למי שהיה עדיין ספק שמחירי הקרקע, ובדיעבד מחירי הדירות, עודם רחוקים ממיצוי השתוללות המחירים, באו מכרזי רמ"י בשכונת נוה שמיר שברמת בית שמש, והוכיחו בפעם המי יודע מה שאין גבול לתעלול.
ההתנפלות על מכרזי רמ"י הסתכמה בלא פחות מ-220 הצעות על 8 מגרשים, ממוצע של 27 הצעות למגרש, במחירי קרקע גבוהים במאות אחוזים לעומת ההערכה של השמאי הממשלתי ובמחיר ממוצע של כ-800 אלף שקל לדירה. שיא השיאים הייתה עסקה שאותה ביצעה חברת סופרין, ששילמה עבור המגרש שרכשה 17.3 מיליון שקל. זאת לעומת הערכת שמאי נמוכה פי 8 שמונה, 1.9 מיליון שקל.
הקבלנים שזכו במרכזי נווה שמיר יצטרכו מן הסתם לשווק את הדירות שאותן יבנו בכ-2 מיליון שקל לפחות לדירת 4 חדרים ממוצעת בת 100 מ"ר, כ-20-21 אלף שקל למ"ר. זה פחות או יותר מחיר שווה ערך לאותה דירה הנבנית כיום באזור המרכז המבוקש וכ-40% יותר מרמות המחירים ברמת בית שמש כיום, העומדים בממוצע על כ-14 אלף שקל למ"ר.
רמת בית שמש, עד לא מכבר עיר פריפריאלית טיפוסית, חרדית ברובה, באמצע הדרך בין תל אביב לירושלים הבירה, הפכה שלא בטובתה לסמן ימני מובהק של משבר הדיור. העובדה שמאות קבלנים ויזמי נדל"ן רציניים שילמו ללא הנד עפעף סכומים שעד לא מכבר היו אופייניים לעיר יוקרתית במדינת תל אביב, דוגמת הוד השרון או נס ציונה, מעידה כאלף עדים כי הציפיות של אותם קבלנים, כמו גם של רוכשי הדירות העתידיים, היא לגל עליות מחירים שלא נודע כדוגמתו.
שוק מתודלק
אם נצליב את מה שקרה בשבוע שעבר ברמת בית שמש עם מכרז הקרקע שהיה לפני חודשים אחדים במע"ר מודיעין, בו גם כן תומחרה הקרקע במרכז במחירים גבוהים ב-20% עד 30% יותר ממחירי השוק הנוכחיים, מקביל למחירים הממוצעים ברמת גן, נבין כי מקרה רמת בית שמש איננו אפיזודה חולפת, אלא תסמונת ברורה לתדלוק שוק הדיור כפי שלא היה זה שנים, כמו גם לאובדן שליטה מוחלט של האחראים עליו.
ועוד פרט קטנטן אבל חשוב: מדינת ישראל, באמצעות רמ"י, הצליחה במקרה זה, בדומה למקרים קודמים, לעשות סיבוב נאה על חשבון תושבי ישראל הרוכשים דירות ועל חשבון הזוגות הצעירים, שעה ששלשלה לקופתה סכום מכובד של כ-500 מיליון שקל, כלומר כחצי מליארד טבין ותקילין.
נכון, קל מאוד להאשים גם במקרה זה את רמ"י כספסרית הקרקעות של מדינת ישראל, אולם במקום להפוך את הגוף הארכאי והמאובן הזה לשק חבטות, אני מבקש, בצנעה, במקרה חריג זה לעשות אנלוגיה לאסון הנורא שפקד אותנו בהר מירון, בו האחראים מטילים את האשמה זה על כתפי זה ובפועל אין דין ואין דיין. גם כאן, למרות שאין מדובר בדיני נפשות, אני רואה את כל שרשרת הפיקוד - ממשלת ישראל, הרשויות המקומיות, משרדי השיכון והפנים, הוועדות השונות, מטה הדיור וכל מי שהיה במהלך השנים האחרונות מעורב בהחלטות, כאחראי למחדל.
ניהול מקצועי
הצעתי בעבר, ואני מציע שוב ביתר שאת, להחליף את כל הפקידות המנוונת וערלת הלב המטפלת בשוק הדיור וגורמת במו ידיה לא רק לתדלוק המחירים, אלא לעובדה שמיום ליום ומשנה לשנה גדל באופן דרמטי מספר מחוסרי הדיור במדינת ישראל, קל וחומר בקרב הדור הצעיר.
רק שר שיכון מקצועי ונטול פניות, שיידע ליישם ללא זיג זג, לא ימינה ולא שמאלה, מדיניות דיור מבוקרת ומאוזנת, שתאזן תוך שנים ספורות בין הביקוש להיצע, שתשמור על רמות מחירי הקרקע כמו על אתרוג, שתשתף עוד מאות רבות של קבלנים במכרזי קרקע, שתוריד את המיסוי המיותר המעיק עלינו הקבלנים, שתבטל לחלוטין את מס הרכישה בגובה 6%, שאליו מצטרף באופן אוטומטי גם מע"מ בגובה 17%, שתגדיל ב-30% את זכויות הבנייה בכל פרויקט שייבנה באיזור הביקוש - רק שר שיכון כזה יצליח להוציא את כולנו מן המיצר.
ואם זה לא יקרה, אנא רישמו לפניכם, רמות המחירים ברמת בית שמש יגיעו לא לרמות המחירים של הוד השרון, אלא חלילה לאלה של רמת השרון. שמא הגזמתי? אנא תוכיחו את ההיפך מזה!
כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת מזרחי ובניו
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו