עשרות אלפי עולים חדשים בדרך לישראל: האם המדינה ערוכה?

עכשיו זה רשמי, היהודים באים: אירוע חשוב מאין כמותו התקיים לאחרונה בבית ציוני אמריקה בתל אביב.

מדובר בכנס בינלאומי של נדל"ן מדיה בשיתוף עם לאומי למשכנתאות, אשר בחן את היערכות המדינה וענף הבנייה בישראל לקליטת העלייה הגדולה של יהודי העולם בעת הזו, ברקע המלחמה והאנטישמיות המתגברת. האירוע, שנערך בהנחיית פרשן ועורך הנדל"ן עופר פטרסבורג, אירח על במה אחת בכירים בממשלה, ברשויות המדינה ובענף הבנייה וכן גורמים מקצועיים נוספים.

דוח מיוחד של משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית, שהוכן לקראת הכנס, מציג נתונים מדהימים: מאז השבעה באוקטובר, למרות שהמלחמה בישראל רק מתרחבת, הגיעו לישראל יותר מ-29,000 עולים חדשים ממדינות שונות ברחבי העולם, רובם מהמערב. הציפיות הן שעד סוף השנה יעלו לישראל כ-40 אלף עולים חדשים סה"כ, נתון מטורף שממשיך את מגמת העלייה הגדולה מהשנים האחרונות, בצל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

"יש תחושה שהמדינה לקראת אירוע משמעותי, ואנו נערכים לכך"

לאחר קבלת פנים ומינגלינג, החלק המקצועי של האירוע נפתח על ידי רו"ח אורי יוניסי, ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי, שהציג תמונת מצב מרתקת לשוק הנדל"ן והמשכנתאות בישראל, תוך התייחסות למידת המוכנות של המדינה לעולים החדשים שבאים בהמוניהם בשנים האחרונות. "כשהייתי בדרכי לכאן, חשבתי על מה קורה לנו במדינה. מלחמה בעזה, בלבנון, חטופים, שביתה בתיכונים, ענף הבנייה במשבר – כל זה קורה בשעה שאנחנו בפתחו של גל עלייה עצום. בבנק לאומי מרגישים את השפעת המצב, עם המון פניות מקהילות שלמות שמגיעות ורוצות להתחיל בחיים חדשים ביחד, כאן בישראל. קהילות אלו רוכשות בניינים, שכונות ואזורי מגורים שלמים. אנחנו מתחילים לחוש שאנחנו לקראת משהו משמעותי, ואנחנו מתכוננים לכך", אומר רו"ח יוניסי. 

"כולנו חווים מצוקה, זה לא צריך למנוע מהממשלה להשקיע בכלכלה"

מיד אחרי רו"ח אורי יוניסי, עלה לבמה ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, כדי לתת רקע על היערכות ענף הבנייה והמגורים בישראל לאלפי העולים החדשים. "חשוב לזכור שהזיכרון האנושי קצר וקל לאנשים לשכוח. אם מתרחש טרור אסלאמי בגרמניה, זה לא אומר שכל היהודים שם יחליטו באופן מיידי לעלות לישראל. עלינו לשכנע את היהודים לבוא לכאן, ואת זה ניתן לעשות באמצעות הטבות ומענקים. נכון שישנן הטבות לרכישת דירה, אך הן מיועדות רק לתושבי ישראל, ולא לתושבי חוץ. יהודי שחי בצרפת וחווה את המצב בפריז עשוי לשקול לעבור לישראל, אך כאשר הוא מחפש דירה, כל עוד אינו תושב ישראל, הוא ייחשב כמשקיע זר וישלם מס רכישה גבוה של 8-10%. אנו רוצים לעודד אותם להשקיע בישראל, גם אם הם לא מתכוונים לעלות מחר בבוקר, ולכן על הממשלה להפחית את מס הרכישה".

"בשבעה באוקטובר פרצה

מלחמה נגד העם היהודי כולו"

במסגרת החלק הבא של האירוע, נפגש על הבמה מנחה הכנס עופר פטרסבורג, יחד עם שר העלייה והקליטה – אופיר סופר, ויעקב חגואל – יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית.

עופר פטרסבורג: שר העלייה והקליטה זה אחד התפקידים החשובים ביותר כיום בממשלה, שמדגיש את הציונות של ישראל 2024. כובד המשימה אינו פשוט. יש כל כך הרבה משימות, ושלך בין החשובות. איך אתם גורמים לדברים לקרות?

אופיר סופר: אני בהחלט מתרגש מהתפקיד שניתן לי, וללא ספק מדובר בתפקיד משמעותי בתקופה זו. בימים אלו אנו רואים הרבה משפחות וצעירים בגילאים שלושים וארבעים שמבצעים עלייה, משנים את הקריירה שלהם ומעבירים את חייהם למדינת ישראל. אני מאמין שהעולים מגיעים בעיקר מתוך סולידריות, ורצון להיות חלק מהמאורעות המתרחשים בארץ. אחת העולות אמרה לי בפריז: "לא הייתי בתנועת נוער ציונית, אך כשראיתי את התמונות מה-7 באוקטובר, הבנתי שאני רוצה להיות חלק מהעם שלי בימים אלו". זהו מסר שאני שומע שוב ושוב ממתעניינים ועולים חדשים.

עופר פטרסבורג: איך המדינה מסייעת ומעודדת את העולים החדשים להגיע לישראל?

אופיר סופר: אנחנו מציעים סיוע בשכר דירה של 2,000 שקלים למשך שנתיים, באזורים כמו כרמיאל, יקנעם, באר שבע, אריאל, מדובר בסיוע כספי דרמטי, של למעלה מ-50% משכר הדירה החודשי. לאחרונה גם הצענו הטבה משמעותית במס רכישה לעולים חדשים. אדגיש שניתן לקנות את הדירה טרם העלייה, אך כדי לקבל את ההטבה צריך להגיע עד שנה מרגע הרכישה. בנוסף, נעשתה רפורמה אדירה בשירות ובקשר מול העולים החדשים, צמצמנו את הבירוקרטיה בתהליך הרישוי ובנינו מערך ליווי מול המדינות, שמתחיל מהסוכנות היהודית, אשר מלווה את העולים לתוך מערך הקליטה. תהליכים רבים כיום הפכו לדיגיטליים, הוספנו גם אולפנים פרטיים אונליין ללימוד עברית, כבר מרקע פתיחת תיק העלייה אפשר ללמוד עברית. נכון שאפשר וצריך לעשות יותר, ואנחנו עושים מאמצים לשם כך".

עופר פטרסבורג: יעקב, נכון להיום, מה הן התכניות של ההסתדרות הציונית כדי לסייע לעשרות אלפי העולים לממש את הרעיון הציוני ולהגיע לישראל?

יעקב חגואל: "בשבעה באוקטובר פרצה מלחמה נגד העם היהודי כולו, ולא רק נגד מדינת ישראל. בזמן הזה, ציר הרשע העולמי הפעיל בלחיצת כפתור קמפיין שזיהם במלוא עוצמתו את הרשתות החברתיות וגרם לכך שנדהמנו לשמוע כי רוב הסטודנטים בארצות הברית חושבים שאנחנו עוסקים ברצח עם. יש כאן דבר גדול, ועלינו לזכור שהאירועים הללו פגעו בתחושת הביטחון שלנו. עבור האחים שלנו מעבר לים, התחושה הזו נפגעה פי שתיים, וזה אחת הסיבות לכך שאנחנו רואים כעת 30 אלף יהודים שעולים לארץ. בזמן שיש אזהרות מסע שלא לבוא לכאן אפילו כתיירים, הם עוזבים את חייהם במדינותיהם כדי לעלות לישראל.

יש לנו חברה בשם אופק ישראלי, שתפקידה לעודד עלייה. כרגע אנחנו עושים את מה שעשינו לפני המלחמה, רק שהיום זה קל לנו יותר. אנחנו מגיעים לשטח, מספרים על הזכויות, מצביעים על מקומות מגורים אפשריים, ומציעים מגורים. תבואו גם אתם, יזמים, קבלנים ומשווקים, תשתמשו בפלטפורמה שלנו – היא פתוחה לכולם".

פאנל ראשון

גל עלייה בניחוח עולמי

לקראת הפאנל הראשון של הכנס, עלו על הבמה משה פלדמר, ראש אגף פיתוח עסקי בחטיבת משכנתאות בנק לאומי, אשר שימש כמנחה הפאנל; רן אבידן, מנכ"ל חברת אזורים; אליהו קליינמן, מנכ"ל קבוצת ספרטה; שמואל לוי, מנכ"ל ובעלי קבוצת אמבסדור; אלו הצטרפו לאופיר סופר ויעקב חגואל, שנשארו על הבמה.

מנחה הפאנל, משה פלדמר, פתח את דבריו עם מסר לחברות הבנייה: "ככל שחברות הבנייה יעשו שימוש במשכנתה כאמצעי במכירת הדירות, כחלק ממאמצי השיווק שלהם לתושבי חוץ תוך תיאום עם הבנקים, כך יקל עליהם שיווק הדירות. הבנק ערוך להתאים את מסלולי המשכנתאות ולהקל עליהם ברכישת הדירה בישראל בדרך הטובה והנוחה ביותר".

רשות הדיבור עברה לרון אבידן, מנכ"ל אזורים: "כבר למעלה משנה וחצי שאנחנו מנהלים מחלקה ייעודית שמטרתה להגיע ליהודים בתפוצות ולסייע להם במעבר לישראל. המושג "ליווי" הוא המפתח כאן, משום שישנם אתגרים רבים של שפה, תרבות, ובירוקרטיה לא פשוטה שהם נדרשים להתמודד איתם. אנו מציעים קשת רחבה של אנשי מקצוע ויועצים, המוכנים לסייע להם בפתרון בעיות בתחומים משפטיים, מימוניים ובפסיכולוגיה, ולהתמודד עם השאלות האם לעלות או לא. אני סבור שהגישה שלנו צריכה להיות שונה ממכירה לישראלים. עלינו להגיע אליהם, ואנחנו עושים זאת. אנו פונים לראשי קהילות, משתתפים במפגשים שאינם רק כנסים גדולים, אלא יוזמים מפגשים ייחודיים כדי להנגיש להם את האפשרויות ולהקל על החששות הטבעיים בהעתקת מקום מגורים".

אליהו קליינמן, מנכ"ל קבוצת ספרטה, העוסקת בשיווק נדל"ן לתושבי חוץ, המשיך עם טיפים ליזמים בהתנהלותם עם תושבי חוץ. לדבריו, "תושבי החוץ זה קהל שדורש אינפורמציה. הם רוצים לדעת הכל כדי להרגיש שהם אכן עושים את העסקה הנכונה. יזמים חושבים לפעמים שאם הם מחליטים לפנות לתושבי חוץ, אז יגיעו אליהם תוך חודש רשימה של עשרות לקוחות שרוצים לבוא לישראל, ואחרי חודש נוסף כבר מגיעים לחוזה. זה לא ככה, שכן הליך המכירה בדרך כלל לוקח זמן רב יותר עם תושבי חוץ, מאשר עם לקוח ישראלי. מצד שני, סקר שעשינו מראה כי אחוזי הביטול נמוכים יותר מהקהל הישראלי. לכן, ברגע שתתנו להם את הזמן, הסבלנות, הם גם ירצו לקנות אצלכם. מדובר בקהל איכותי".

שמואל לוי, מנכ"ל ובעלי קבוצת אמבסדור לשיווק נדל"ן, הוסיף בנושא כי "מעבר לעלייה הגדולה של תושבי חוץ, יש גם תופעה מעניינת של ישראלים חוזרים. רובם קונים בקרבה למשפחה הקיימת בארץ, אם זה בצפון או בדרום. תופעה נוספת זה נושא הקהילה שדיברנו עליו כאן. אנו רואים משפחות וקהילות שלמות שרוצות לגור ביחד, ורוכשות 20-30 דירות באותו אזור. שתי התופעות האלה הן הנקודות החשובות ביותר עבור היזמים".

פאנל שני

  מוציאים לדרך – קולטים, בונים ומחזקים את ישראל

לקראת הפאנל השני של הכנס, עלו על הבמה אורן כהן, מנכ"ל ובעלים אורן כהן גרופ, אשר שימש כמנחה הפאנל; שי פלבר, סמנכ"ל עליה וקליטה בסוכנות היהודית; חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה; רונית אלמוג, ראש מערך בנקאות פרטית בבנק לאומי; מיכה קליין, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים; שלמה אלמליח, יועץ משכנתאות, מנכ"ל אשל פיננסים.

מנחה הפאנל, אורן כהן, שמתמחה בשיווק נכסי יוקרה לתושבי חוץ, פתח את דבריו עם סקירה קצרה של 30 שנות אבולוציה של הקונים מחו"ל, משנות ה-90 של המאה הקודמת ועד היום. לדבריו, "חשוב להבין לתושבי חוץ יש חשדנות בסיסית, אנשים נכוו וקשה להחזיר את האמון, שמעו מאחרים על עיכובים של שנים במסירה ותלאות הבירוקרטיה בישראל. זו הסיבה שצריך אנשי מקצוע שיודעים איך לדבר איתם ולתת להם את הביטחון הדרוש".

רשות הדיבור עברה לחיים ברוידא, ראש עיריית רעננה. לדבריו, "ברעננה קיימת הגירה מאוד חיובית ומעניינת של תושבים המגיעים מכל רחבי העולם. מדובר בתופעה חשובה, שבה אנשים מבינים שהמקום הבטוח ביותר עבורם הוא מדינת ישראל. ישנן מספר רשויות חזקות שלקחו על עצמן את המשימה לקלוט את העולים, וזה צריך להיות חלק ממדיניות הממשלה מלמעלה. הכשרנו שני בתי ספר שבהם עולים חדשים מתכנסים כדי ללמוד עברית. אני רואה כאן אתגר ענק כראש עיר, וכל המדינה צריכה להיערך לכך. ההערכה שלי היא שיהיו כאן גלי עלייה משמעותיים, וכל הגורמים צריכים לקחת על עצמם את המשימה הזו".

רונית אלמוג, ראש מערך בנקאות פרטית בבנק לאומי, חשפה כי "עד סוף ספטמבר בנק לאומי ישיק אתר בכל השפות שיהיה נגיש לעולים, עם פרטים על התנהלות בנקאית. בנוסף, אנו פותחים מוקד טלפוני בבנקאות פרטית בכל השפות – כיום יש לנו מעל 8 שפות זמינות.

העובדים שלנו מיומנים גם במנטליות של הלקוחות, בתור בנקאים ויועצי משכנתאות, וזה קריטי בהתמודדות עם החשדנות שהוזכרה כאן. אנחנו הבנק הראשון שיוצא במהלך כזה".

מיכה קליין, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים, חושף גם הוא פתרון ראשוני שהחברה מציעה לרוכשים תושבי חוץ: "תושבי החוץ יודעים שהם רוצים לבוא, אך לא בטוחים היכן יהיה להם הכי טוב, וכאן אנחנו מתגייסים לסייע. אנחנו מציעים פתרון חדשני, שבו אנו מציעים דירות בהרבה אזורים בארץ, ומאפשרים ללקוחות תושבי חוץ לרכוש דירה במקום מסוים, ובפרק זמן מסוים, להתחרט ולבקש לעבור לגור בפרויקט של החברה בעיר אחרת, ללא קנס. יש כאן בהילות, ואנחנו נותנים לה מענה".

שי פלבר, סמנכ"ל עליה וקליטה בסוכנות היהודית, המשיך עם נתונים מרתקים: "אם נבחן את נתוני פותחי התיקים לשנת 2024, נוכל לראות שרובם הם משפחות צעירות.

יש כאן צורך מובהק של משפחות בתחילת דרכן לדירות בישראל; במקרים הטובים, יש להן נכס במקומם הנוכחי, אך לרוב זה לא מספיק לרכישת דירה בארץ, בטח ובטח ברמת החיים שאליה הם רגילים, ולכן יותר ויותר משפחות שמתרחקות מאזורי הביקוש המרכזיים.

צריך לזכור כי יש צורך לתת מענה גם למשפחות צעירות שאינן עמידות עדיין. לצד אירועים דוחפים כמו מלחמה ואנטישמיות, אנו רוצים להגביר את אירועי המשיכה, כמו הציונות והטבות בתחום הדיור – אחד מהאתגרים המורכבים ביותר עבור משפחות".

שלמה אלמליח, יועץ משכנתאות, מנכ"ל אשל פיננסים, הוסיף בנושא: "יש טעות נפוצה לחשוב שכל העולים הם מיליונרים, וזה לא נכון. ישנם עולים שמתקשים כלכלית, שמוכרים את מה שיש להם בהפסד ומגיעים עם הון נמוך יותר ממה שהיה להם.

אנשים שוכחים שיש גם כאלה שרוצים לעלות לישראל אך לא יכולים לקנות, הם לא נכללים בסטטיסטיקות. העולים החדשים מאד מגוונים – החל מזוגות צעירים בתחילת דרכם ועד פנסיונרים. יש הרבה מה לעשות כדי לעזור להם, ובין הנושאים החשובים נמצא המימון המוגבל בישראל, שהחישוב שלו לא השתנה במשך שנים רבות – דבר שאינו מובן להם תרבותית. יש צורך לפתוח יותר מסלולים לתושבי חוץ".