ארועי הזוועות של שבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם פגעו בכל תחומי החיים בארץ, בהם גם בעולם התרבות שהפך למשענת ונחמה בימים של כאוס ושכול. בעוד האמנים הישראלים התגייסו לתפקיד החדש כמרפאים של הנפש במדינה שותתת הדם, הגבולות, שהיו פתוחים עבורם מעבר לים, עם שלל פסטיבלים ותערוכות אליהם הוזמנו, נסגרו בבת אחת. יוצרים ישראלים קיבלו הודעות ביטול על השתתפותם בארועים בינלאומים אליהם הוזמנו לפני פרוץ המלחמה, או לחילופין לא הוזמנו ולא התקבלו כפי שקרה בעבר, וזאת בצל גל האנטישמיות הגואה בעולם, גם אם הסיבה האמיתית לא נאמרה באופן רשמי.
שובל תשובה (29) היא במאית, מפיקה, שחקנית ותסריטאית ישראלית, המתגוררת בניו יורק מזה תשע שנים. היא יצרה והפיקה את הסרט הקצר "Funky", המבוסס על סיפורה האישי, שעסק בהתמודדותה של בחורה עם קשיים באינטימיות בעקבות תקיפה מינית. לאחר שהסרט הוצג בפסטיבלים רבים והוזמן לפסטיבלים נוספים, היא היתה בטוחה שעלתה על המסלול הישיר להצלחה, עד שהגיע 7 באוקטובר.
"התחלנו להקרין את פאנקי באוגוסט 2023, היה נראה שתפסנו גל טוב. בספטמבר הייתי בארץ ופנו אלי מפסטיבל בלוס אנג'לס שעתיד היה להתקיים בדצמבר, שלחו לי הודעה שהם רוצים להקרין את הסרט, בתנאי שאגיע לשם. אישרתי את ההגעה שלי ושלחתי להם חומרים לתיק העיתונות לבקשתם. חזרתי לניו יורק בחמישה באוקטובר, ואז הגיע 7 באוקטובר. כבר בשבוע שלאחר מכן קיבלתי מייל ובו ההודעה 'החלטנו לא להציג את הסרט שלך'. כשאת מגישה לפסטיבלים יש פורטל ובפורטל הסרט שלי השתנה מ- selected ל- Non selected. למעשה ב-20 בספטמבר היתה ההקרנה האחרונה של הסרט בניו יורק, והיו שני פסטיבלים שרצו אותו, פסטיבל שמתמקד בנשים, ופסטיבל של סרטי ניו יורק. התחלנו כבר להחליף מיילים ואז שלחו לי מייל שאמר 'החלטנו לא להציג את הסרט'. זה כאילו מיילים שיוצאים אוטומטית מהפורטל.
אני זוכרת שלקראת סוף אוקטובר דיברתי עם המפיקה שלי, שהיא לא ישראלית, אני הישראלית היחידה שעבדה בהפקה ואמרתי לה משהו מוזר, אני חושבת שמבטלים אותנו בגלל שאני ישראלית והיא התחילה לברר ושלחה הודעות. היא עובדת עם פסטיבל סרטים אחר והמנהלת של הפסטיבל אמרה לה שחד משמעית זה מה שקורה, ושזה קרה שנה לפני כן עם רוסיה.
החלטתי שאני שולחת מייל לפסטיבל בלוס אנג'לס שביטל ושאלתי אם ירצו להקרין את הסרט במועד אחר, כי היו כמה מועדים, והם השיבו שהם לא מעוניינים בכלל להקרינו. כמובן שלקחתי את זה עלי, אבל לא היה לי מקום להתעסק בזה בגלל מה שקרה בארץ, הכרתי אנשים שנרצחו ב7 באוקטובר, והאמת שהיה לי קשה להאמין שזאת הסיבה. היה נראה לי כ"כ הזוי שאנטישמיות ברמה כזאת קיימת. היום אני יודעת שכן".
את מרגישה שמשהו השתנה מאז?
"אני חושבת שכן, אם פאנקי היה יוצא השנה אני חושבת שהיה לי הרבה יותר סיכוי. לראשונה מאז 7 באוקטובר הצגנו בפסטיבל הסרטים של מיאמי באפריל 2024, שם קיבלתי אהבה. במיאמי מאוד אוהבים ישראלים. כבר חשבתי שדברים משתנים והכל יהיה בסדר אבל בתחילת מאי, פנו אלי מפסטיבל נשים אליו הגשתי את הסרט במרץ, והודיעו שהם רוצים להציג את הסרט. הפסטיבל נפל על השבוע שבו הצבא שלנו נכנס לרפיח, כולם היו על זה בתקשורת, ולמרות שכבר היה להם את הסרט, ואנשים קנו כרטיסים, יום לפני ההקרנה, פחות מ-24 שעות, אני מקבלת הודעה במייל: 'החלטנו לא להציג את הסרט שלך'. הם אמרו שאין להם מקום להציג כי חישבו את הזמנים לא נכון אבל ראיתי שהם העלו באינסטגרם שלהם שהם עדיין מחפשים סרטים שנעשו בניו יורק וכשכתבתי להם הם חסמו אותי באינסטגרם ולא ענו לי לאף מייל שלהם.
מאז היו כמה פסטיבלים שכן הציגו את הסרט, בפאלם ספרינגס, בהקרנה לתעשיה ולא לקהל הרחב, בפסטיבל של וויומינג שם קיבלתי הרבה מאוד תקשורת, וגם הקרנות קטנות יותר, אבל אני מרגישה שהסרט לא קיבל את מה שיכול היה לקבל".
אני בטוחה שזה מתסכל. מצליחה לגייס כוחות ולחשוב על הסרט הבא?
"בטח. אני ממשיכה הלאה. הסרט הבא יצליח יותר. זה היה הסרט הראשון שלי והגעתי לפסטיבלים, השיוך של מאיפה באתי לגמרי השפיע לצערי. אני זוכרת שבתקופה של הביטולים אמרו לי למחוק שנולדתי בישראל מהביו, ולהשתמש באזרחות האירופית שיש לי אבל סירבתי. אני ישראלית. אני כבר בסרט הבא ואני מודה שזה קשה, הייתי אמורה לצלם את הסרט ביוני וזה נדחה כי המשקיעים של הסרט אמרו לי את עדיין מקבלת ביטולים, אנחנו מאמינים בך אבל תסתכלי מה קורה, הציעו לי לחכות קצת. אני עם הראש למעלה, אני מקווה שהמצב ישתנה, את רואה שיש גם הצלחה, כמו מה שקרה עם תום נשר, זו גאווה לראות את זה, וזה משמח ונותן תקווה".
גם דילן יוסף שטרית, במאי, תסריטאי ומפיק ישראלי, שסרטו האחרון "פרנצ", העוסק בקשר בין מניקוריסטית חשדנית ללקוחה שברירית בהשתתפות רונה-לי שמעון והדס ירון, זכה לציון לשבח בפסטיבל הקולנוע ירושלים והתחרה ברשימה הקצרה של טקס פרסי אופיר בקטגוריית סרט עלילתי קצר, הבין שהמסע מעבר לים יהיה קשה יותר. "אחרי 7 באוקטובר התחלנו לחפש סוכנויות להפצת סרטים בחו"ל ודיברנו עם כל מיני אנשים, בעיקר באירופה. זכינו להתעלמות ולחוסר היענות בלי הסברים עד שזה הגיע לפסים אישים יותר. במסגרת החלפת מיילים עם מפיץ סרטים מוינה קיבלתי ממנו הודעה שהם נאלצים לוותר על ההצעה ולא מעוניינים להפיץ את הסרט, ושבימים אלה הם לא עובדים עם סרטים ישראלים, אלא עם קולנוענים לבנונים ופלשתינאים. הוא אף איחל לנו 'בהצלחה למצוא מישהו שיהיה מעוניין להפיץ'. כשקראתי את זה, נשמתי עמוק לרגע, ולאחר שדיברנו בינינו בהפקה, כתבתי לו בחזרה שצריך להפריד בין הדברים, שאנחנו לא הממשלה, ושלא רצינו לריב או להיכנס לפינות, אבל שיידע שלפסול על הסף יוצרים בגלל שהם מישראל זה בעיני גרוע כמו לא להכניס מישהו לבר בגלל המוצא שלו או המקום ממנו הוא מגיע. כחודש לאחר ששלחנו את המייל הוא ניסה להתקשר אלי אבל לא עניתי, לא ראיתי טעם בזה."
"בסופו של דבר הסרט התקבל לפסטיבל פאלם ספרינגס לקולנוע קצר" מספר דילן, "זכינו לנסוע ולהקרין והיה כיף גדול, לא ראינו הפגנות או קריאות אנטישמיות, זה פסטיבל של הרבה יוצרים צעירים בתחילת דרכם ולא הרגשתי שם משהו נגדנו. אבל כן, כשמדברים ואת מציגה את עצמך, ושואלים מאיפה את? יש התלבטות פתאום מה לומר, וכשאת אומרת אז יש תגובות של "וואו" ו"אוקיי". זה היה קצת אבסורד, במיוחד בימים הקשים של המלחמה והרגיש בכלל מנותק להיות שם אבל שמנו את הסיכה של החטופים וניסינו לדבר על זה ולהסביר את הסיטואציה, ואנשים הקשיבו. חוץ מהמקרה בוינה לא נתקלתי בתגובות שאומרות לא נעבוד איתך כי אתה מישראל, אבל כשהקרנו את הסרט בפראג, בפסטיבל יהודי, ונסעתי עם השחקנית הראשית הדס ירון ראינו אבטחה כבדה מחוץ לפסטיבל, יס"מניקים צ'כים שהיו בכל מקום שהיינו בו".
קבלת מאז דחיות לפסטיבלים אליהם ניגשת?
"לא, אבל אני יודע שלפאלם ספרינגס מתקבלים בכל שנה בין 3-5 סרטים ישראלים והפעם היינו באמת הסרט הישראלי היחיד בפסטיבל, ואני חושב שזה שהסרט הוא קומדיה אבסורדית על שתי נשים בסלון ציפורנים בתור ללק ג'ל, ולא סרט פוליטי שקשור לצבא ולכיבוש, עזר כנראה להתקבל וגם להתחבר לאנשים דרך יצירה".
התחושות הקשות, הביטולים והחרמות לא פוסחות גם על אמנים ישראלים מפורסמים שכבר זכו לתהילה בעולם, עדות לכך ניתן למצוא בסיפורה של נגה ארז, מהכוכבות הבולטות שעושות חיל מעבר לים ומסבה לנו המון גאווה ישראלית, ששיתפה כי שמעה ממנהליה כי רבים מהביטולים שקיבלה נובעים בשל היותה ממוצא ישראלי. בסרטון שהעלתה ארז בחשבון האינסטגרם שלה שיתפה קטע קצר מתוך דברים שאמרה על במת מועדון הבארבי בו סיפרה "היום קיבלתי טלפון מהמנהל שלי שאמר לי שרבים מהפסטיבלים וההופעות בתקשורת שהזמינו אותי ביטלו את השתתפותי בגלל שאני ישראלית. הלוואי שזה היה רק מקרה אחד, אבל הרשימה די ממשיכה לגדול. זה לא בגלל שום דבר שאמרתי, זה פשוט בגלל שנולדתי איפה שנולדתי. אני מאמינה שחרם אמנים לא יביא שום פתרון. אני מאמינה שאיסור על שירים, סרטים, מחזות, ספרים וכו' לא יפתור את הבעיות בעולם. העולם מלא בכל כך הרבה סבל, כמות הכאב שמתרחשת כרגע היא הרסנית ראיתי חלק מזה במו עיניי אז אולי כרגע זה הזמן הטוב ביותר עבורנו לנסות ולמצוא מכנה משותף ולא להוסיף לחרא שיש". הסרטון של ארז צבר מאות אלפי צפיות, והגיע גם לג'סיקה סיינפלד ששיתפה אותו וכתבה: "האירוניה של התנועה "הפרוגרסיבית" לבטל אמנים בגלל שהם נולדו בישראל, לא חדשה לי".
View this post on Instagram
מאיר פניגשטיין (פוגי), שנמצא על קו תל אביב – לוס אנג'לס כמי שמפיק את פסטיבל הסרטים הישראלי שמתקיים שם כבר 36 שנה הצליח אומנם לקיים את הפסטיבל בנובמבר האחרון, אולם נאלץ להתפשר ולהצניע את הנוכחות הישראלית במקום, כחלק מאותה מגמה עצובה של יוצרים ישראלים שמאז 7 באוקטובר מודרים מארועים בינלאומיים. "הייתי בשנה האחרונה 6 פעמים בלוס אנג'לס, ובאחת הפעמים הוזמנתי לאירוע של ארגון 'הצלה' בסנצ'ורי סיטי, אזור מכובד מאוד" הוא מספר "הלכתי לכיוון מלון 'פלאזה הוטל', ופתאום אני רואה קבוצת מפגינים עם דגל פלשתינאי שצועקים, בערך 50 מטר מהמלון. התקרבתי למלון והתלבש עלי בחור שעמד מאחורי וצעק, אתה הולך לאירוע? התחיל לקלל ולצעוק בזמן שאני בטלפון עם המשרד שלי מדבר עברית. בכל קללה אני מרגיש שהוא נותן לי מכה בגב. לא הסתובבתי אחורה, הוא המשיך ללכת אחריי 20 מטר, וכשהתקרבתי לכניסה של המלון, שם עמדו אנשי ביטחון הוא עזב אותי. זו היתה הפעם היחידה שהרגשתי מאוד לא בנוח."
"מבחינת הפסטיבל, גם שם היה סיפור." נזכר פוגי, "הפסטיבל היה אמור להתקיים בנובמבר 2023, ונדחה למרץ. בשיחות עם המנהלים של הקולנוע, בחור אמריקאי, בחורה אפרו-אמריקאית ובחור לטיני, הם אמרו לי שהם מקווים שתהיה הפסקת אש. באותה התקופה היו דיבורים, אבל הפסקת אש לא הייתה אז דחיתי את הפסטיבל לנובמבר 2024. לאורך חודשים בהם אני בקשר עם המנהלים, שוב ושוב הם חוזרים על המשפט ''אנחנו מבקשים שתהיה הפסקת אש". אמרתי להם שאני לא יכול לעשות כלום אבל שאני מקווה שעד אוקטובר תהיה. הגיע 1 באוקטובר, לא היתה הפסקת אש ולא ידעתי מה לעשות, אנחנו חודש וחצי לפני הפסטיבל, יש לי צוות שעובד בתל אביב ובלוס אנג'לס ואז באמצע אוקטובר אני מקבל מהם טלפון שמבהיר לי שיש בעיה".
כלומר?
"הבהירו לי שלא יתאפשר פרסום לפסטיבל מחוץ לקולנוע, בשדרה, כלומר שאדם שיעבוד ליד לא ידע מה קורה בפנים, ואז זה החמיר והודיעו לי שגם בלובי אי אפשר לפרסם כי יש שלושה אולמות מתוכם בשניים מתקיים הפסטיבל, ובשלישי יש סרטים אחרים לא רוצים שאנשים שמגיעים לסרטים האלה ידעו שיש פסטיבל קולנוע ישראלי באולם ליד. בשלב מסוים גם לא אפשרו לי שתהיה מכירת כרטיסים בקופות או באתר. השנה היו לי מעל 20 ארגונים שלקחו חסות על הפרימיירה, והתחייבתי להקרנה עם קבלת פנים לארגונים, וברגע שלא אפשרו לי למכור כרטיסים היה לי ברור שאם רק נותני החסות יגיעו האולמות יהיו ריקים, ביקשתי מהארגונים שיזמינו את מי שהם רוצים, שיביאו אנשים שימלאו את האולם, ובסוף זה היה פסטיבל למוזמנים. למזלי זה קרה רק בבית הקולנוע בבוורלי הילס. הפסטיבל התקיים גם בסנטה מוניקה וגם בוואלי ושם הכל היה בסדר, היתה מכירת כרטיסים וגם אפשרות לפרסם. בוורלי הילס התעקשו כי המנהלים הם חבר'ה צעירים לא יהודים, שבעיקר מביאים סרטים קטנים שפונים לקהל של סטודנטים וכנראה פחדו לאבד אותו".
במהלך הפסטיבל נתקלת בהפגנות או באירועי אלימות?
"אפילו לא צעקה אחת, בשום קולנוע מבין השבעה שהיינו בהם. היו הרבה אנשי ביטחון ,אבל לא הגיע שום מפגין וזה עבר בשלום. זו היתה הצלחה גדולה, גל גדות העניקה פרס מנהיגות בתעשייה לינון קרייז הישראלי, מנכ״ל מטאל, האחראי על הלהיט ״ברבי" אבל אני מודה שהייתי מודאג, ופחדתי. ביקשתי מהקונסוליה שתביא שוטרים לפתיחה, וגם בקולנוע עצמו היו אנשי ביטחון בסוף אבל הכל עבר בשלום והצלחנו לקיים את הפסטיבל אחרי היעדרות של שנתיים וחצי".
שמעת על יוצרים ישראלים שנתקלו בחרמות ובביטולים בעולם בעקבות 7 באוקטובר?
"כן, אני יודע שהרבה פסטיבלים ביטלו יוצרים ישראלים או החליטו שלא מקבלים אותם, עכשו זה קצת נפתח, אבל זה עדיין בקטנה, לא בגדול, עדיין מפחדים וזה במספרים שאנחנו רגילים לראות של סרטים ישראלים שמככבים בפסטיבלים זרים. אני מקווה שלאט לאט זה יחזור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו