בדרך לעבודה עוצרים בפקקים? אתם ועוד פא*ינג חצי מדינה

יוממות או למות: למרות שכבר למעלה מעשור מדברים על מגה שכונות שיציעו לתושבים מענה לכל צרכיהם במרחק הליכה מהבית, כולל תעסוקה מתקדמת ואיכותית – גם בשנת 2024 מרבית מתחמי התעסוקה הגדולים אינם ממוקמים בעיר המגורים.

מחקר חדש שערך מכון גיאוקרטוגרפיה חושף כי יותר ממיליון מועסקים ביום נאלצים לצאת בכל בוקר מחוץ לעיר מגוריהם על מנת להגיע למקום עבודתם, ו”מבלים” בין שעה לשעתיים בפקקים.

על פי המחקר, עומסי התנועה משפיעים על התוצר של שוק העבודה, ומובילים לאיבוד של עשרות מיליארדי שקלים בשנה למשק הישראלי ולחוסר שביעות רצון של העובדים מתנאי העסקתם.

התנועה בכבישי ישראל בכלל ובאזור גוש דן בפרט הופכת מידי יום לסיוט של הנהגים. ההזנחה בקידום תשתיות ובקידום פתרונות תחבורתיים, כמו מערכות הסעה המונים (מטרו, רכבת קלה ועוד), תחבורה שיתופית וכו', מורגשת היטב ומביאה לתסכול רב ושחיקה נפשית.

למצב הבלתי נסבל הזה, שרבים מאיתנו סובלים ממנו פעמיים ביום, בוקר וערב, יש שם מסתבר: “יוֹמְמוּת”.

ההגדרה המילונית: “תופעה חברתית המתקיימת כאשר אנשים המתגוררים ביישוב מסוים נוסעים מדי יום אל מקום עבודתם הנמצא ביישוב אחר, בדרך כלל בעיר הגדולה בהשוואה למקום מגוריהם”. תופעת היוממות התפתחה במהלך המאה ה-19, עקב הנגישות הגבוהה שנוצרה לתחבורה יעילה ומהירה, שאפשרה לעובדים לעבוד במרחק רב מביתם. עד אז, רוב האנשים גרו במרחק הליכה ממקום עבודתם. מאז חלפו כמעט 200 שנה, הטכנולוגיה שינתה את העולם, וכל מה שאנחנו רוצים, באיזשהו מקום, זה לחזור לתקופה של לפני המאה ה-19.

הרשויות המקומיות פועלות בהרחבה לשם כך, כפי שניתן ללמוד מכתבות המוסף. בשנים האחרונות הוקמו לא מעט שטחי תעסוקה חדשים, בעיקר בניסיון להגדיל את הכנסותיהן באמצעות ארנונה ממשרדים (לעומת ארנונה ממגורים שהיא לרוב נמוכה יותר), אך מלבד מהתעשרות קופת העירייה – הגדלת שטחים אלו אמורה לייצר מקומות עבודה חדשים ואיכותיים בתוך העיר, בהנחה כמובן שיימצאו השוכרים המתאימים, ובכך למעשה לצמצם את תופעת היוממות ולשפר את איכות חייהם של תושבי העיר. בנוסף, להגדלת שטחי התעסוקה ביישובים השפעה חשובה על הקטנת התנועה בכבישים בין-עירוניים, וכן הקלה על בעיות התחבורה של יציאה וכניסה אל היישוב.

המחקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה בחן את השפעת המחסור בשטחי תעסוקה על היוממות של מועסקים המתגוררים ב-18 הערים הגדולות בישראל (מעל 100 אלף תושבים, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). נכון לתחילת שנת 2024, מתגוררים בערים אלה כ-4.4 מיליון תושבים, כמחצית מתושבי ישראל. רק באזור המרכז מדובר על יותר מחצי מיליון תושבים המצטופפים באותם כבישים.

תושבי ערי המרכז הגדולות

תקועים בפקקים

על פי המחקר, שיעור המועסקים הנאלץ למצוא מקום עבודה מחוץ לעירו גבוה מאוד בערי מרכז הארץ – בת ים, רמת גן, חולון, כפר סבא וראשון לציון, 62%-71% מהמועסקים הגרים בערים אלה יוצאים לעבודה כל בוקר לעיר אחרת, כפי שניתן לראות בטבלה.

מנגד, שיעור היוצאים מהישוב למקומות עבודה מחוץ ליישוב נמוך בערים הגדולות: ירושלים (14%); חיפה (27%); תל אביב (34%); וגם בבאר שבע הרחוקה יחסית ממרכז הארץ (30%).

ד"ר דגני מסבירה כי הליכי התכנון והבנייה בישראל הובילו במשך השנים ליצירה של "ערי שינה" רבות (ערים שבהן מתגוררים יוממים רבים), ללא אזורי מסחר, תעסוקה, בילוי, פנאי ועוד. כפועל יוצא, רבים מבלים זמן רב בנסיעה יומיומית אל מקום העבודה, וכן משפחות רבות נאלצות לרכוש 2 רכבים כי כל אחד מבני הזוג עובד בעיר אחרת.

כדי להפחית את מספר המועסקים שעובדים מחוץ לעיר מגוריהם יש, כאמור, צורך בהגדלת שטחי המשרדים בכל יישוב. כמו כן, שינוי מהותי צפוי להתרחש בהפעלת קווי רכבת קלה ומטרו, שיקלו על נגישות מועסקים למקומות תעסוקה ברחבי המטרופולין. לשם הדגמה: תוספת שטחי תעסוקה גרמו להקטנת היוממות במודיעין-מכבים-רעות מ-73% ל-65%.

המשמעות: ירידה יפה של כ-8% במספר התושבים שיוצאים לעבודה מחוץ ליישוב; בהרצליה ירד שיעור זה בכ-7%, מ-62% ל-56%; יישובים אחרים בהם האוכלוסייה גדלה מהר באופן יחסי, כמו פתח תקווה, קריית גת והוד השרון, בניית שטחי התעסוקה לא מדביקה את הקצב, ומספר היוצאים לעבודה מחוץ לערים אלו נמצא בעלייה.

גרים בערים הללו? בקרוב תמצאו עבודה ליד הבית

מבדיקה כלכלית שערכה ד"ר רינה דגני, יועצת כלכלית אורבנית, מבעלי קבוצת גיאוקרטוגרפיה, עולה כי ב-18 הערים הגדולות בישראל נוצרו כ-140,000 מקומות תעסוקה חדשים רק בשנתיים האחרונות (2022-2023). מספר זה מספק למעשה את רוב הצורך במקומות עבודה בכלל ישראל בשנתיים, כאשר ב-18 הערים הגדולות נדרשים עבור תושביהן כ-70,000 מקומות תעסוקה בשנה, ועוד כ-35,000 מקומות עבודה עבור אוכלוסייה שאינה גרה בתוך הערים עצמן. לדבריה של ד"ר דגני, "תוספת מקומות התעסוקה בכל יישוב תגרום להתחזקות הערים הגדולות בישראל והגדלת כוח המשיכה של תושבים אליהם".

עודד דיינים, יועץ בכיר וראש צוות בחטיבה הכלכלית בגיאוקרטוגרפיה הסביר כי תוספת זו, של כ-70,000 מקומות התעסוקה החדשים בשנתיים האחרונות ב-18 הערים הגדולות בישראל, נובעת מתוספת של כ-2 מיליון מ"ר סה"כ של שטחי תעסוקה, משרדים, מסחר, תעשייה ומלאכה.

על פי המחקר, בשנה וחצי האחרונות ירושלים ופתח תקווה היו הערים שתרמו ביותר לשיפור מספר מקומות התעסוקה שלהן: ירושלים בנתה 415 אלף מ"ר ופתח תקווה בנתה 368 אלף מ"ר. בכל אחת משתי ערים אלה נוצרו כ-15 אלף מקומות תעסוקה חדשים. בירושלים למספר זה חשיבות גדולה מאוד, שכן נכון להיום חסרים בה מקומות תעסוקה מודרניים ואיכותיים, שהסטודנטים בעיר יוכלו להיקלט בהם.

ראשון לציון וחולון הגדילו את שטחי התעסוקה שלהן בכ-200-250 אלף מ"ר, תל אביב בכ-140,000 מ"ר, וברוב הערים הגדולות ברשימה הגדילו את שטחי התעסוקה שלהן בכ-50 עד 100 אלף מ"ר כל אחת בתקופת הזמן הזו.

כמו כן, למעט תל אביב, ברוב הערים הגדולות נוצרו בשנה בממוצע בין 2,000 ל-5,000 משרות חדשות. בערים כמו רחובות, חדרה, רמת גן, בת ים והרצליה התוספת של מקומות עבודה בתקופה זו היה קטן, אולם פיתוח של שטחי תעסוקה ממשיך גם בהן בימים אלו – במיוחד ברמת גן ובהרצליה.

בסיכום המחקר, מדגישה ד"ר דגני כי בשל השפעות משבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל על שוק העבודה, גדל הביקוש לשטחי תעסוקה מקומיים והתרחב שיעור העובדים מהבית. "על כן", מסכמת דגני, "חשוב שהעיריות יקדמו הגדלה של שטחי התעסוקה שלהן, אולם לא בכל מקום בתוך העיר ולא בכמויות בלתי סבירות, העלולות לפגוע במימוש התכניות".