עוד נחזור לטייל בצפון – והנחלים יהיו יפים אפילו יותר

תרגיל בדמיון מודרך: עצמו לרגע את עינכם (בסוף המשפט, לא עכשיו) ונסו לדמיין את התרחיש האופטימי ביותר שלכם לסיום המלחמה. קחו לכם 60 שניות.

סיימתם לדמיין? ככל הנראה, זו החוויה שעברה לכם בראש: החטופים והחטופות חוזרים הביתה בשלום, עם דמעות של שמחה וכאב; תמונת ניצחון של הלוחמים, משרתי הסדיר והמילואים, החוזרים בבטחה ליקיריהם, שקופצים לעברם בשמחה גדולה; מאות אלפי תושבי הדרום והצפון שנאלצו להתפנות מהפינה השקטה שלהם לתקופה ארוכה מדי, שבים לביתם, כשתהליך שיקום היישובים מתקדם בקצב מואץ; ולסיום, נוכל סוף סוף להוציא לפועל את החלומות והתקוות על טיולים קסומים בשבילי הנחלים הזורמים, מסביב לנופים עוצרי נשימה. כשנחזור לטייל בצפון ובדרום, נזכור את העבר, ונבנה יחד עתיד חדש – מלא באופטימיות, כי זו הדרך היחידה לעשות את זה.

התרחיש הזה הוא מציאותי, והזמן להיערך אליו הוא עכשיו – כאשר האתגרים הביטחוניים נראים מייאשים יותר מתמיד ומציבים קשיים אדירים על תושבי הצפון – אשר מפונים עד היום מבתיהם ורואים את יישוביהם, ואולי אפילו את ביתם, עולים בלהבות. נוכל לדבר עד מחר על הדברים שהמדינה, בהובלת הממשלה שעומדת בראשה, הייתה צריכה לעשות ולא עשתה. ראשי הרשויות בצפון והתושבים מרגישים מקופחים – והצדק עימם – כאשר התכנית של הממשלה לשיקום אזור הצפון אושרה רק בסוף חודש מאי האחרון, אחרי יותר משמונה חודשים של הפצצות מלבנון, ועד היום לא נראה כאילו משהו מתקדם בשטח. מישהו מופתע? (קראו על כך בהרחבה בבוקסה המצורפת לכתבה).

עם זאת, הפעם, ברוח האופטימית של הגיליון – החלטנו לדבר דווקא על הדברים שהמדינה כן עושה. במהלך שנותן אור בקצה המנהרה עבור אזור הצפון ותושבי המדינה כולה, הוחלט להשקיע עשרות מיליוני שקלים בשיקום נחלים בצפון ואתרי תיירות. זאת, במטרה לא רק לשמר את הטבע המופלא של האזור, אלא גם להחיות אותו מחדש לקראת חזרתם של המוני המטיילים ביום שאחרי המלחמה.

במרכז המהלך עומדת רשות מקרקעי ישראל – אשר העמידה תקציב של 25 מיליון שקלים, באמצעות הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, למטרת קידום פרויקטים חיוניים, פיתוח ושיקום נחלים ואתרי טבע בגליל ובגולן. רשות ניקוז ונחלים כינרת תוביל את המהלך, ותקדם את ביצוע הפרויקטים חרף הלחימה המתמשכת בצפון ובראייה ארוכת טווח לקראת היום שאחרי.

"שמירה על שטחיה הפתוחים של ישראל היא אינטרס ציבורי בעל חשיבות רבה, אשר מטרתה לשמור על הסביבות האקולוגיות השונות ברחביה של ישראל. התקציב שאנו מעמידים לרשות הנושא יסייע בשיקום אקולוגי מקיף, טיפול במפגעים, הנגשת המרחבים לציבור הרחב ושמירה על ערכי הטבע הייחודיים באזור", אומר ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל. על דבריו מוסיף אושרי ילוז, מהנדס ברשות ניקוז ונחלים כינרת, אשר מבטיח שהמאמצים להחייאה של האזור יימשכו גם בעיצומם של אתגרים ביטחוניים. "לא ניתן לעמוד מנגד", הוא אומר, "אנו רוצים לא רק לשמור על שטחי הטבע, אלא גם להנגיש אותם לציבור ולהציע חוויות תיירותיות ייחודיות".

ההשקעה בשיקום הנחלים והאתרים הטבעיים תכלול תכנון והקמה של שבילים, חניונים ופינות ישיבה, מה שיאפשר למבקרים לשוב ולהתחבר לטבע כשהסכנה תחלוף, תוך נגישות גבוהה יותר. כל פרויקט מתוכנן בקפידה כדי לשקף את הערכים האקולוגיים של האזור, לשמר את המגוון הביולוגי ולהגביר את המודעות לחשיבות השמירה על הסביבה. רשות ניקוז נחלים כינרת הינה גוף סטטוטורי עצמאי שהקמתו נקבעה ב"חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות התשי"ח", וחברים בה נציגי 29 הרשויות המקומיות הנכללות בתחומה, נציגי ממשלה וארגוני סביבה.

גזור ושמור לימים טובים יותר: אלו הנחלים שיעברו מהפכה

שיקום נחל מחניים ועין ירדה | 2.7 מיליון שקל

שיקום והסדרה במקטע באורך של 5 ק"מ בנחל מחניים, החל מאזור חירבת ירדה ועד לשפך הנחל בירדן, מכוונים לשוב ולהחזיר את האזור לתפקודו הטבעי. הפרויקט כולל מגוון פעולות חשובות שיביאו לשיפור המערכת האקולוגית של הנחל.

בין הפעולות המתוכננות ניתן למצוא: שיקום הצמחייה המקומית, הסדרת רעיית הבקר עם התקנת גדרות ושקתות, ושתילת צמחייה לוקלית שחלקה כבר נכחד מהאזור. בנוסף, יינתן טיפול במפגעי פסולת, ויוקם גשר אירי שימנע זיהום הנחל כתוצאה מכניסת כלי רכב למים. כמו כן, יוסדרו מקומות חנייה רחוקים מאזור המעיין הרגיש, במטרה להקטין את ההשפעה האנושית על הסביבה.

עבודות אלו מתבצעות כהמשך לפיתוח האתר על ידי קק"ל, ומטרתן להבטיח שהאזור יוכל לשוב ולפרוח, תוך שמירה על המגוון הביולוגי והסביבה הטבעית. הפרויקט יבוצע על ידי רמ"י – הקרן לשטחים פתוחים, בשיתוף קק"ל ומועצה אזורית מבואות החרמון.

שיקום נחליה הטבעיים של קרית שמונה | 3.7 מיליון שקל

פרויקט מרהיב הכולל שיקום ופיתוח משמעותי במפגש הנחלים עין זהב עם תעלת הירדן המערבית, כמו גם השטחים הפתוחים סביבו, על פני שטח של כ-60 דונם. מטרת היוזמה היא לשדרג את הטבע העירוני בקריית שמונה ולהביא לשיפור איכות החיים בעיר. הפרויקט מהווה חלק מהתוכנית האגנית "עיר הנחלים קריית שמונה", שנועדה לשקם את הנחלים הטבעיים של העיר.

בין הפעולות המתוכננות ניתן למצוא: ביטול מעבירי המים בחיבור הנחלים על מנת ליצור חיבור טבעי ביניהם; הרחבת חתך הזרימה של הנחלים, כדי לשפר את איכות המים והזרימה; ביצוע מורכבות מבנית שתהפוך את מופע הזרימה לנחל טבעי ומזמין; הקמת פינות ישיבה ונקודות תצפית, שיאפשרו לתושבים ליהנות מהנוף המרהיב של האזור; פיתוח שבילי טיילות לאורך התעלה, שיקשרו את העיר אל המרחב הפתוח ויעודדו את הציבור לצאת לטבע.

בסיומו של הפרויקט, קריית שמונה תזכה במרקם עירוני חדש שיביא עימו ריענון ושדרוג משמעותי, תוך שמירה על הטבע ועל האקולוגיה המקומית. הפרויקט יבוצע על ידי רמ"י – הקרן לשטחים פתוחים, בשיתוף קק"ל ועיריית קריית שמונה.

מחניון שפך נחל דישון ועד לגשר יסוד המעלה | 4.6 מיליון שקל

מדובר בפרויקט שיקום והנגשה בתעלת הירדן המזרחית, אשר יחל מחניון שפך נחל דישון ועד לגשר יסוד המעלה. במסגרת הפרויקט יבוצעו עבודות לשדרוג מקטע נוסף בתעלה המזרחית, באורך של כ-500 מטרים משני צדדי הנחל. המטרה היא ליצור מורכבות מבנית חדשה שתשחזר את מופע הזרימה של נחל טבעי.

הפעולות שיתבצעו כוללות: שיקום מורפולוגי של אפיק התעלה, באמצעות הוספת פיתוליות ומיתון גדות; הקמת מרחבים מוצלים שיספקו מקום למנוחה והנאה מהטבע; שתילת צמחייה ועצים, למען שיפור המגוון הביולוגי וליצירת סביבה ירוקה ומזמינה.

מקטע זה הוא חלק מפרויקט רחב היקף בהשקעה של 100 מיליון שקל, אשר כולל שיקום ופיתוח של 16 קילומטרים לאורך תעלת הירדן המזרחית, ממפגש התעלות ועד לחניון גשר להבות. הפרויקט מתווסף למקטע שהושלם בחודש מאי האחרון, באורך חצי קילומטר, מדרום לגשר החמישה ביסוד המעלה, מנקודת ההתחברות של נחל דישון במעלה התעלה המזרחית צפונה. באמצעות פעולות אלו, הפרויקט שואף לשדרג את האזור, לשפר את איכות המים וליצור סביבה טבעית ופסטורלית עבור התושבים והמבקרים.

הפרויקט יבוצע על ידי רמ"י – הקרן לשטחים פתוחים, קרן קיימת לישראל, רשות ניקוז ונחלים כינרת ובשיתוף אשכול גליל מזרחי, מועצה אזורית הגליל העליון, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים וגופים נוספים.

שיקום וואדי כרמי הזיתים בחצור הגלילית | 1.8 מיליון שקל

פרויקט השיקום יכלול עבודות נרחבות בשטח המשתרע על כ-200 דונם במורדות יער בירייה, צפונית לשטח הבנוי של חצור הגלילית, במטרה לשקם את צמחיית הוואדי, אשר מהווה בית גידול עשיר ומגוון לצמחייה ולבעלי חיים. הפרויקט ייתן דגש על שמירה והכרת ערכי הטבע המיוחדים במרחב, כמו מטע הזיתים הוותיק הממוקם בלב השטח, סלעי הגיר והטרסות העתיקות המפוזרות בו.

במסגרת הפרויקט, יושגו לא רק מטרות שיקום אקולוגי, אלא גם יוקמו פעולות לקידום פנאי ונופש עבור תושבי האזור. בין הפעולות המתוכננות ניתן למנות: פיתוח שבילי בטון לאורך הוואדי, שיחברו את השטח ליישוב ויאפשרו גישה נוחה לתושבים; הקמת פינות ישיבה ונקודות תצפית מרהיבות, שיביאו את המבקרים לצפות בעמק החולה המרהיב; יצירת מרחבי למידה חוץ-כיתתיים עם מתקני העשרה וריהוט ביולוגי, שיאפשרו לילדים ולמבוגרים כאחד לחוות וללמוד על הטבע בסביבה טבעית ומעוררת השראה.

באמצעות הפרויקט, תישמר ותשופר המערכת האקולוגית המקומית, תוך יצירת מרחב טבעי ומזמין שיביא תועלת לתושבים ויחדש את הקשר שלהם עם הטבע. הפרויקט יבוצע על ידי רמ"י – הקרן לשטחים פתוחים, בשיתוף מועצה מקומית חצור הגלילית.

פיתוח חיבור אקולוגי למרגלותיו של הר מירון | 1.41 מיליון שקל

הפרויקט, שלמרגלות הר מירון, יתמקד בחיבור אקולוגי בין מעיין עין פרוד לנחל צלמון, במטרה למקסם את זרימת המים הטבעית מהמעיין אל הנחל. במצב הנוכחי, רק חלק קטן ממי המעיין מוזרמים בצינור מתחת לכביש 866 ומגיעים אל הנחל, בעוד שברוב המקרים מי המעיין מוסתים לתעלת כביש, דבר הפוגע בזרימה הטבעית ובמערכת האקולוגית המקומית.

אחת ממטרות הפרויקט היא לשחרר את המעיין לחלוטין אל הנחל, דבר שיביא לשיפור איכות המים ולהחזרת המערכת האקולוגית למצבה הטבעי. מעבר לכך, הפרויקט יכלול גם פעולות להסדרת קישוריות למטיילים, אשר יאפשרו גישה נוחה וידידותית מזרם נחל צלמון דרך חניון קק"ל.

עבודות אלו שואפות לא רק לשיפור זרימת המים והחזרת המעיין לטבע, אלא גם ליצור חוויית טיול נעימה ומזמינה עבור המבקרים באזור. על ידי חיבור בין המעיין לנחל והשקעה בתשתיות נוחות למטיילים, הפרויקט מציע פוטנציאל לשדרוג משמעותי של הסביבה האקולוגית והחווייתית באזור הר מירון. הפרויקט יבוצע על ידי רמ"י – הקרן לשטחים פתוחים, בשיתוף מועצה אזורית מרום הגליל.

שימור ופיתוח בריכת החורף באלוני הבשן | 940 אלף שקל

הפרויקט מציע יישום תוכנית מקיפה לשימור המרקם האקולוגי של המרחב, הכולל את בריכת החורף הממוקמת בצמוד ליישוב אלוני הבשן, בסמוך לכביש 98 ובשולי שמורת הטבע 'רכס בשנית'. המרחב מתאפיין בבריכה אליפטית מרכזית בגודל של עשרות דונמים, ושש בריכות חורף נוספות בגדלים משתנים, אשר מהוות בית גידול עשיר ומגוון ביולוגי ייחודי.

מדובר באחד המקומות הבודדים בארץ בהם ניתן למצוא את שלושת מיני האלונים הקיימים: אלון מצוי, אלון תולע ואלון תבור. תוכנית השימור תתמקד בשימור המגוון הביולוגי המיוחד, תוך שמירה על האקלים המקומי והמאפיינים הטבעיים של האזור. עיקרי התוכנית כוללים: בניית מסלעות לשיקום הצומח והנוף, שיסייעו בשיפור המערכת האקולוגית המקומית; יצירת מערך הנגשה שיאפשר גישה נוחה ובטיחותית למטיילים, תוך עידוד הליכה באזורים מותרים בלבד; תכנון והסדרת טיילות מסודרות וחניות, שיבטיחו חוויה נעימה ובטוחה למבקרים, מבלי לפגוע במיני בעלי חיים ובצמחייה המקומית.

באמצעות פעולות אלו, הפרויקט שואף לחזק את הקשר בין האדם לטבע, לשמור על המערכות האקולוגיות המיוחדות של האזור, וליצור מרחב טבעי ומזמין עבור תושבים ומבקרים כאחד. הפרויקט יבוצע על ידי רמ"י – הקרן לשטחים פתוחים, בשיתוף המועצה האזורית גולן.

שיקום אגן נחל צלמון וסביבתו | 600 אלף שקל
הפרויקט המוצע מתמקד בחיבור המרחב המבונה של דיר חנא לשטחים הפתוחים שמסביב, כאשר הצד המזרחי של הכפר פונה לעבר עמק צלמון, וממנו נשקפים הנופים המרהיבים של עמק דיר חנא. המטרה היא למתג את האזור כמוקד תיירותי, תוך שמירה על צביונו החקלאי המסורתי של היישוב.

במסגרת הפרויקט המתוכנן, יבוצעו מספר פעולות מרכזיות: שיקום קוליסים בדרכי הגישה לנחל, שיביא לשיפור התשתיות ויקל על הגישה לאזורי הטבע; יצירת חיץ בין הנחל למרחב החקלאי, באמצעות הסדרת דרכים נפרדות המיועדות לחקלאים ולמבקרים, דבר שיבטיח את שמירת השטחים החקלאיים ויאפשר גישה נוחה לטבע; הקמת טיילות מתוחמות שיכללו פינות ישיבה מוצלות ונקודת תצפית מרהיבה, כדי לאפשר למבקרים ליהנות מהנופים המהממים של האזור; הסדרת גישה ברכב וחניה לנוחות המבקרים, כדי להקל על כניסת התיירים לאזור מבלי לפגוע בסביבה; פינוי מפגעים ופסולת, שיביא לשיפור הניקיון והאסתטיקה של המרחב; שיקום הצומח ונטיעת עצים, שיתרמו להחייאת הסביבה הטבעית ולשיפור האקלים המקומי.

באמצעות פעולות אלו, הפרויקט שואף לא רק ליצור חיבור בין היישוב לשטחים הפתוחים, אלא גם לקדם תיירות אחראית ומכבדת את המורשת החקלאית והטבעית של האזור, תוך שמירה על האיזון האקולוגי. הפרויקט יבוצע על ידי רמ"י – הקרן לשטחים פתוחים, בשיתוף מועצה מקומית דיר חנא.

שיקום אקולוגי וטיפוח בריכות זאמל | 1.2 מיליון שקל

הפרויקט המוצע יתבצע בקצה יישוב בוקעאתא שבצפון הגולן, על שטח של כ-260 דונם, ובו שלוש בריכות חורף הממוקמות זו ליד זו ומשמשות כבית גידול למגוון רחב של מינים. מטרת הפרויקט היא לשפר את המרחב האקולוגי ולהנגיש אותו לתושבים ולמבקרים.

במסגרת הפרויקט, יבוצעו מספר פעולות משמעותיות: הסדרת חניות ושביל טיילות נגיש סביב הבריכות, באורך של כחצי קילומטר, אשר יאפשרו גישה נוחה ובטוחה למבקרים ולטבע; טיפול במפגעי פסולת, שיבטיח ניקיון ושמירה על האסתטיקה של האזור; הסבת מבנה סורי עתיק לכיתת חוץ, דבר שיאפשר לתלמידים לחוות למידה בשטח, ולהתקרב לטבע ולמערכת האקולוגית המקומית; גידור האתר בגדר בקר, כדי למנוע רעיית יתר ולשמור על הצומח והסביבה.

הפרויקט נמצא בסמיכות לקריית החינוך של הכפר, וישמש כגשר בין הפעילות החינוכית לשטחים הפתוחים, תוך יצירת חוויה חינוכית ומעשית לתלמידים. באמצעות פעולות אלו, הפרויקט לא רק ישפר את המרחב האקולוגי אלא גם יהפוך את המקום לנקודת עניין תיירותית וחינוכית, המקדמת קשר בין הקהילה לטבע. יבוצע על ידי רמ"י – הקרן לשטחים פתוחים, בשיתוף מועצה מקומית בוקעאתא.

לא רק נחלים: התכנית לשיקום אזור הצפון

תכנית לשיקום הצפון אושרה בממשלה בסוף חודש מאי, באיחור של שמונה חודשים אפשר לומר, כשלמעלה מ־60 אלף מתושבי הצפון עדיין פליטים בארצם ומועד חזרתם לבתיהם אינו נראה באופק. על פי התכנון יושקעו בה 6.5 מיליארד שקלים, 3 מיליארד מהם בטווח הזמן המיידי. לתפקיד ראש המינהלת לשיקום הצפון ("הפרויקטור בצפון") נבחר האלוף במיל' אליעזר צ'ייני מרום, מפקד חיל הים לשעבר.

אחת הבשורות בתכנית השיקום הייתה שמשרד החינוך נערך לפתיחת שנת הלימודים כסדרה ב־1 בספטמבר, בחלק מהיישובים – וימציא חלופות למוסדות שלא יוכלו לשוב למבנה הקבוע שלהם מסיבות ביטחוניות. מטרת המהלך היא למנוע מההורים לרשום את ילדיהם ברישום כפול, למרות שכיום אנו מבינים שהסיכויים שתהיה חזרה בפועל למגורים וללימודים בקו הגבול הם אפסיים. לצורך זה יושקעו 109 מיליון שקלים בשנת 2024.

מענים נוספים יינתנו בתחום הרווחה והביטחון הקהילתי, בתחום הבריאות, מרכזי חוסן, התרבות והספורט, חקלאות (תמיכה של כ־100 מיליון שקלים השנה), תעסוקה, סיוע לעסקים, שימור ההשכלה הגבוהה באזור (מכללת תל חי ומכוני מחקר וחברות עתירות ידע – והקמת אוניברסיטה בקריית שמונה בסכום של 20 מיליון שקלים ל־2024), סיוע שוטף לרשויות, שיקום תשתיות ציבוריות (בסכום של 8 מיליון שקלים עד סוף השנה הנוכחית), ועוד.

בנוסף, התכנית קובעת כי רשות החדשנות תעמיד מענקים בסך 10 מיליון שקל לחברות עתירות ידע שיחדשו את פעילותן בגליל באזורים המאוימים בצפון, לאחר שרבות מהן העתיקו את פעילותן מאז תחילת המלחמה לאזורים מרוחקים יותר.