מגזין האומנות היוקרתי סיכם שנה: ישראל במוקד הסערה

אפקט הפרפר של אירועי הטבח של 7 באוקטובר השפיע רבות על העולם וחשף לא מעט מנגנונים אנטישמיים. אוזלת ידן של אוניברסיטות העילית בארה"ב נחשפה כשהמחאות האנטי ישראליות פרצו והמלחמה העירה את השדים ברחבי העולם המערבי. מגזין האמנות היוקרתי ARTnews פרסם לקראת סוף השנה האזרחית את דירוג האירועים המשמעותיים ביותר בעולם האמנות לשנת 2024. לצד השחתת יצירה של ואן גוך ובננה שנמכרה ב-6 מיליון דולר - ישראל ניצבת במרכז הסערה.

המגזין דירג את 26 האירועים המשמעותיים ובמקום הראשון ניצבת סגירת הביתן הישראלי בביאנלה בוונציה בחודש אפריל האחרון.

הביתן הישראלי שלא נפתח בביאנלה בוונציה

שעות ספורות לפני פתיחת אחד מאירועי האומנות החשובים ביותר בעולם האומנות הודיעו האמנית רות פתיר, האוצרות תמר מרגלית ומירה לפידות כי הביתן הישראלי שהקימו יישאר סגור עד להשגת הפסקת אש בעזה ושחרור החטופים. על דלת הביתן נתלתה הודעה, כשרק סרטון וידאו קצר נראה מבעד לחלון. "המלחמה בעזה גדולה ממני בהרבה", אמרה פתיר בראיון ל"ניו יורק טיימס". בדצמבר הודיע המוזיאון היהודי בניו יורק כי רכש את עבודת הווידאו של פתיר שמעולם לא הוצגה.

לסגירת הביתן קדמה מחאה אנטי ישראלית של אלפי אמנים שחתמו על מכתב בקריאה שלא לאפשר לישראל להשתתף באירוע החשוב. "הביאנלה נותנת במה למדינת אפרטהייד רצחנית",

שר התרבות האיטלקי לא נותר אדיש וגיבה את ישראל. "לא לחוסר סובלנות, כן לישראל", כתב בהצהרה חודשיים לפני פתיחת האירוע שבה גינה בחריפות את החותמים על העצומה. "הסולידריות העמוקה שלי הולכת לישראל, לאמניה ולכל אזרחיה. הביאנלה של ונציה תמיד תהיה מרחב של חופש, מפגש ודיאלוג ולא מרחב של צנזורה וחוסר סובלנות. תרבות היא הגשר בין אנשים למדינות ולא חומה מפרידה".

לדירוג נכנסו כמה אירועים נוספים הקשורים לישראל. נראה שהמלחמה בעזה ובלבנון העסיקו רבות את עולם האמנות במהלך השנה, שהפך להיות כר פורה למחאות אנטי ישראליות ולגילויי אנטישמיות.

הפגנות ענק וונדליזם אנטישמי: המוזיאון בברוקלין הפך לזירת מחאה אנטי ישראלית

המחאות האנטי ישראליות שפרצו במוזיאון ברוקלין היו מהאירועים הסוערים ביותר בעולם האמנות האמריקאי בשנת 2024. בעוד שמוזיאונים רבים בניו יורק, כולל מוזיאון האמנות המודרנית (MoMA), מוזיאון ויטני והמטרופוליטן, התמודדו עם הפגנות פרו-פלשתיניות, אף מוסד לא חווה את מה שקרה במוזיאון ברוקלין.

בחודש מאי, מאות מפגינים התכנסו באטריום הזכוכית של המוזיאון ודרשו מהמוזיאון לגנות את צה"ל ולחשוף את הקשרים הפיננסיים של המוזיאון עם ישראל.

ההפגנה לוותה בנוכחות רבה של שוטרים כשחלק מהמפגינים דיווחו על שימוש בכוח מופרז. המוזיאון דווקא גיבה את המפגינים והגדיר את האירועים כ"אלימות משטרתית". המוזיאון בחר שלא להגיש תלונות נגד המפגינים ואף יצר קשר עם מחלקת קשרי הקהילה של משטרת ניו יורק כדי לדון בטקטיקות שננקטו.

אולם האירועים לא הסתיימו בכך. בחודש יוני, ביתה של מנהלת המוזיאון, אן פסטרנק, הושחת במהלך הלילה. צבע אדום הותז על הדלת הקדמית והחלונות, ובין שני עמודים נפרש שלט שעליו נכתב: "אן פסטרנק / מוזיאון ברוקלין / ציונית לבנה גזענית". מתחת למשפט זה, באותיות קטנות יותר באדום, נכתב "מממנת רצח עם". בתיהם של מספר חברי דירקטוריון המוזיאון הושחתו גם הם.

ראש העיר אריק אדמס הגיב מיד והגדיר את ההשחתה כאנטישמית, תוך שהוא מדגיש כי פסטרנק היא יהודייה. בנובמבר, שלושה אנשים הואשמו ב-25 סעיפי אישום, כולל איום טרור כפשע שנאה, השחתה וקשירת קשר. זו הייתה האינדיקציה הברורה ביותר עד כה לכך שמפגינים פרו-פלשתיניים שיפעלו נגד מוזיאונים צפויים להתמודד עם השלכות משפטיות.

המוזיאונים ומוסדות תרבות רבים הפכו השנה לזירת מאבק בשנת 2024, בדגש על המלחמה בעזה.

המשבר בגרמניה – המלחמה באנטישמיות שעוררה מחאה

גרמניה הייתה אחת המדינות הראשונות להתייצב לצד ישראל ולגנות בצורה שלא משתמעת לשתי פנים את גילויי האנטישמיות שעלו לצד המלחמה. המדיניות הלא מתפשרת של המדינה הובילה ללא מעט מחאות שנגררו גם לעולם האומנות. במוקד העימות עמדה תנועת "Strike Germany", שהתנגדה למדיניות העיר ברלין שניסתה להעביר סעיף תנאי חדש למימון ציבורי המחייב את מי שמקבל אותו להתנגד לאנטישמיות, ההגדרה לאנטישמיות כללה גם ביטויים לשלילת זכות קיומה של מדינת ישראל. למרות שסעיף המימון בוטל בסופו של דבר, המחאות המשיכו והתרחבו.

אמנים רבים משכו את עבודותיהם ממוסדות תרבות מרכזיים, ביניהם מכון KW לאמנות עכשווית, הנויה ברלינר קונסטפריין, פורטיקוס ופסטיבל הסרטים ברלינלה. למשל, במהלך פתיחתה של תערוכתה בגלריה הלאומית החדשה האמנית נאן גולדין טענה שהפיקוח הגרמני על עמדות פרו-פלשתיניות בלבל את משמעות המונח אנטישמיות, וטענה שהאומה מתעלמת ממה שהיא כינתה "רצח עם". דקות ספורות לאחר מכן, מנהל המוזיאון, קלאוס ביזנבאך, עלה לבמה כדי להביע את אי-הסכמתו, אך הושתק על ידי מפגינים פרו-פלשתינים.

המחאות כנראה ימשיכו גם לשנת 2025, במיוחד לאור העובדה שגרמניה העבירה לאחרונה החלטה לאומית חדשה נגד אנטישמיות.

ביטול התערוכה של האמנית הפלשתינית: "הביעה תמיכה ברצח עם"

בינואר השנה, החליט מוזיאון אסקנזי לאמנות באוניברסיטת אינדיאנה שבארה"ב לבטל את התערוכה של האמנית הפלשתינית סאמיה חלבי. לקראת פתיחת התערוכה המתוכננת, חלבי, בת 87, קיבלה את הודעת הביטול. לטענתה, מנהל המוזיאון, דייוויד ברנמן, התקשר אליה והודיע כי עובדים במוסד הביעו דאגה בנוגע לפרסומיה ברשתות החברתיות על המלחמה בין ישראל לעזה, בהם הביעה תמיכה בפלסטינים וזעם על האלימות במזרח התיכון, תוך האשמת ישראל ב"רצח עם".