אף אחד לא מצפה מעיר עם היסטוריה כל כך מרתקת בת יותר מ-4,000 שנה, המושכת אליה כ-3 מיליון תיירים מרחבי העולם מדי שנה בזכות האתרים ההיסטוריים, הדתיים והתרבותיים שבה, לשמש גם כמעצמת הייטק חדשנית ופורצת דרך. ואכן, במשך שנים רבות המילים "ירושלים" ו"הייטק" היו מעין אוקסימורון. לא היה הייטק בירושלים, פעלו בה כ-200 חברות הייטק בקושי, ומרבית הצעירים שגדלו או למדו בה נאלצו בלית ברירה לעשות את המעבר לערים שמציעות להם אפשרויות תעסוקה רחבות ומגוונות יותר. על כן, כאשר בשנת 2018 הגיח מתמודד חדש וצעיר לראשות העיר בשם משה ליאון, והכריז בתקופת הבחירות כי "ירושלים תהיה בירת ההייטק הארצית", תושבים רבים התייחסו להצהרה הזו כעוד הבטחת בחירות הזויה שנועדה לקושש קולות מצד צעירים. עם זאת, במקרה הזה, מסתבר בדיעבד – ראש העיר המכהן יצר מציאות חדשה בעיר, שכן 6 שנים בלבד לאחר מכן, ירושלים שועטת על הנתיב המהיר לעבר העתיד.
העיר ירושלים חווה בשנים האחרונות פריחה משמעותית בתחום התעסוקה, תוך התמקדות בפיתוח מרכזי תעסוקה חדשניים, קידום תעשיות עתירות ידע (הייטק בעברית) ועידוד יזמות. נכון להיום, פועלות בעיר קרוב ל-1,000 חברות הייטק המעסיקות למעלה מ-25 אלף עובדים ועובדות . זאת, כשבמקביל מתרחשת תנופת בנייה שאינה נראית בשום מקום אחר בארץ. "עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים יתווספו לבירת ישראל ב-5 השנים הקרובות בזכות בניית יותר ממיליון וחצי מ"ר של שטחי תעסוקה, משרדים ומסחר", מבטיח היום ליאון, והפעם אין אחד שלא מאמין.
על מנת לעודד חברות הייטק להגיע לבירה, בתוכנית של ראש העיר, בין השאר: חברות הייטק אשר פועלות בירושלים או בוחרות לעבור אליה, ומעסיקות מעל 20 עובדים – יקבלו מהעירייה מענק של 60 אלף שקל על כל עובד ירושלמי, ו-40 אלף שקל על כל עובד מחוץ לעיר. בנוסף, בשנים האחרונות, ירושלים נבחרה מספר פעמים כאחת האקו-סיסטמים (קהילת יזמות הפועלת באינטראקציה, שיתוף פעולה והפריה הדדית) המובילים בעולם, לרבות אחת מ-10 הערים המובילות בתחום מדעי החיים.
מהפכה של בנייה בבירה
נכון לנתונים האחרונים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים היא העיר הגדולה בישראל מבחינת אוכלוסייה. מתגוררים בה קרוב למיליון תושבים, שהם כ-10% מתושבי המדינה. פוטנציאל כח העבודה בה הוא משמעותי מאוד; בירושלים יש את אחת האוכלוסיות הצעירות הגדולות ביותר בישראל: רק 9.6% מאוכלוסיית העיר הם בני 65 ומעלה, לעומת 20.8% בחיפה ו-15.4% בתל אביב. עם זאת, כיום רק 68% מתושבי ירושלים (יהודים וערבים) משולבים בכח העבודה, לעומת ממוצע ארצי של 85%. הפוטנציאל למיצוי הוא עצום ואינו קיים בשום עיר אחרת.
ואכן, ירושלים עוברת בשנים האחרונות מהפכה של בנייה, כתוצאה מקידום תוכניות בהיקפים גדולים, שיביאו לגידול משמעותית בהיצע שטחי התעסוקה, המסחר והמגורים בעיר. התוכניות המקודמות משלבות פתרונות יצירתיים לניצול מקסימלי של משאב השטח המוגבל בבירה, תוך שמירה על השטחים הירוקים ועל הזהות הירושלמית הייחודית. כאמור, במסגרת תוכניות אלה, שחלקן כבר מבוצעות הלכה למעשה, ייבנו למעלה מ-1.5 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה ומשרדים חדשים, במטרה למשוך לעיר תעשיות עתירות ידע, להפוך אותה למקום תעסוקתי אטרקטיבי לתושבי המטרופולין, ולעודד הגירה של אוכלוסייה איכותית.
במסגרת התוכניות להגדלת היצע שטחי התעסוקה בירושלים, אזורים ותיקים בעיר, כמו אזור הכניסה לעיר ואזור התעשייה תלפיות, עומדים לעבור תהליך התחדשות משמעותי ולהפוך למרכזי תעסוקה מובילים בישראל. תוכניות אלה כוללות הקמת בנייני משרדים מודרניים, מתחמי מסחר חדשניים ופתרונות תחבורתיים מתקדמים, במטרה ליצור סביבת עבודה דינמית ונגישה. במקביל, מקודמות תוכניות פיתוח נוספות ברחבי העיר: אזור התעשייה הר חוצבים יקלוט חברות נוספות מתעשייה עתירת ידע; פארק התעשייה החדש גב-ים "הוג'יטק" נמצא בשלבי בנייה מתקדמים ועתיד לקלוט בין היתר חברות טכנולוגיה וסטארט-אפים; ומתחם החדשנות במזרח העיר, "סיליקון ואדי", צפוי למשוך גם הוא חברות טכנולוגיה וסטארט-אפ רבות.
עיריית ירושלים משקיעה משאבים ניכרים גם בשיפוץ ובשדרוג מרכזים מסחריים ברחבי העיר. במסגרת זו, עוברים מרכזים אלה מהפך משמעותי, הן בפן הסביבתי והן בפן החזותי, במטרה לחזק את המרכזים השכונתיים מבחינה כלכלית וחברתית ולהפוך אותם למוקדי משיכה עבור תושבים ועסקים כאחד. המרכזים המסחריים המשודרגים מספקים לתושבי השכונות שירותים חיוניים ואפשרויות בילוי ופנאי, משמשים נקודות מפגש קהילתיות חשובות, ומעוררים פעילות חברתית ותרבותית. בין המרכזים ששופצו ושודרגו בשנים האחרונות ניתן למנות את המרכזים בפסגת זאב, גבעת מרדכי ורמות. בנוסף, בחודש שעבר חנך ראש העיר ירושלים מרכז מסחרי מחודש בשכונת קטמונים, שזכה למתיחת פנים משמעותית.
תעסוקה כמנוע צמיחה מרכזי
נושא התעסוקה הוא אחד מחמשת מנועי הצמיחה של העיר ירושלים, שהוגדרו בחזון ראש העיר, משה ליאון. מנועי הצמיחה האלה כוללים גם את נושאי הדיור, התחבורה, התשתיות הציבוריות והתרבותיות, והזהות של העיר. "אנחנו יודעים לטפח כל מנוע צמיחה בפני עצמו וליצור מכלול שלם ומקיף שיספק מענה מלא לצרכים הקיימים והעתידיים של תושבות ותושבי העיר, כחלק ממערכת עירונית יעילה, קשובה ואיכותית", אומר מהנדס העיר ירושלים וראש מינהל תכנון ותשתיות בעירייה, אינג' יואל אבן.
לצורך קידום מתחמי התעסוקה החדשים בירושלים, גויס צוות ייעודי שממפה את סוגי התעסוקה הדרושים בכל אזור בעיר, בין אם מדובר בתעסוקה ריכוזית או שכונתית. "מדובר במוקדי תעסוקה הנמצאים במקומות אסטרטגיים בעיר, בנוסף למוקדי תעסוקה שאנו מייצרים בשכונות, עם דגש על עירוב שימושים", מסביר אבן באשר לאופן שבו הוא מעצב את מרחבי התעסוקה בעיר. "תמהיל התעסוקה צפוי לכלול, בין היתר, מקצועות אקדמיים ותחומים מגוונים כגון תיירות, הייטק, כלכלה ועוד. במהלך שנת 2023 אושרו תוכניות לבניית 222,407 מ"ר של שטחי תעסוקה", הוא מוסיף.
עיריית ירושלים פועלת במרץ לפיתוח תשתית תעסוקה חדשה בעיר ולסיוע למבקשי עבודה. לצד המשך פיתוח הבינוי עבור תעסוקה ומשרדים, פועלת העירייה, באמצעות הרשות העירונית לתעסוקה, לספק מענה מקיף למבקשי תעסוקה בעיר, הן למחפשי עבודה והן למבקשים לבצע הסבה מקצועית. בשנת 2023 טיפלה הרשות העירונית לתעסוקה בכ-24 אלף איש, מתוכם כ-16 אלף השתתפו בהכשרות מקצועיות, קורסים, סדנאות ותוכניות שונות לשילוב בעבודה, וכ-5,300 מצאו עבודה באמצעות הסיוע של הרשות.
מיליון וחצי מ"ר בבנייה:
הכירו את ירושלים החדשה
רובע העסקים הבא של ישראל
רובע העסקים המוקם בימים אלו בכניסה לירושלים צפוי להפוך בשנים הקרובות למרכז תעסוקה ראשי בישראל, הכולל מגוון רחב של שימושים. הרובע החדש יתרום רבות לכלכלת העיר ויספק כ-60 אלף מקומות עבודה חדשים ואיכותיים. הרובע מפותח בלב המרכז התחבורתי המשולב והגדול ביותר בישראל, הכולל את תחנת הרכבת המהירה, התחנה המרכזית, תחנת הרכבת הקלה, שבילי אופניים וחניון ציבורי תת-קרקעי עם 1,300 מקומות חניה.
"אנו גאים להוביל את פיתוחו של רובע העסקים בכניסה לירושלים, שיהווה מנוע צמיחה משמעותי לבירת ישראל", אומר ראש העיר, משה ליאון. "הרובע החדש, שבנייתו תושלם בשנים הקרובות, יספק עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים ואיכותיים, יקדם את תחום התיירות בעיר, ויהפוך את ירושלים למרכז עסקי מוביל, בדומה לערים המפותחות והחדשניות ביותר בעולם. במקביל, אנו פועלים לפיתוח מואץ של המרחב הציבורי ולשדרוג תשתיות התחבורה ברובע העסקים המתהווה ובכל רחבי העיר".
רובע העסקים כולל בינוי בהיקף של 1.2 מיליון מ"ר בכ-20 מגדלים בגובה 26-40 קומות, המיועדים למגוון שימושים: 650,000 מ"ר לתעסוקה, 200,000 מ"ר למלונאות, 170,000 מ"ר למגורים (מתוכם 70,000 מ"ר למגורים להשכרה), 100,000 מ"ר לשימושי ציבור ותרבות, 72,000 מ"ר למסחר, ו-25,000 מ"ר לדיור מוגן. רובע הכניסה לעיר הוא מיזם משותף של עיריית ירושלים, חברת עדן-החברה לפיתוח כלכלי בירושלים, חברת מוריה, רשות מקרקעי ישראל, ומשרדי האוצר והתחבורה.
פרויקט יוקרתי וייחודי של עירוב שימושים שמושק בימים אלה ברובע הכניסה לעיר מוקם על ידי קבוצת בליליוס, אשטרום נכסים, אקה נדל"ן ודרורי נדל"ן, ומשתרע על שטח של כ-70 אלף מ"ר. הפרויקט, THE CAPITAL – כולל שני מגדלים המשלבים מגורים, משרדים ומסחר.
המגדל הראשון הוא מגדל משרדים בן 29 קומות המתאפיין באיכות CLASS A. בכל קומה במגדל המשרדים יותקנו קירות מסך הממקסמים את כמות האור הנכנסת, ויכללו שתי מרפסות שמש מרווחות. לרווחת עובדי המגדל יבנה בפרויקט גג ירוק מרהיב, לצד שלל פסיליטיז המשדרגים את חווית העבודה; המגדל השני בפרויקט הוא מגדל מגורים בן 219 דירות יוקרה, בתמהיל דירות של 2-6 חדרים וכן פנטהאוזים מפוארים. הדירות בפרויקט מצוידות במפרט עשיר ועיצוב מוקפד בסטנדרטים הגבוהים ביותר. לרווחת דיירי מגדל המגורים תוקם מרפסת גג מרהיבה וירוקה בגודל של כ-250 מ"ר, מתחם בריכה וסאונה, קומת לאונג' הכוללת מועדון דיירים, טרקלין עסקים וחדר ישיבות.
פרויקט THE CAPITAL נמצא בסמיכות למתחם בתי המשפט ולקריית הממשלה, ומציע נגישות יוצאת דופן עם קרבה לרכבת הקלה, לתחנה המרכזית, לתחנת הרכבת הכבדה, לצירי תנועה מרכזיים בעיר ולשוק מחנה יהודה.
תלפיות | סטארט-אפים במקום מוסכים
אזור התעשייה הוותיק בתלפיות, שבו פועלות כיום חנויות, מוסכים ובתי מלאכה, עומד לעבור מהפך משמעותי בשנים הקרובות, ולהפוך למרכז עסקים, תעסוקה, מגורים ותרבות מוביל, עם דגש על תעשייה עתירת ידע. תוכנית האב שאושרה לחידוש האזור שואבת השראה מערים גדולות בעולם ומתכתבת עם תפיסות אורבניות מתקדמות, הכוללות עירוב שימושים, יצירת מרחב ציבורי מזמין ושוקק חיים, העדפת תחבורה ציבורית, מדרכות רחבות ידיים, ורחובות המחברים את הפרויקט למארג חיים שלם, מתקדם ואיכותי.
"תלפיות המתחדשת תשמש מוקד משיכה עבור תושבים, עסקים וחברות, ותהווה תרומה משמעותית לפיתוח הכלכלי והחברתי של ירושלים", מדגיש ליאון. "אזור התעשייה הוותיק יהפוך למרכז עסקים, תעסוקה, מגורים ותרבות תוסס, תוך שילוב חברות ומיזמים עתירי ידע. זאת, לצד מהפכה תחבורתית שצפויה לעבור תלפיות בשנים הקרובות, שתכלול את חיבור הרכבת הקלה לקווי הרכבת המהירה הבינעירונית, אשר תהפוך את תלפיות לנגישה עבור כל תושבי המדינה".
התוכנית כוללת הקמת 1.3 מיליון מ"ר של שטחי בנייה חדשים המיועדים למגוון שימושים: 195,000 מ"ר לשטחי תעסוקה, 46,000 מ"ר לשטחי מסחר, 30,750 מ"ר למבני ציבור ותרבות, וכן 8,500 יחידות דיור למגורים, חלקן מיועדות להשכרה ודיור בר-השגה. כדי לתת מענה לצורכי האוכלוסייה העתידית, יוקמו מבני ציבור רבים, ביניהם מוסדות חינוך, מבני בריאות, מתקני ספורט, מבני דת, מוקדי תרבות ופנאי, שטחים ציבוריים פתוחים, שדרות ירוקות ועוד. בימים אלה מקודמות תוכניות הבינוי ומבוצעות עבודות תשתית לפיתוח הרחובות בתלפיות.
תוכנית האב של תלפיות, המקודמת על ידי עיריית ירושלים באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים וחברת עדן-החברה לפיתוח כלכלי בירושלים, כוללת פרק תחבורתי מקיף שנועד לתת מענה לתוספת הצפויה במספר משתמשי הדרך בתלפיות. בהתאם להשקעה הממשלתית-עירונית בתחבורה ציבורית, התוכנית נותנת עדיפות לשימוש בתחבורה ציבורית, קישור למערכות הסעת המונים, עידוד תנועה לא ממונעת וצמצום השימוש ברכב פרטי. בשנים הקרובות מתוכננים להיסלל בתחומי התוכנית ובאזורים הגובלים בה שלושה קווים/שלוחות של הרכבת הקלה.
פרויקט "מתחם התנופה" של קבוצת סופרין, קבוצת וייס ואורקו לדוגמה, יכלול 57,000 מ"ר למסחר ותעסוקה, וימוקם בלב מרכז המסחר והתעסוקה בתלפיות, עם נגישות גבוהה במיוחד לתחנות הרכבת הקלה ולצירי התנועה הראשיים. על רקע הבנייה המועטה באזור כיום, "מתחם התנופה" מציע הזדמנות נדירה לרכישת נכס בבניין מודרני וחדיש ברמת Class A. ראוי לציין כי בסמוך לסיום הפרויקט, ובוודאי עם הפעלת הרכבת הקלה שתעבור בסמוך לפרויקט, המחירים צפויים לעלות, ולכן הצטרפות כעת תקנה לרוכשים את האפשרות ליהנות ממחיר אטרקטיבי. לדברי צחי סופרין, בעל שליטה וסגן יו"ר דירקטוריון קבוצת סופרין: "שוק המשרדים במרכז ירושלים אופיין בעיקר בנותני שירותים למוסדות הציבור הרבים הממוקמים בעיר ובמיוחד למשרדים הממשלתיים. כעת חלה מגמה של עלייה בביקוש למשרדים במרכז העיר בכלל ובאזור תלפיות בפרט מצד בעלי מקצועות חופשיים כמו עורכי דין או רואי חשבון ואחרים, שעד היום עבדו מתוך אזורי תעסוקה ישנים או מדירות מגורים. מתחם התנופה מהווה עבורם מתחם תעסוקה חדש ומודרני ברמה שלא הייתה מוכרת בעבר בירושלים".
גם חברת אפריקה ישראל מקדמת פרויקט ענק באזור התעשייה תלפיות בירושלים, לאחר שחתמה על עסקה עם בעלי מתחם דינמומטר. בהשקעה צפויה של למעלה מ-100 מיליון שקלים, החברה צפויה לקדם כאן תכנון לפרויקט בגובה עד 30 קומות, בעירוב שימושים למגורים, מסחר ומשרדים. מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים, מיכה קליין: "אנחנו גאים לקחת חלק במימוש פוטנציאל העיר ירושלים, בה אנו משקיעים בשלל פרויקטים הכוללים כ-2,300 יחידות דיור. אנחנו מאמינים שהביקוש למתחמי מגורים איכותיים ומתחמי הייטק בבירה ילך ויגבר בשנים הקרובות".
תנופת בנייה ותעסוקה בהר חוצבים
פארק ההייטק הר חוצבים, המשתרע על שטח נרחב של כ-400 אלף מ"ר, מהווה מרכז תעסוקה דינאמי שבו פועלות כיום למעלה מ-300 חברות המעסיקות יחד כ-12 אלף עובדים. האזור עבר לאחרונה שדרוג משמעותי, במסגרתו הוקמה תשתית מתקדמת לרכבת הקלה, שתאפשר הגעה נוחה ויעילה מכל רחבי העיר ללא צורך בשימוש ברכב פרטי. הרכבת הקלה תחבר את הפארק גם לתחנת הרכבת המהירה בכניסה לעיר ולמוקדים נוספים רבים.
בין החברות המובילות הפועלות כיום בפארק ההייטק הר חוצבים, ניתן למצוא את ענקית הטכנולוגיה הישראלית מובילאיי, שפתחה לאחרונה מרכז פיתוח רחב ידיים בהשקעה של מיליארד שקל. המרכז, המשתרע על פני 128 אלף מ"ר, יאכלס כ-2,700 עובדים. לצידה פועלות חברות נוספות ידועות כמו אינטל, אלביט, ביונטק, רפאל ועוד.
בנוסף, עיריית ירושלים העניקה לאחרונה היתר להתחלת עבודות הבנייה לפרויקט רחב היקף של חברת ויתניה. הפרויקט יתפרס על שטח של 28 דונם, ויכלול שלושה מבנים חדשים שישמשו כמשרדים ושטחי מסחר, בהשקעה של כמיליארד שקל. בשנים הקרובות, צפויים להתווסף לפארק ההייטק כ-300 אלף מ"ר בנויים נוספים, מה שיהפוך אותו לאחד ממרכזי התעסוקה הגדולים והמתקדמים בישראל.
לדברי עפר זיו, מנכ"ל ויתניה: "עיריית ירושלים והעומד בראשה מקדמים מאוד את נושא התעסוקה בירושלים. אם המגמה הזו תימשך, היא צפויה לשנות את פני העיר בשנים הקרובות מבחינת מקומות תעסוקה. אזור התעסוקה הר חוצבים, בכניסה לעיר, הוא אחד האזורים עם פוטנציאל הפיתוח הגבוה ביותר".
מידטאון ירושלים, שערי צדק
בימים אלו ירושלים מצטרפת לשורת הערים הגדולות בעולם, בהן ניו יורק, טוקיו, לונדון וגם תל אביב שלנו, שבכל אחת מהן פועם מתחם מידטאון – מרכז עירוני אליו מתנקזים בסינרגיה צירי התחבורה המרכזיים, המוסדות הלאומיים, מרכזי הממשל, הציבור והעסקים, לצד מוקדי התרבות, הבילוי והקולינריה.
המידטאון בירושלים יהיה מתחם ענק בעירוב שימושים, המתוכנן לקום על שטחו של בית החולים שערי צדק הישן ברחוב יפו. במסגרת הפרויקט, תקים חברת ישראל קנדה שני מגדלי מגורים עם כ-1,000 יחידות דיור המיועדים לאוכלוסייה הצעירה (זוגות ורווקים) של ירושלים וסביבותיה; שני מגדלי משרדים בסטנדרט בינלאומי, המיועדים לחברות הייטק וביו-טק; מבנה ציבור שישרת את הקהילה; שדרת מסחר מפוארת; בית מלון יוקרתי לאנשי עסקים ותיירים; חניון ונקודת תצפית שתהפוך לאתר תיירותי המשקיף על העיר ושכונותיה. בנוסף, מבנה בית החולים הישן 'שערי צדק' יעבור תהליך שימור, וישמש כמלון בוטיק ברמה גבוהה, המיועד לאירוח שגרירים, מנהיגים בינלאומיים ותיירים מרחבי העולם. "יצרנו סביב בניין שערי צדק ההיסטורי, שער הכניסה המערבי לירושלים ואחד המבנים המרשימים בה, מעטפת חדשנית ומתקדמת שמשתלבת בהיסטוריה של העיר ובונה סביבה סיפור חדש", אומר ברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה.
על תכנון מתחם מידטאון ירושלים חתומים האדריכל הבינלאומי רפאל דה לה פונטיין וחברת ישראל קנדה, שיצרו סינרגיה מושלמת בין מגוון השימושים במתחם. המתחם תוכנן כשכונה בעלת Life-Work Balance, במטרה להפוך את הכל לקרוב, נגיש וידידותי יותר לאדם ולסביבה. המתחם ישלב אווירה עירונית בינלאומית עם הומאז' לירושלים הקלאסית, לסמטאות הצרות, לחיפויי האבן ולשפת הרחוב המיוחדת של העיר.
במתחם יוקמו ארבעה מגדלים: שניים מהם ישמשו למגורים, מגדל נוסף ישלב מלון ודירות מגורים בשכירות, והמגדל הרביעי ישמש למשרדים. בין הבניינים ישתלבו סמטאות ציוריות, שכל אחת מהן טומנת בחובה סיפור ייחודי, עם מבחר בתי קפה, ברים, מסעדות, חנויות בוטיק, אופנה ולייף-סטייל. "יצרנו סביב מבנה בית חולים שערי צדק ההיסטורי מעטפת חדשנית ומתקדמת, המשתלבת בהיסטוריה של העיר ובונה סביבה סיפור חדש. זהו מיקרוקוסמוס אורבני שמתכתב עם העירוניות הירושלמית", מסביר אדריכל הפרויקט, רפאל דה לה פונטיין.
פארק העברית וקירוי כביש בגין
פארק ההייטק המכונה "הוג'יטק" נמצא בעיצומה של בנייה מתקדמת ומהווה מיזם ייחודי וראשון מסוגו בישראל. הפרויקט יקדם שיתוף פעולה הדוק בין פעילות המחקר בקמפוס ספרא של האוניברסיטה העברית בגבעת רם לבין חברות ההייטק שיפעלו בפארק החדש, ויספק סביבת עבודה ייחודית לחברות סטארט-אפ ויזמים. הפרויקט יכלול ארבעה בניינים בשטח כולל של כ-267 אלף מ"ר, ביניהם מגדל בן 35 קומות.
המתחם נועד לחבר בין האקו-סיסטם הייחודי הקיים בקמפוס, המשלב ידע, הון אנושי ותשתיות פיזיות איכותיות, לבין הרוח היזמית והיצירתיות של חברות ההייטק והביוטכנולוגיה, מה שיאפשר ניצול מקסימלי של סביבת העבודה הקיימת. את תכנון הפרויקט מובילות עיריית ירושלים, האוניברסיטה העברית והרשות לפיתוח ירושלים.
בשל מצוקת הקרקע הפנויה בעיר והרצון לנצל את השימוש בקרקעות הקיימות באופן מיטבי, מקדמת עיריית ירושלים מיזם ייחודי ליצירת עתודת קרקע חדשה: קירוי כביש בגין, אחד מהכבישים המרכזיים בעיר. ניצול הפרשי המפלסים בכביש יאפשר השמשת חלקו העליון לשכונת מגורים חדשה ופארק רחב ידיים לטובת התושבים, תוך חיבור למרכז התעסוקה "הוג'יטק". על פני שטח הקירוי יוקמו מעברים עבור הציבור. הפארק, שישתרע על פני כ-70 דונם, יכלול מסלולי אופניים, מסלולי הליכה ושטחים ירוקים רבים. בנוסף, התוכנית תאפשר הוספת כ-2,000 יחידות דיור למשפחות ולצעירים, כ-250 יחידות דיור מוגן, כ-300 חדרי מלון, כ-15,000 מ"ר שטחי תעסוקה, כ-10,500 מ"ר שטחי מסחר וכ-75,000 מ"ר שטחי ציבור – בדגש על תעשיות עתירות ידע.
רובע חדשנות ימשוך חוקרים מכל העולם
"רובע חדשנות" בקמפוס גבעת רם עתיד לחבר בין חמשת מוסדות המחקר המובילים בעיר: האוניברסיטה העברית, מרכז רפואי שערי צדק, מכללת עזריאלי להנדסה, קמפוס טל והמרכז האקדמי לב.
מדובר במודל אורבני שנועד לחבר בסמיכות גאוגרפית מוסדות, חברות טכנולוגיות ומיזמי סטארט-אפ, במטרה לעורר ביניהם מפגש היוצר חדשנות מקורית ופורצת דרך. המודל מתבסס על זיהוי תחומי הידע והמסחר הייחודיים והתחרותיים שמייצרים שיתופי פעולה ומניעים פיתוח כלכלי וצמיחה. יחד עם זאת, הוא שם דגש על פיתוח תשתית ליצירת אקוסיסטם מקומי ותשתית פיזית וקהילתית שתעודד שיתופי פעולה נוספים ותניע צמיחה מתמשכת.
הצעת המחליטים להקמת רובע חדשנות בירושלים נערכת בהמשך להחלטה ממשלה 1367, העוסקת בפיתוח רובעי חדשנות בירושלים, במטרה למצב את הבירה כמוקד הייטק, חדשנות וטכנולוגיה. הפוטנציאל הגלום בגידול המשמעותי בכח העבודה בירושלים, מהווה הזדמנות לפתרון סוגיה לאומית רחבה של מחסור בכוח אדם מיומן ומקצועי במקצועות ההייטק, ובכך לקדם את הכלכלה המקומית והלאומית.
מהפכה גם במזרח העיר
מהפכת התעסוקה בירושלים מגיעה גם למזרח העיר. בשכונת ואדי ג'וז, מקדמת עיריית ירושלים מקדמת מיזם דגל ייחודי: "סיליקון ואדי". המיזם יכלול כ-200 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה חדשים, 8,000 מ"ר של שטחי מסחר, ו-16 אלף מ"ר של שטחי מגורים – מדובר בהיקפי בנייה חסרי תקדים באזור זה. מטרת מיזם "סיליקון ואדי" היא ליצור מרכז תעסוקה מתקדם, עם דגש על תחום ההייטק, שצפוי להביא ליצירת כ-10,000 מקומות עבודה איכותיים. עיריית ירושלים רואה בתוכנית צעד היסטורי שיביא בשורה משמעותית לכלכלת ירושלים בכללותה ולמזרח העיר בפרט.
במסגרת התוכנית לחיזוק מזרח העיר, פועלת עיריית ירושלים גם להקמת מיזמי תשתיות תחבורה, שדרוג תשתיות ביוב, מים וניקוז, חיזוק המע"רים (מרכזי עסקים ראשיים) ושיפור השירותים הניתנים באזור זה לתושבים. תוכניות פיתוח נוספות במזרח העיר, הכוללות שטחי תעסוקה נרחבים, מקודמות גם בשכונות עיסאוויה (90 אלף מ"ר), אום טובא (75 אלף מ"ר) וא-טור (100 אלף מ"ר).
במקביל להקמת מיזם "סיליקון ואדי", הוקם לאחרונה במזרח ירושלים מרכז חדשנות טכנולוגי בשם איסטק (EasTech). המרכז, המשתרע על שטח של כ-1,500 מ"ר ברחוב סאלח א-דין, נועד לעודד את השתלבות תושבי מזרח העיר בתחום ההייטק, הידוע כמנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית. לשם כך, יפעיל המרכז הכשרות מקצועיות טכנולוגיות לתושבי האזור, בנוסף לאירוח חברות טכנולוגיות ישראליות אשר צפויות להעסיק את הכישרונות המתאימים מבין התושבים. בין החברות שכבר פועלות במרכז ניתן למצוא את Ness (נס), Natural Intelligence (נטורל אינטליג'נס), Techlinic (טקליניק) ו-Quantum Vision (קוואנטום ויז'ן).
משה ליאון, ראש עיריית ירושלים: "עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים יתווספו לבירת ישראל בזכות הקמת יותר מ-1.5 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה, משרדים ומסחר"
אינג' יואל אבן, מהנדס העיר ירושלים וראש מינהל תכנון ותשתיות בעירייה: "אנחנו יודעים לטפח כל מנוע צמיחה בפני עצמו וליצור מכלול שלם וטוב"
צחי סופרין, בעל שליטה וסגן יו"ר דירקטוריון קבוצת סופרין: "חלה מגמה של עלייה בביקוש למשרדים במרכז ירושלים בכלל ובאזור תלפיות בפרט"
ברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה: "יצרנו סביב מבנה שערי צדק ההיסטורי מעטפת חדשנית ומתקדמת המשתלבת בהיסטוריה של העיר ובונה סביבה סיפור חדש"
מיכה קליין, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים: "אנחנו מאמינים שהביקוש למתחמי מגורים איכותיים ומתחמי הייטק בבירה ילך ויגבר בשנים הקרובות"
עפר זיו, מנכ"ל ויתניה: "עיריית ירושלים והעומד בראשה מקדמים מאוד את נושא התעסוקה בירושלים. אם המגמה הזו תימשך היא צפויה לשנות את פני העיר"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו