרי".

אגב הפתעות ואם נחזור למחזה: כאדם שבאמת לא הכיר את הסיפור שלהם, מה גילית על השניים שהפתיע אותך?
"מאוד הופתעתי מחוסר הביטחון של פול סיימון. עשיתי תחקיר ואיכשהו יצא שצפיתי ביותר ראיונות עם פול מאשר עם ארט. הוא התארח בתוכנית של המנחה האמריקאי דיק קאבט, והוא נשאל שאלה די מורכבת עבור כוכבי רוק ופופ. משהו בסגנון: 'עכשיו כשאתה מפורסם, קשה לך יותר לכתוב שירים, אחרי שהמוזיקה לקחה אותך למקומות כל כך מדהימים?'. הוא ענה: 'אני לא יודע אם המוזיקה לקוחת אותך למקומות כאלה מדהימים'. אני חושב שרק חוסר ביטחון עצום יכול להניב תשובה שכזו".

גם לארט גרפונקל הייתה נטייה לקחת דברים ללב ולהיפגע, באופן שכנראה מסגיר לא מעט חוסר ביטחון משל עצמו.
"הוא מאוד רגיש, אבל אני חושב שאינטלקטואלית הוא יותר בטוח בעצמו. יש לו גישה מאוד יפה לאמנות, הוא אדם מאוד יפה עם קול יפהפה ואני חושב שהכל בו רצה להיות יפה כל הזמן. וזה משהו שאי אפשר להיות כל הזמן".

אתה חושב שבנוף המוזיקה הפופולרית כיום, צמד מבוסס הרמוניות קוליות כמו סיימון וגרפונקל היה מצליח להגיע היום לגבהים שהגיע אליהם בסבנטיז?
"אני חושב שלפני עשר שנים זה לא היה קורה, אבל עכשיו דווקא כן. כולם תמיד יאהבו זמרים וגיטרה אקוסטית. זה לא ישתנה. אני גם חושב שהרוק עושה את דרכו חזרה".

לא בטוח. אבל באופן מעניין, העשור של תחילת שנות האלפיים, כלומר השנים המעצבות שלך, נחשב לתקופת תחייתו מחדש של הפולק רוק. הרכבים כמו קינגס אוף קונביניאנס או פליט פוקסס הושפעו באופן ישיר מסיימון וגרפונקל.
בוודאי, וגם ממפורד אנד סאנז. אבל אתה יודע, לא האזנתי לאף אחת מהלהקות הללו. די אהבתי מוזיקה כבדה באותו הזמן. הייתי יותר בעניין של גרין דיי ודברים כאלה. אם מתעלמים מהסאונד שלהם, אז גם גרין דיי מספרים סיפורים בשירים שלהם ,כך שבאופן מוזר לסיימון וגרפונקל יש המון מן המשותף עם גרין דיי.

"סיפורים זה משהו שאנשים תמיד יתחברו אליו. סיימון וגרפונקל שרו על רצון בשינוי חברתי, וזה משהו שמדבר אל אנשים, בעיקר צעירים, גם היום".

"הסיפור של סיימון וגרפונקל"

31 בינואר , 1 בפברואר - תיאטרון גשר, תל אביב, 20:30

2 בפברואר - אולם המופעים גן שמואל, 21:00

3 בפברואר - אודיטוריום חיפה, 22:00

4 בפברואר - תיאטרון ירושלים, 21:00