מזה שש שנים שהמוזיקאית רוני אלטר חיה ויוצרת בפריז. עכשיו היא כאן בביקור מולדת קצר ("ברחתי מהחום של פריז ללהט של תל אביב") משחררת סינגל ראשון בשם "Devil’s Calling" ("קריאת השטן"), מתוך אי.פי בינלאומי ראשון הנושא את שמה. אה, ועוד פרט קטנטן – האלבום החדש יצא ב"וורנר", אחת מחברות התקליטים הגדולות בעולם.
"אני בדרך כלל לא אוהבת להסביר ולנתח את השירים שלי", מסייגת אלטר, כשהיא נשאלת על השיר החדש, עם הטקסט המאיים: "הוא יצא לצוד במכוניתו/ לבוש כרצונו, כמו בכל בוקר/ בעודם צוחקים ברחובות/ עם חולצות תואמות על כתפיים דקיקות/ הוא בא ללא אזהרה/ ופתח את הדלת".
"הדמות בשיר באמת מצטיירת כשטן, בעקבות אירוע לא נעים שקרה בילדותי", חושפת אלטר. "את השיר כתבתי לפני כשנה".
מה היו הנסיבות שגרמו לך לכתוב את השיר עכשיו?
"המקרה קרה כשהייתי ילדה בת שמונה. מאז חלפו עשרים ומשהו שנים. הנושא התבשל בתוכי, זו חוויה שהשפיעה עלי מאד. אמנם לאחרונה בטיפול הפסיכולוגי שלי דיברתי על החוויה הזאת, ועדיין לא מדובר בהחלטה שכלתנית בנוגע למתי שהיצירה תצא ממני.
"בשיר הזה, בניגוד לאופן בו אני כותבת בדרך כלל שירים, ישבתי עם הגיטרה, והמילים והלחן קרו ביחד, זה יצא ממני בשצף. אני לא מסננת מילים כשאני כותבת שירים ולא מתייבשת או חושבת מה יגידו או האם זה יפגע במישהו. גם בן הזוג שלי לא שואל אותי על מה נכתב כל שיר. אני לא עושה את זה מרוע. ככה זה ביצירה שלי".
דרך העבודה של אלטר מרתקת, הן בגלל האופן הטכני בו היא כותבת את שיריה והן בגלל הרגשות הכבדים שנלווים לכתיבה, ולבסוף מתבטאים כמובן גם בתוצאה הסופית.
"לפני שאני יושבת לכתוב אני חושבת על רעיון, מקליטה את עצמי מנגנת משהו באווירת אותו נושא על הפסנתר או גיטרה ושרה על הלחן בג'יבריש, כשבתוך הג'יבריש תמיד יש משפט אחד שאני שומרת לפזמון החוזר והוא שמוביל לכתיבת המשך השיר. המורכבות כיוצרת עוברת במוזיקה שלי. אומרים לי שהשירה שלי מלנכולית, אני מקבלת את זה. חשוב לי מאד להעביר את הטקסט. אני אוהבת לשיר נקי, בלי מניירות.
"במהלך היצירה אני מרבה לבכות. כן, יצירה זה טיפול פסיכולוגי ממש מוצלח ומשחרר. גם כשאני מקשיבה לאלבום שלי אני דומעת. אני בן אדם די בכיין".
פרנקופילית
האלבום החדש נכתב בשפה האנגלית, כשאלטר כתבה את כל המילים והלחנים והיא כמובן גם מבצעת אותם בקולה הרך והמלנכולי. האי.פי החדש הוא למעשה הכנה לקראת האלבום הבינלאומי המלא "Be Her Child Again" שעתיד לראות אור בתחילת 2019.
אלטר (36), בתם של המוזיקאי והקולנוען נפתלי אלטר והשחקנית אירית אלטר, היתה בעיצומה של קריירה מצליחה בארץ, ברקורד שלה כבר היו שני דואטים עם אריק איינשטיין ("חיוורון" ו"פרידת המלח"), שיתופי פעולה מצליחים עם "מטרופולין", אלון לוטרינגר ודודו טסה, אלבום הסולו המוערך "כיס אוויר" ועוד, כשהחליטה לנסוע עם בן זוגה הצלם עמית ישראלי לשהות בת חצי שנה בפריז.
מסיבת השקת האלבום "כיס אוויר", דודו טסה ורוני אלטר // צילום: מאיר פרטוש
"אנחנו פרנקופילים במשפחה", היא אומרת. "אחותי גרה בפריז כבר 30 שנה. לפני שמונה שנים השתתפתי בסדנת שירה בפריז והיה לי כל כך כיף, שהתעורר בי חשק לבוא לחצי שנה כדי לכתוב את האלבום הבא. בן הזוג שלי והכלבה זרמו עם זה, ובשיא הקור של חודש ינואר 2012 עברנו. מאז אנחנו כאן".
בשש השנים שלה בפריז, כושר היצירה עלה בכמה דרגות. אלטר הקימה אולפן ביתי ובו כתבה את אלבומה הקודם "Go Wild", גם הוא נכתב באנגלית, ובנוסף להיותה כותבת מלים, היא החלה גם להלחין את שיריה. "עם היציאה מאזור הנוחות, באה גם ההשראה וגיליתי שאני מסוגלת גם להלחין".
במקביל לעשיה המוזיקלית נרשמה אלטר ללימודי צרפתית בסורבון, ולפרנסתה לימדה עברית. את אלבומה הקודם היא הפיקה עצמאית עם אלון לוטרינגר. במהלך הופעותיה בצרפת פגשה את ארמוני, בחורה יהודייה שסייעה לה לארגן וליחצן את הופעותיה, ואף סייעה לה להיפגש לפני שנה וחצי עם אחד מציידי הכישרונות בלייבל של חברת וורנר. "ארמוני הכירה אותו מהפייסבוק. היא שלחה לו לינק עם חומרים שלי ושאלה האם אפשר להיפגש. המזל הגדול שלי שהוא בחר להשיב למייל הזה וכעבור מספר ימים נפגשנו", משחזרת אלטר.
איך התנהלה הפגישה?
"היתה פגישה מדהימה. הוא הקשיב לחומרים שלי כשאני יושבת מולו נבוכה, כשלפתע אמר לי 'איי אם טוטלי אין לאב'. פרצתי בבכי ומבין הדמעות הסברתי לו שזמן רב אני מנסה לעניין אנשי מפתח עם החומרים שלי בכל דרך אפשרית, שלחתי עשרות מיילים לאנשים בתעשייה, והבכי הוא תגובה שפרצה ממני לאחר ששמעתי את חוות דעתו. הוא, בייטרו שמו, לקח את החומרים לבוסים שלו וכבר למחרת התקשר והודיע לי 'אנחנו רוצים להחתים אותך'. היה לי פיק ברכיים. נפלתי על המיטה ולא הצלחתי להוציא הגה. הייתי בשיא הרגש.
"נכנסתי לתקופת עבודה בה כתבתי 11 שירים שהקלטתי באולפנים שלהם. מאז בייטרו אחראי עלי ב'וורנר' וכבר הוחתמתי אצלם על שלושה אלבומים נוספים".
אלטר אגו
הביקור הנוכחי של אלטר בארץ מתקיים בהפרש של שישה חודשים מהביקור הקודם. "בדרך כלל אני באה לארץ פעם בשלושה חודשים. פריז לא רחוקה, ואפשר לקפוץ לסוף שבוע. אני מאד קשורה לארץ, היא תמיד תהיה הבית שלי.
להיות בארץ זרה זה אתגר תמידי, צריך להילחם על מקומך, אם כי יש משהו מעניין בלהיות 'נטע זר'. למשל, כשצרפת זכתה במונדיאל לאחרונה, היה אושר גדול ברחובות. ירדנו והצטרפנו לחוגגים כדי לחוש את האווירה הכיפית, אבל גיליתי שלא משנה כמה זמן אני כאן, עדיין לא הצלחתי לחוש גאווה לאומית".
איך הריחוק מבית ההורים היוצרים מקבל ביטוי ביצירה החדשה שלך?
"זה יתרון לגדול בבית בו גדלתי עם הורים שהם חלק מעולם התרבות. בילדותי, הבית שלנו היה מלא בכל הבוהמה הישראלית וההתבוננות שלי על העולם היתה דרך התרבות והאמנות. בגיל שלוש התחלתי לנגן בפסנתר ובהמשך בסקסופון. שרתי במקהלה איתה נסעתי בכל העולם, אבל תמיד חזרתי הביתה לשיר לצד אבא שלי שירים שהוא הלחין במיוחד בשבילנו. כשיצאתי לדרך מוזיקלית, היה זה הגיוני שאקליט שני דואטים עם אריק איינשטיין. אבל, בשנים הראשונות ההן שנאתי כשכתבו עלי 'היא הצליחה בגלל שהיא הבת של'. זה היה מעיק. היום, לעומת זאת אני שמחה כשמזהים אותי כבת של.
"אז כן, יש משהו משחרר בריחוק מהבית. ויחד עם זאת, כל האנשים שעובדים איתי יודעים הכל על אבא שלי, שלחתי להם את כל השירים שלו. אם במקרה יש מישהו שלא מכיר אותו אני מיד שולחת לו את השירים של אבא שלי, שלא יפסיד. אני הרי מעריצה שלו, הגנים שלי הם בזכותו.
"לצערי לא הצלחתי להגיע לפסטיבל הקולנוע בירושלים. ערכו לכבודו ערב הוקרה לרגל הקרנה חוזרת בטכנולוגיה מתקדמת של הסרט 'החיים על פי אגפא' שאבא שלי כתב לו את המוזיקה".
נפתלי אלטר ואסי דיין // צילום: משה שי
איך ישראל נראית לך מרחוק?
"כמו ישראל. הבוקר שלי מתחיל בקריאת החדשות באתרים הישראלים, ותודה לאלוהי הוואטסאפ והרשתות החברתיות שעוזרים לי להישאר מעודכנת בכל מה שקורה עם המשפחה והחברים. אני טסה לארץ להצביע בבחירות, עתיד המדינה חשוב לי.
"אמנם, אני לא מרגישה בפריז שליחה או שגרירה של ישראל. אבל כשאני כן נכנסת לתפקיד הזה השיחות הללו נחלקות לשניים: עם אלה שמפגינים בורות תהומית בקשר לישראל ולשיחות עם שמאלנים שרואים הכל בצבעי שחור לבן, אינם מבינים את המורכבות של חיינו. זה אתגר אמיתי, כי לפעמים אני לא מוצאת את המלים".
יש תכניות לחזור לארץ?
"כרגע לא. פריז מעניקה לנו כיוצרים המון, וטוב לנו שם. אבל ברור לי שלא אזדקן כאן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו