שקט (בינתיים) שהוא הזדמנות

תושבי הצפון עוד לא נקראו על ידי המדינה לשוב לבתיהם, וברור שהכל יכול להשתנות ברגע. הפסקת האש שבירה, אבל תחושת "היום שאחרי" כבר כאן. כבר למדנו שאחרי מלחמות שוק הנדל"ן "מתפוצץ" לטובה. עם תום המלחמה, שטחים שהיו בעבר פחות מושכים צפויים להפוך למוקדים פוטנציאליים והממשלה אמורה לתת את חלקה בתנופה הזו. בנוסף, שקט בצפון יכול לתרום לעלייה בשווי הנכסים, במיוחד בערים מרכזיות כמו חיפה, נהריה, קריית שמונה, צפת ועכו.

ערים אלו עשויות למשוך אוכלוסיות חדשות בשל קרבתן למוקדי תעסוקה ותשתיות איכותיות, מה שישפיע לחיוב על שוק הנדל"ן המקומי ויביא לצמיחה כלכלית. גם בממשלה מבינים שהדבר הראשון הנדרש הוא מיגון מוסדות ציבור ומבני חינוך (ועדת הפנים אישרה לאחרונה הארכת הפטור מהיתר לבניית ממדי"ם) וכי המשפחות לא יחזרו בלי ביטחון.

אלו גם הימים הגדולים של קבלני התשתיות, והכסף הגדול מחכה כאן - שיקום מבני המגורים, מוסדות לימוד, תשתיות וכבישים שנהרסו במלחמה, בכדי לאפשר חזרה מהירה ככל הניתן ליישובים שפונו ונהרסו. ולא פחות חשוב - תנופת פיתוח של התחדשות עירונית והרחבת היישובים, על מנת להביא קהלים חדשים וחזקים לחיזוק יישובי הצפון.

צו 8 לביקור בצפון

שר המינהלות החדש, ח"כ זאב אלקין, אמר השבוע: "אסור שהמטרה שלנו תהיה לחזור ל־6 באוקטובר. צריך להצעיד קדימה את אזור הצפון כדי שתהיה צמיחה". פרויקטור הצפון, האלוף במיל' אליעזר מרום צ'ייני, הבטיח ש"בשבוע הבא נציג תוכנית מסודרת לשר אלקין". רק עכשיו? מוטב מאוחר.

ראשי השרויות בצפון מחזיקים בטן מלאה על המדינה ודרך טיפולה ביישובים במהלך השנה האחרונה.

משה דוידוביץ, ראש מועצה אזורית מטה אשר, זועם על כך ש"חלק מהשרים וחברי כנסת פחדו לבוא לצפון", ו‎מנכ"ל עיריית קרית שמונה, יורם ביטון, מאשים: "הממשלה התנגדה לאורך כל השנים לפנות את קריית שמונה ובסוף זה קרה רגע לפני שהגענו לפינוי תחת אש. אנחנו נמצאים ב־530 יישובים שמפוזרים בכל הארץ - איך מטפלים בהם מהרגע להרגע בפריסה ארצית?".

משה קונינסקי, ראש עיריית כרמיאל: "אני מייצג 40 ראשי רשויות מפורום עוטף צפון, השיקום צריך להיות הן בהיבטים הפיזיים והן הפסיכולוגיים ולחזק את הצפון כדי שהילדים שלנו לא יעברו ל'מדינת תל אביב'".

משה קונינסקי, ראש עיריית כרמיאל: "השיקום צריך להיות הן בהיבטים הפיזיים והן הפסיכולוגיים ולחזק את הצפון כדי שהילדים שלנו לא יעברו ל'מדינת תל אביב'"

הערבות ההדדית של האזרחים גם היא הופכת לנדבך מרכזי בשיקום הצפון. "צו השעה מחייב תוכנית לאומית לתיירות פנים ביישובי עוטף הצפון", כתב רונן פלוט, ראש עיריית נוף הגליל ויו"ר אשכול גליל עמקים, בפנייה לשר התיירות חיים כ"ץ, "יישובי הצפון צריכים להפוך למוקד עלייה לרגל של כל אזרחי ישראל מכל קצווי הארץ, זה הזמן לגייס בצו 8 את כל הרשויות לבקר ביישובים אלה, לארגן טיולים ולתמוך כלכלית בעסקים המקומיים".

רונן פלוט, ראש עיריית נוף הגליל ויו"ר אשכול גליל עמקים: "יישובי הגליל והצפון כולו צריכים להפוך למוקד עלייה לרגל של כל אזרחי ישראל מכל הארץ"

במגמת ירידה

ומה קורה בשטח? שוק של הזדמנויות. בשלומי ובקריית שמונה נרשמו ירידות מחירים. כך למשל לפני המלחמה דירת שלושה חדרים בשלומי, בלי ממ"ד, בלי מרפסת ובלי מעלית, נמכרה בין 750 אלף ל־800 אלף שקל, ‏ובשנה האחרונה ירד המחיר ל־680 אלף שקל. בתים דו משפחתיים נמכרו בשלומי וביערית לפני המלחמה בין 2.2 ל־2.5 מיליון שקל ו‏בזמן המלחמה ירד מכירם ל־1.5 עד 1.7 מיליון ואף נרשמו עסקאות ב־1.45 מיליון. ‏בקריית שמונה קנו משקיעים רבים במתחם הסטודנטים דירות סטודיו בכ־600 אלף שקל .

ככלל, נרשמה בקריית שמונה ירידה של בין 10% ל־20%. דירת שלושה חדרים בלי ממ"ד לפני המלחמה הייתה נמכרת בין 900 אלף ל־950 אלף שקל ולאחר 7 באוקטובר ירד מחירה ל־800 אלף עד 850 אלף שקל. ‏דו משפחתי לפני המלחמה היה נמכר בין 1.6 מיליון שקל ל־1.65 מיליון וכיום ב־100-150 אלף פחות. מה שמאפיין את שני האזורים הללו הוא הרצון של מוכרים רבים לחכות לסיום המלחמה ואז לצאת לשוק - וזה אומר שעכשיו הכי כדאי לקנות, לפני שהשוק יחזור להיות מוצף והמחירים יעלו.

בצפת, העיר שספגה הרבה הפגזות במהלך המלחמה, עדיין רואים עלייה במחירים, אבל היו כמה מציאות שלקוחות זכו בהן במחיר נמוך. זה נבע בין היתר מכך שלא היו הרבה קונים, אנשים היו חייבים למכור ומי שהתחייב לקניית דירה בזמן מלחמה היה תקוע ונאלץ למכור מבלי למקסם את הרווח. דוגמה מצוינת לכך היא עסקה שהובילה הסוכנת יהודית ארזוני מרי/ימקס נוף צפת ונסגרה השבוע: ברחוב יוספטל נמכרה דירת גן בגודל 142 מ"ר עם יחידת דיור, ב־2.2 מיליון שקל - גבוה ממחיר השוק.

נהריה, לעומת מקומות אחרים, היא תופעה. "לא חווינו ירידות במחיר במלחמה. אומנם היו כחודש-חודש וחצי קיפאון בשנה שעברה, אבל לצורך ההשוואה - אוקטובר ונובמבר האחרונים היו הכי חזקים בשנה האחרונה עבור הצוות שלי", אומרת אנה מירקין, סוכנת נדל''ן מובילה ברי/מקס חלוצים בעיר.

בנהריה נסגרו מכירות של דירות ביותר משני מיליון שקל, ולגבי דירות קטנות יותר, כמו ברחוב וולפסון, נסגרו עסקאות באיזור 1.3 מיליון שקל על דירות שלפני המלחמה היו נמכרות סביב 900 אלף שקל.

גם בכרמיאל וביישובי משגב באופן מפתיע, למרות 13 חודשי לחימה, המחירים לא ירדו. אמנם היו פחות עסקאות מאשר בשנים הקודמות, ועדיין - כאשר אלו יצאו לפועל המחירים נשארו זהים לשנה שקדמה למלחמה. עם זאת, הביקושים לקניית דירות ובתים שיש להם ממ"ד או מקלט פרטי בתוך הבית גברו, וכך גם הרצון של לא מעט תושבים לעבור לאזורים החדשים יותר בעיר.

להקל את האתגרים

נושא חשוב שתופס מקום בתהליך החזרה לשגרה הוא הסיוע לאנשי המילואים במציאת דיור. בינתיים המדינה לא נכנסת לתמונה והסיוע הוא פרטי, וכך למשל חברת אאורה מעניקה הנחה של עד 350 אלף שקלים לקניית דירה במגוון פרויקטים ברחבי הארץ, בתנאי 80/20 אחוז ופטור ממדד.

"אנחנו חבים לאנשים האלה המון", אומר מנכ"ל החברה, יעקב אטרקצ'י, "וזו הדרך שלנו לומר להם תודה על שעזבו הכל ונלחמים על הארץ ועל החיים של כולנו. אני מרגיש שזו חובתנו לעשות את כל מה שאפשר כדי לעזור ולהקל עבורם את אתגרי החיים - שלא נעלמו ביום שבו פרצה המלחמה".

יעקב אטרקצ'י: "אנחנו חבים לאנשים האלה המון, וזו הדרך שלנו לומר להם תודה על שעזבו הכל, וממשיכים להילחם על הארץ ועל החיים של כולנו"

חברת פרשקובסקי, לדוגמה מציעה מגוון הטבות בלעדיות לאנשי המילואים וכוחות הביטחון, כגון הנחה עד 200 אלף שקלים, פטור מעליות מע"מ, פטור ממדד תשומות הבנייה והתאמה אישית לסבסוד הלוואה על דירות 4.5 חדרים, דירות גן ופנטהאוזים בפרויקט של החברה בשכונת גן רש"ל בהרצליה.

מנכ"ל פרשקובסקי מניבים, חיים קראדי: "החלטנו להעניק הטבות חסרות תקדים למי שהעניק כל כך הרבה למדינת ישראל ולבטחון אזרחיה".

חיים קראדי, מנכ"ל פרשקובסקי מניבים: "החלטנו להעניק הטבות חסרות תקדים למי שהעניק כל כך הרבה למדינת ישראל ולבטחון אזרחיה"