חוק האקלים לא עלה השבוע לדיון בוועדת שרים לחקיקה ״בשל קוצר זמן״. גם אירגוני הסביבה מודרו מהתהליך. השרה להגנ"ס תמר זנדברג מתחייבת: "סוכם כי הנושא החשוב והדחוף הזה יעלה בישיבה הקרובה, וכן שיוקדש זמן לדיון עומק. כל משרדי הממשלה מגויסים להסכמות שיאפשרו את חקיקת החוק ההיסטורי, ונחוקק אותו עד לסוף מושב הקיץ".
עכשיו מתברר כי גם אם יחוקק החוק, ישראל לא תעמוד ביעדים שהציבה לשימוש באנרגיות מתחדשות עד שנת 2030. דבראחד בטוח, פלישת רוסיה לאוקראינה וערעור הסדר העולמי, קביעת סדר עולמי חדש, לצד המחירים הנוסקים, עם חביות הנפט העוברות את ה 100 דולר לחבית, (רק לסבר את האוזן, 100 דולר של היום זה 280 דולר בזמן המשבר עם האמברג והערבי ב73, אז המחירים עמדו על 300 דולר לחבית.), כך שאנו עומדים היום מול סבירות שגם השיא השלילי הזה יישבר ומדינות רבות בעולם ימצאו את עצמן ללא יכולת אנרגטית, ללא יכול לספק חשמל, דלק למכוניות ולתעשייה, זהו כדור שלג שעלול להביא מדינות לפשיטת רגל ולקריסה רחבה והרסנית.
בשנת 2020 כשישראל עמדה על 6.7% הפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות אל מול יעד מוגדר - 10% ובקצב הנוכחי, בשוק שמגלגל השקעות בערך של כ- שלושה וחצי מיליארד ש"ח בשנה ותוספת של-1200-1400 מגה וואט בשנה תגיע ישראל לשנת 2030 לאזור ה 20% במקום ה-27% שהוצבו כיעד.
"מעבודה עם אנשי מקצוע וחברות שעובדות גם בארץ ובמקביל עם מדינות האיחוד אירופי, ניתן להבין שמה שניתן להשיג בשנה אחת מבחינת יציאה לדרך של פרויקט, בישראל אותו התהליך לוקח ארבע שנים", מסביר עו"ד משה אבקסיס, המתמחה בעבודה וליווי עסקאות בתחום האנרגיה המחדשת הסולארית, בדגש על הכשרת אדמות חקלאיות.
לדבריו, ״בישראל על אף רצונה לעמוד ביעדים, בפועל היא חלק מעודף הרגולציה ולא תמיד קיימת הלימה בין הדרג הממשלתי בהצהרותיו לבין הפעולות שמבצעות רשויות התכנון ורשויות רגולטוריות אחרות״.
לכן קיים עדיין פער בין המובילות הטכנולוגית בישראל, השטחים האפשריים להקמת שדות סולאריים הסרת הרגולציה לביןהמימוש בפועל. אמנם ישנם כבר כמה עשרות מיזמים שהינם פעילים אולם יש לפעול לשם עמידה ביעדים של המדינה אשרהציבה לעצמה ומימוש היתרונות הרבים הגלומים בתחום זה למדינה וליושביה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו