החזית השמינית: משבר הפסולת שמאיים לזהם את ישראל

"אנחנו מפגרים ב-30 שנה מהנעשה באירופה בכל הקשור לניהול פסולת", מכריז עו"ד ראובן לדיאנסקי, המשנה לראש העיר תל אביב-יפו, אשר נבחר לאחרונה לתפקיד יו"ר איגוד ערים דן לתברואה המפעיל את פארק המיחזור חירייה, "תחום ניהול הפסולת חייב להיות אתגר לאומי", הוא מוסיף.

עו"ד ראובן לדיאנסקי, יו"ר חירייה – פארק המיחזור: "אנחנו מפגרים ב-30 שנה מהנעשה באירופה בכל הקשור לניהול פסולת. הקמת מתקני השבת פסולת לאנרגיה ירוקה היא צו השעה"

אם לא ידעתם, פארק המיחזור חירייה מהווה אתר בלעדי לטיפול בפסולת הנוצרת ברשויות גוש דן ומרכז הארץ. הפארק מטפל מידי שנה בכ-1.2 מיליון טון פסולת - כרבע מכמות הפסולת העירונית המוצקה במדינת ישראל, נותן שירות לכ-30 רשויות מקומיות ומוביל תפיסה מתקדמת והוליסטית בתחום הטיפול בפסולת. תפיסה זו באה לידי ביטוי ביישום טכנולוגיות מתקדמות למיון, מיחזור והשבת פסולת, בקידום החינוך הסביבתי והטמעת ערכי קיימות בקרב תושבי רשויות גוש דן והמרכז.

לדיאנסקי, שבמשך שנים נמצא בחזית העשייה הסביבתית-ירוקה בעיריית תל אביב-יפו, כסגן ראש העיר וכיום כמשנה לראש העיר, נשמע בהחלט מודאג. וכשהוא מודאג, אנחנו מודאגים. "מחוז תל אביב מונה 12 רשויות שבתחומן מתגוררים כיום כ-1.5 מיליון נפש. עד שנת 2040 צפויות הרשויות לגדול, להצטופף ולמנות למעלה 2.5 מיליון תושבים. כאשר מדברים על גוש דן רבתי אנו מדברים על אוכלוסייה בהיקף רחב עוד יותר, שכבר היום נסמכת על תשתיות בסיסיות שנמצאות בחסר. בתחום הפסולת, רוב הרשויות נסמכות על אתר קליטה מרכזי אחד – אתר חירייה ותחנות מעבר קטנות נוספות שאינן מאפשרות טיפול כמצופה ממדינה מפותחת. תוכניות בינוי והתחדשות עירונית מחייבות הרחבה של תשתיות והגיע הזמן שבמוסדות התכנון ובמשרדי הממשלה השונים יבינו שיש לפעול באופן מיידי להסדרת תשתית מתקדמת לטיפול בפסולת", הוא מסביר, ומוסיף כי "האתגר שלי בתפקיד החדש הוא להגיע תוך מספר שנים לניהול פסולת ברמה הכי גבוהה שניתן. אחד התנאים הבסיסיים לכך הוא הקמת מתקני השבת פסולת לאנרגיה ירוקה, שיהיה מודרני וידידותי לסביבה, ויביא בעתיד להקטנה משמעותית מאוד של הטמנת הפסולת".

איפה זה נתקע? כרגיל, בממשלה

"מקבלי ההחלטות בשלטון המקומי שמים את הנושאים האלו בעדיפות גבוהה", מציין לדיאנסקי ומוסיף "בטח ובטח בהשוואה לרמה הארצית, שם קיים פער בסדרי עדיפויות לגבי הנושאים הסביבתיים ביחס לתחומים אחרים. המשרד להגנת הסביבה לא מהווה משרד מבוקש, התקציבים דלים, הוא סובל מחילופי שרים תכופים ומשינויי מדיניות שמקשים על הגופים הפועלים בשטח".

לדיאנסקי מצביע על כמה אתגרים משמעותיים בתחום הטמנת הפסולת, שחייבים לקבל מענה בהקדם. לדבריו, "האתגר הלאומי הוא לעבור מהטמנה להשבת פסולת לאנרגיה. בכל העולם המערבי שאריות מיון הפסולת מטופלות במתקני שריפה להפקת אנרגיה. רק באמצעות מתקנים אלה ניתן באמת לרדת מ-80% הטמנה כיום לפחות מ-20%. הקמת מתקן השבה היא חלק מהחזון שלנו באיגוד ערים דן לתברואה ולמעשה תוכנית זו אושרה, ברמה העקרונית, גם בות"ל. כעת, הציפייה היא שהמשרד להגנת הסביבה, אשר אימץ את מתקני ההשבה כמרכיב מרכזי בתוכנית הלאומית לטיפול בפסולת ואף תיקצב את הקמתם באמצעות קרן הניקיון, יממש את מדיניותו ויחולל בדרך זו מהפכה סביבתית אמיתית".

לדיאנסקי תולה תקוות גם במשרד האוצר, שהבטיח בחוק ההסדרים לשנת 2025 שינוי דרמטי בתחום הטיפול בפסולת – ולצד הקמת רשות לאומית עצמאית, מוצגת תכנית להשקעות במתקנים מודרניים לטיפול בפסולת, כמו: מתקני מיון שמגדילים את כמויות הפסולת המתאימה למיחזור ומתקני הפקת אנרגיה מפסולת.

ממטמנה בחצר האחורית של גוש דן– לאקו פארק תעשייתי מוביל

פארק המיחזור חירייה הוקם בשנת 1966 על ידי איגוד ערים דן לתברואה – זרוע ביצוע של עיריות תל אביב-יפו, רמת גן, חולון, בני ברק, בת ים וגבעתיים – ומשתרע על שטח של כ-200 דונם. בשנים האחרונות, הפך אתר חירייה ממזבלה מזוהמת לאתר נופש ולפארק תעשיות למיחזור וטיפול בפסולת, המיישם פתרונות מתקדמים לניהול פסולת.

מידי יום נכנסות לאתר חירייה כ-1,000 משאיות אשר פורקות כ-4,000 טון פסולת בממוצע. כמות יומית זו מסתכמת בלמעלה ממיליון ומאתיים אלף (!) טון של פסולת בשנה, המנותבת למפעלים השונים באתר.

"כגוף תפעולי", אומר לדיאנסקי, "אנחנו שואפים להעניק לרשויות המקומיות וללקוחות אחרים שלנו את השירות האיכותי ביותר ולספק פתרונות הוליסטיים לכל סוגי הפסולת העירונית המוצקה: פסולת ביתית, מסחרית, בניין, גזם, פסולת אורגנית, ובהמשך בתחומים נוספים – והכל תחת קורת גג אחת".

באתר חירייה ישנם מספר מתקנים הקולטים פסולת מגוונת. מזה 7 שנים פועל בו מפעל ה-RDF (פסולת לאנרגיה) שהוקם ביוזמת האיגוד ובשיתוף חברת המלט "נשר" וחברת "ורידיס". הוא מטפל כיום ב-2,000 טונות פסולת מעורבת מידי יום ומצליח למיין ולחלץ פסולת שניתנת למיחזור, ולייצר מפסולת יבשה דלק חלופי למפעל המלט "נשר".

מתקן ותיק נוסף שקיים בפארק, הוא אתר לקליטת פסולת גושית ופסולת גזם. זהו המתקן אליו מנותבות מרבית משאיות המנוף שאוספות את פסולת הגינון ואת כל המוצרים שהושלכו ברחובות העיר, כמו: מזרונים, דודי שמש, רהיטים וכד'. במתקן מבצעים מיון ראשוני, פסולת גזם נגרסת ומשמשת לייצור דשן לחקלאות או מצע לרפתות. בהמשך, מתוכננת הקמת מתקן חדיש ומשוכלל יותר.

בנוסף, לפני כשנה הקים האיגוד, בשיתוף חברת "רדימיקס שטאנג ריסייקל", מתקן מתקדם לטיפול ומיחזור פסולת בניין. המתקן נחשב למתקדם בארץ, עם טכנולוגיות הממחזרות את פסולת הבניין לחומרי בניין חדשים – המגיעים לשימוש חוזר בענף הבנייה והתשתיות. "המטרה היא לתת מענה איכותי ונגיש לכל פסולת הבניין שתיווצר בגוש דן מפרויקטים של פינוי-בינוי והתחדשות עירונית ברשויות", מסביר לדיאנסקי.

גיל ליבנה, שמכהן כמנכ"ל איגוד ערים דן לתברואה, בארבע השנים האחרונות, מוסיף כי "בשנים הקרובות נגיע ל-100% מיון של הפסולת לזרמים ברי מיחזור. הבעיה הגדולה היא שכמעט ואין במדינה מתקני קצה לצורך מיחזור תוצרי מיון הפסולת, ואף לא התפתח אצלנו ביקוש לתוצרים אלה. למשל, קומפוסט המופק מפסולת אורגנית ומיועד לשמש לדישון בשטחים חקלאיים, סובל מביקוש אפסי. כך גם פלסטיק לסוגיו וזכוכית. האתגר הלאומי הוא ליזום ולעודד הקמת מתקני מיחזור ולתמרץ את הביקוש לחומרים ממוחזרים. בשנים האחרונות, האיגוד השיג שיא בשיעורי המיחזור וההשבה בארץ, שעמד על כ-35%. הישג חסר תקדים זה אף סייע לרשויות שלנו ליהנות ממענקי מיחזור מקרן הניקיון. כדי לפרוץ תקרת זכוכית זו, חיוני להקים מתקן השבת פסולת לאנרגיה שיטפל בשאריות מיון הפסולת, בהן אין כל תועלת מיחזורית".

"להתייחס לפסולת כאל משאב חשוב ובעל ערכים כלכליים"

"שותפות אפקטיבית בין כל השחקנים בעולם הפסולת היא תנאי חשוב לקידום הנושא", אומר לדיאנסקי, ומוסיף כי "איגוד ערים דן לתברואה רואה בפיתוח דיאלוג חיובי עם הציבור, סביב נושא הפסולת והמיחזור, משימה מרכזית. בליבו של פארק המיחזור פועל המרכז לחינוך סביבתי, שמטרתו להנגיש לציבור את המתקנים שלנו בשקיפות מלאה ולייצר שינוי התנהגותי שכולל הקטנת הצריכה, שימוש חוזר, מיחזור שמתחיל בהפרדה במקור ועוד".

לדיאנסקי משוכנע שזה הזמן להביא לשינוי המחייב ביחס לתחום הפסולת בישראל. "הגיע הזמן להתייחס לפסולת כאל משאב חשוב ובעל ערכים כלכליים, שבטיפול נכון יכול להביא לחיסכון כספי משמעותי וכמובן לתועלת לסביבה. קידום המיחזור, ייצור קומפוסט לחקלאות מפסולת אורגנית והפקת אנרגיה ירוקה משאריות מיון פסולת – אלו רק חלק מהתועלות שניתן להפיק מזבל", אומר לדיאנסקי.

לדיאנסקי מסכם: "אפעל לשותפות טובה ואפקטיבית יותר בתחום הטיפול בפסולת של כל הגורמים הרלוונטיים, כמו: הרשויות המקומיות, הממשלה, המגזר העסקי, ארגוני סביבה והציבור. יחד עם חבריי למועצת האיגוד, הנהלת האיגוד, עובדינו המסורים ובזכות תמיכת ראשי הערים שלנו אני משוכנע שנוכל לעמוד באתגרים הגדולים שניצבים בפנינו".