"אני הכי מתרגש כשאני בישראל": המוזיקאי האגדי מגיע לארץ

בלב פריז, מאחורי שער חשמלי שנפתח באיטיות לרווחה, מתגלה בית רחב ידיים, עמוס ביצירות אמנות יקרות ערך, משופע בפסלים, תמונות וספרים, מעין מוזיאון קטן בתוך הסלון.

בפתח הבית ניצב אוליבייה, מנהלו האישי של הפסנתרן והמלחין הצרפתי ריצ'רד קליידרמן, שמקבל את פנינו רגע לפני שנפגוש את האגדה עצמה. קליידרמן, שנולד בכלל בשם פיליפ פאז'ה, והוציא אלבומי מוזיקה מקורית וביצועים מחודשים לשאנסונים צרפתיים ויצירות פסנתר קלאסיות, הפך למי ולמה שהוא עם צאת הסינגל "בלאדה לאדלין".

מאז הקליט מאות שירים, ונחשב לאחד הנגנים המצליחים ביותר המוציא אלבומים אינסטרומנטליים בלבד, כשהוא משלב מנגינות מקוריות עם יצירות קלאסיות ולחנים מוכרים מתחום מוזיקת הפופ. הוא אורח ותיק במחוזותינו, הופיע לא מעט פעמים בארץ הקודש, ודווקא בתקופה המורכבת שבה אמנים בינלאומיים מנסים להדיר את רגליהם מכאן הוא ישוב לישראל ויופיע ב־6 באפריל בהיכל התרבות בתל אביב. בלבוש קז'ואל, עם חיוך מהפנט וצניעות לא אופיינית לסטארים בינלאומיים, הוא מתמסר לפגישה עם התקשורת הישראלית, רגע לפני שיגיע לנגב חומוס בתל אביב.

"מכבדים אותי בישראל"

"התחלתי לנגן בפסנתר בגיל 5 או 6, אבא שלי היה מורה לפסנתר, והיה לנו פסנתר בבית", הוא חוזר לנקודת ההתחלה. "הוא העביר לי הרבה שיעורים ועצות, תמיד שמחתי לנגן בפסנתר ואני שמח שבגיל 15 או 16 התחלתי לנגן עם עוד מוזיקאים, ליוויתי בפסנתר כמה מהכוכבים המקומיים בצרפת, ואז פגשתי את אוליבייה, שהזמין אותי לאודישנים שערך לפסנתרנים שונים, להקלטה של 'בלאדה לאדלין', שהפכה להצלחה אדירה והעניקה לי הזדמנות להופיע בכל העולם. לא חשבתי לרגע שאתפרסם ואצליח ככה, אבל הבלדה הזאת נגעה בלבבות וריגשה אותנו".

הופעת בעבר בישראל. מה אתה זוכר מהופעות קודמות אצלנו?

"בכל הפעמים שבהן הופעתי אנשים מאוד כיבדו אותי, נראה היה שהם מכירים ואוהבים את המוזיקה שלי. ניסיתי לנגן מהלב, לתת את הכי טוב שלי, כמו שאני תמיד עושה כשאני בישראל, כי אני שמח לנגן לקהל הישראלי. במהלך הביקורים שלנו טיילנו בירושלים ובתל אביב, זו מדינה שהיו לי בה הרבה רגעים מרגשים, אני מרגיש את זה כשאני שם. כשאני רואה את הערים, את הארכיטקטורה המיוחדת, המטרה שלי בישראל היא להיות הכי טוב שיש בקונצרט". 

מה תנגן במופע?

"אנגן מבחר מההקלטות המקוריות שלי כמו הבלאדה לאדלין, יצירות רומנטיות שונות של מלחינים שונים, שמתאימות לסגנון הנגינה שלי. אארח מוזיקאים מישראל, ואני שמח לחלוק איתם את הקונצרט שלי. יהיו קטעי וידאו שונים, תהיה חוויה טובה לקהל. לא הייתי בישראל חמש שנים ואני שמח לחזור אליה".

אמרת שאתה שמח לבוא לישראל, אבל זו לא הישראל שהיתה פעם. עד כמה אתה מעורב במה שקורה?

"כמו כל הצרפתים אני מאוד מודאג ממה שקורה בישראל, ועוד יותר מודאג כי אני יודע עד כמה ישראל היא מדינה שסבלה מכל כך הרבה מוות, סבל שנמשך עוד ועוד, וזה נורא. הייתי רוצה לשלוח מסר של אהבה ושלום. אני יודע שהמדינה שלכם היא מדינה צעירה ומתמודדת עם קשיים גדולים כיום. בכלל הופתעתי שהוזמנתי לקונצרט להופיע בתקופה הזאת, למרות הבעיות והאתגרים שאתם מתמודדים איתם".

אמנים בינלאומיים רבים מעדיפים לא להגיע להופעה בישראל בימים אלו. היו לך מחשבות בנושא?

"אני מגיע. אני לא מפחד להגיע, ואני יודע שבכל הפעמים שהגעתי נהניתי והיה נהדר, אני מקווה שהקהל גם הוא יגיע. אני יודע שאנשים מרגישים טוב יותר בעזרת המוזיקה, ואני מקווה שהמוזיקה שלי תגרום לאנשים להרגיש טוב יותר".

יש לך מעריצים בכל העולם, לא כולם בעדנו. אתה לא מפחד מהתגובות שלהם?

"אני לא חושב על זה. אולי יהיו אנשים שלא יסכימו עם זה, אבל לא אכפת לי".

הסיבה לשינוי השם

בעידן הפופ המהונדס וכוכבי הריאליטי שצצים לרגע, הגחלת של קליידרמן עדיין לוחשת. "אני לא זמר, אז אני מגביל את עצמי למוזיקה אינסטרומנטלית, ואני מנסה לחלוק את הרגשות שלי עם הקהל. הצורך שלי הוא בפסנתר טוב, כי אז אני גם מרגיש טוב. אחרי 45 שנים של קריירה זה פנטסטי להמשיך לנגן בכל העולם את המוזיקה שלי".

בעידן שבו ה־AI מתחיל להשתלט על חיינו. עד כמה אתה מוטרד כמוזיקאי?

"הקשבתי לכמה הקלטות שנעשו על ידי AI ואני חושב שהיצירה, ההלחנה והפרשנות המוזיקלית יישארו ייחודיים. זה לא שמחר הם יפלשו לעולם המוזיקה".

לסיום, מה היה לא בסדר עם פיליפ? מדוע שינית את השם?

"לפני 50 שנה זה היה מקובל, הרבה אמנים שינו את שמם", הוא צוחק, "נזכרתי שסבא של סבא של סבא שלי נקרא קליימן והגענו לקליידרמן, אבל פיליפ קליידרמן? זה לא נשמע טוב, אז הגענו לריצ'רד וזהו. עדיין בתעודת הזהות שלי ובדרכון אני רשום פיליפ, אז אני טס כפיליפ אבל חותם על תקליטים כריצ'רד".