ועדת הפנים אישרה: אור ירוק להמשך הבנייה בחריש

ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ וואליד טאהא אישרה הבוקר (שני) לקריאה שניה ושלישית את "הצעת חוק חריש". על-פי ההצעה, יוארך תוקפה של הוועדה המיוחדת לתכנון העיר חריש. ההצעה תעלה למליאת הכנסת לאישור סופי.

מדובר בהארכת תיקון 128 והוראת השעה בחוק התכנון והבנייה לשנתיים נוספות לאחר שפג תוקפו לפני כחודש (ב-27 בנובמבר 2021). אישור זה מעניק אור ירוק להמשך הבנייה בעיר ההולכת ונבנית. כל עוד לא הוארך התיקון, לא יכלה הוועדה להמשיך להוציא היתרי בנייה.

כזכור, בשבוע שעבר פורסם ב"נדל"ן היום" כי תוקפו של צו התכנון והבניה של חריש פג, וטרם חודש ע"י הגורמים הרלוונטיים. משמעות הדבר היתה שהבנייה בחריש תיעצר עד להודעה חדשה. 

בדיון שהתקיים בחודש האחרון בוועדת הפנים של הכנסת, הסביר מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני במשרד הבינוי והשיכון אילן טייכמן, כי הארכת פעילות הוועדה נועדה להמשיך לתכנן בתחום התוכניות המאושרות של חריש. המשמעות היא, כי הוועדה המיוחדת תוכל לשנות ולתכנן מחדש תוכניות קיימות, אך לא יהיה בסמכותה לידון ולקדם תוכניות חדשות, אלה יעלו לדיון בוועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה. "שטח הוועדה המיוחדת הא בערך 6,500 דונם, מתוך זה 5,000 דונם הם שטחים שתוכננו ומאושרים, ושם נתכנן", אמר טייכמן לחברי הוועדה.

הבהרה זו נשמעה שוב ושוב, לאחר שבימים האחרונים חתמה שרת הפנים איילת שקד על שינוי גבולות השיפוט של הישוב חריש, בין היתר להרחבתו באזור הצפוני, המיועד לשטחי תעסוקה.

הוועדה המיוחדת היא גוף תכנון חריג, שהחוק מאפשר את הקמתו לפרקי זמן קצובים. ועדה כזו קמה לפני 13 שנה כדי להקים את העיר חריש. לוועדה המיוחדת יש סמכויות כמו לוועדה מחוזית, ועל-פי חוק זמנה קצוב לחמש שנים, כששר הפנים רשאי להאריך את תוקפה לחמש שנים נוספות באישור ועדת הפנים.

לפני שלוש שנים התבקשה ועדת הפנים להאריך בשלישית את כהונת הוועדה ואז הובטח שזוהי ההארכה האחרונה. כעת, חברי ועדת הפנים התבקשו על ידי הממשלה לאשר את המשך כהונתה של הוועדה המיוחדת, למרות שזמן כהונתה הקבוע בחוק הסתיים ביום ה-27.11.

כבר בעת כינון הוועדה לפני כ-13 שנים נשמעו קולות שהתנגדו למהלך בטענה כי לוועדה המיוחדת נתונות כל הסמכויות, של ועדה מקומית, מחוזית והיא פועלת כרשות רישוי המנפיקה היתרי בנייה. משמעות הדבר, כי התוכניות נידונות ומאושרות בוועדה, ללא בקרה של מוסד תכנוני ואינן עוברות דרך מינהל התכנון, הגוף האחראי על המדיניות התכנונית בישראל.

במסמך עמדה שהגישה החברה להגנת הטבע לוועדת הפנים של הכנסת בנוגע להארכת פעילות הוועדה, נטען כי הוועדה המיוחדת מתמקדת בישוב חריש בלבד, ללא התייחסות מספקת למרחב כולו, לישובים הסמוכים ולשטחים הטבעיים. "כעת מבקשת הממשלה להאריך את התוקף פעם נוספת, ללא קביעה של מנגנון שיבטיח שההתחייבויות ימומשו, ובמיוחד ללא קביעה של מועד סופי לסיום פעילות הוועדה המיוחדת. ועדה מיוחדת היא מטבעה מנגנון חריג בתחום התכנון והבנייה, ולכן יש להשתמש במנגנון הזה בזהירות ובצמצום".

לאור דברים אלו ולחצים של חברי הכנסת מהסיעות הערביות אושר 'חוק חריש', תוך שינוי הרכב חברי הוועדה המיוחדת, בכך שנוסף נציג ארגוני הסביבה וחבר של אחד היישובים הסמוכים, בנוסף לחבר מטעם הרשות המקומית הגובלת בחריש, ומשקיף נוסף מיישוב סמוך. השינוי בהרכב הוועדה נעשה בין היתר לבקשתו של ח"כ אוסמה סעדי. כמו-כן הגיע ח"כ סעדי להסכם עם מינהל התכנון לפיו, ככל שתקודם תוכנית לתחנת מעבר או מסוף תחבורה, הוועדה המיוחדת תעשה את כל המאמצים להגיע להסכמה עם הרשות הגובלת.

בתקופת פעילותה הגיעה הוועדה המיוחדת להישגים משמעותיים בתחום המגורים, כשתכננה יישוב בו התגוררו כ-1,500 תושבים בלבד תוך הפיכתו לעיר בישראל הכוללת היום כ-30,000 תושבים. ליישוב חריש קיים פוטנציאל קליטה של כ-56 אלף תושבים, אושרו בו 12,500 יחידות דיור ולמרביתם נמסרו היתרי בנייה.