תוכנית ההתנתקות

תוכניות המגירה של הממשלה בישראל לא נופלות מאלו של מדינות המערב המתקדמות ביותר וכוללות קווי מטרו, רכבת קלה, מחלפים, שבילי אופניים, נקודות טעינה לרכבים חשמליים, שיתוף פעולה עם חברות ענק זרות, כניסה של אדריכלים בעלי שם בינלאומי והטמעת טכנולוגיות חדשניות. אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד.

כשיוצאים ממשרדי הממשלה הממוזגים, מרימים את הראש מדפי התכנון המהבילים ומסתכלים ימינה ושמאלה, נוכחים לדעת כי ישראל רחוקה שנות דור מהפיכת היוזמות שעל הנייר לביצוע.
כדי שעיר תצטיין היא צריכה גיבוי מהשלטון המרכזי. לא יתכן שחולמים על הסכם גג עם העירייה ולא מתקצבים זאת עד הסוף כדי להשאיר פערים על הנייר. בעיריית הרצליה אפילו פנו לאחרונה לבית המשפט לאחר שהתברר שתוכניות התחבורה לא תואמות את ההסכם הנחתם.

מתכננת הערים והמשפטנית בטכניון, פרופ' רחל אלתרמן וחוקרת בכירה במוסד נאמן למחקר מדיניות לאומית מסבירה, "בעוד החברה האזרחית בארצות אמריקה ואירופה תומכת בשלטון המקומי, כי הוא מטבע הדברים קרוב יותר לתושבים - בישראל המצב הפוך וכאן נוטים לראות את השלטון המקומי כאויב. אין לכך שום סיבה".

לדברי פרופ' אלתרמן, סקר של ה-OECD בנושא מערכות תכנון ובנייה מלמד שישראל היא הריכוזית ביותר והדבר מתבטא, בין היתר, במשכי זמן ארוכים. "אי האצלת הסמכויות לשלטון המקומי עושה רע לכולם", מסבירה פרופ' אלתרמן, "בישראל נוטים להתמודד עם בעיית "מרכוז היתר" באמצעות יצירת "מרכוז נוסף". היום צצים כל מיני מעקפים, כגון הותמ"ל, ועדות מיוחדות שקמות ועמותות סביבה שכולן יוצאות נגד השלטון המקומי ועוקפות את הוועדות המקומיות". 

במפגש פסגה של מועדון המנכ״לים של 'נדל״ן היום' סביב "ערים מתחדשות" שהתקיים ביוזמת עופר פטרסבורג, עורך 'נדל"ן היום', תיארו 21 ראשי הערים שהשתתפו, כמעט בלי יוצא מן הכלל, את הנתק הקיים בין ראשי הרשויות המקומיות לממשלה, את האטימות של רמ"י והעדר התשתיות. במפגש נשמעה בין היתר קריאה "להתנתק מרמ"י״.

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, התמקד במחירי הקרקעות המופרזים שמתדלקים את משבר הדיור: "למרות שהממשלה הזו החלה נכון, נראה שהיא איבדה שליטה לחלוטין על שוק הדיור. מחירי הדירות עלו בגלל מכרזי הקרקע, כך שכיום כל מכרז נסגר במחיר שיא שהוא פי 2 או 3 מקודמו. אנחנו מציעים לממשלה להקפיא את מחירי הקרקע ולשווק את כל 300,000 יחידות הדיור הקיימות במחיר ממוצע ושפוי".

"כל פעם אומרים לי תראה איזה מחיר יש בראשון לציון, איזה מחיר! אני לא שמח מזה", אמר ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, "אני זוג צעיר, אמנם ראש עיר, אבל בן 44, ואני לא רואה איך קונים היום דירות בעיר שלי". 

"כשנבחרתי לתפקידי, הקרקע בבאר יעקב הייתה שווה אפס", תאר ראש עיריית באר יעקב ניסים גוזלן, כיום, שווי קרקע ליח"ד עולה על מיליון שקל. דירות 5 חדרים נמכרות בשלושה מיליון שקל, ואנשים מתנפלים. בסופו של דבר אנחנו אלו שעומדים בחזית". 

ראש המועצה המקומית גני תקווה ליזי דרליצ'ה הטיבה לבטא את הלך הרוח הבעייתי: "בהעדר תשתיות לא ניתן לעשות דבר. אצלי בישוב זה המצב. כבר 10, 20, 30 שנה מדברים על כך שמספר התושבים יוכפל. מה זה מדע בדיוני? איך נערכים לזה? אם אין תשתיות, מה מצפים מראשי הרשויות לעשות"?  

ראש עיריית רעננה חיים ברוידא אמר, "אני לא מעוניין לבנות מגדלים, אלא לשמור את רעננה בסטטוס מסוים שכאשר אתה תעבור ממקום אחד לשני, תרגיש את זה. צריך לתת אפשרות לרשויות המקומיות להוביל ולא לפקידים. אם יתנו לנו את היכולת לעבוד יהיה הרבה יותר טוב".

יעלה מקליס, ראש עיריית יהוד מונוסון: "אנחנו מעוניינים לקדם פרויקטים להתחדשות עירונית אבל לעשות זאת בצורה חכמה שגם הדיירים יקבלו דירות חדשות וגם להעניק באותן שכונות שירותים מוניציפאליים".

ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט: "המטרה שלנו זה לחדש את העיר ברובע הוותיק שלה. הפיתוח הזה חשוב לעתיד העיר שתהווה אלטרנטיבה לתל אביב".

שכונה עם מחלף אחד

ראש עיריית כפר סבא רפי סער אמר בהתייחס להתנהלות הממשלה: "שלשום זו הפעם השישית שנדחתה פגישה שלי עם שר הבינוי והשיכון. חיכיתי 6 פעמים, עוד חודש ועוד חודש. אני ראש עירייה בישראל, ו-6 פעמים שר הבינוי והשיכון דוחה פגישה עם ראש עיר בישראל. זה אומר הכל. שמשרדי הממשלה כנראה לא מבינים את גודל המשבר. יש לי בשכונה הירוקה בכפר סבא, בין 10 השכונות המבוקשות, רק כביש אחד. כדי שנוכל לבנות עוד 1000 יח"ד אני צריך שיקימו מחלף, קרוב לכביש 541, אני צריך את זה, את המדינה, את הסכם הגג. אם מדינת ישראל לא תבין שצריך לשבת עם ראשי הערים ולקדם את העניינים, לא נתקדם לשום מקום".

שכונה בלי אוטובוס

ראש עיריית הרצליה משה פדלון: "החטא הקדמון של המדינה זה הריכוזיות והקיבעון המחשבתי. אין תשתיות, עובדים על כולם בעיניים. אני בניתי עיר שלמה בישראל - את 'גליל ים' בהרצליה. בהסכמים של רמ"י אמרו שיהיה ניקוז, ביוב, בתי ספר, גשרים מחלפים - נאדה כלום. לקחו את הכסף והשקיעו בנאסד"ק ואני נשארתי בלי כלום. אני פונה לשרת התחבורה ואני אומר לה, 'סדרו לי אוטובוס שייכנס לגליל ים', והיא אומרת לי רק ב-2027 יהיה לך אוטובוס. ז"א המדינה מדברת על מטרו אבל לא יודעת לתת פתרון לאוטובוס פשוט. רמ"י לא ייכנס להרצליה. בעוד חודשיים אני סוגר את הוועדה לתכנון ובניה אצלי. אין מה לבנות. נשארתי עם 200 קוב ביוב, לאן אזרים את הביוב, לרכבת, לכביש?".

נלחמים לקבל מחלף

ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, שמציג הישג ארצי - חודש וחצי לקבלת היתר בנייה בעירו משתף: "אני החלטתי שאני תופס את משרדי הממשלה במקומות הרגישים ומשחרר מה שאני יכול לשחרר. לפעמים הולך לאט ולפעמים טוב. לא צריך להילחם עם רמ"י, פשוט תודיעו להם שאתם לא משווקים יותר יחידות דיור והאוצר ירוץ אליכם. אני לא מבין את ההיגיון של הממשלה שלא משכילה לעבוד יחד באינטגרציה. בסופו של דבר משרד התחבורה לא יודע מה קורה, משרד השיכון נאבק באוצר והאוצר נאבק במשרד כזה או אחר. כך לא מגיעים לשום מקום. אני אומר לכם פה, אם לא הייתי מקבל מבעוד מועד את המחלף ולא היינו מוצאים פתרונות תחבורה, הייתי מכניס את המדינה ללחץ, רק ככה היא מבינה שצריך לטפל בדברים". 

קרן גרין ראש מועצת קדימה-צורן: "כל הזמן אנחנו אומרים 'משבר דיור, משבר דיור', אבל זה לא משבר דיור, זה משבר תחבורה וכל עוד לא נכניס את התחבורה לשיח הזה לא נוכל לפתור את משבר הדיור. כסף יש. לרשות מקרקעי ישראל יש המון כסף, המון קרקע. מצד אחד הם גוף סטטוטורי ומצד שני הם שחקן, יזם ככל היזמים והם מתחרים מולכם, היזמים. הפתרונות על השולחן וכולם יודעים את זה. כל הנושא של מערכת הסעת המונים תקוע כבר 20 שנה, אז נבנה שכונות אבל אנשים לא יוכלו לצאת ולהיכנס. אני אמרתי לא תהיה בנייה עד שלא יהיו פתרונות תחבורה ועל זה צריך להתאגד ולהילחם, כי הפתרונות קיימים".

לוקחים את הדירות לילדים

ראש עיריית קריית אונו, ישראל גל: "אנחנו משנים את הרגלי הדיור בישראל ובקרוב רבים יצטרכו למצוא פתרונות דיור בשכירות כי כבר לא יהיו בעלי דירות. קיימת תחושה שיש יד מכוונת ומבקשת לקחת את ההזדמנות מהילדים שלנו לרכוש דירה. יש אנשים שחושבים שזה טוב, אבל אף אחד לא מעז להגיד את זה. שיקומו ויגידו את זה. השאלה היא, האם אנחנו מסכימים לכך? בסופו של דבר כולם מרוויחים מעליית מחירי הדיור: הממשלה, רמ"י, היזמים וגם בעלי הדירות במובן מסוים - אבל אני לא מבסוט מכך".

המחירים יצאו משליטה

ראש עיריית לוד, יאיר רביבו: "המחירים בעיר לוד כמעט ולא ברי השגה. כשנבחרתי לתפקיד לפני 9 שנים קרקע ליחידת דיור הייתה שווה 80,000 שקל וכיום, גם לאחר הפרעות, שווי קרקע ליחידת דיור עולה על מיליון שקלים, כך שדירה חדשה נמכרת בין 2-3 מיליון שקל על הנייר. אולי בשנים הבאות לא לכולם תהיה דירה, אבל לפחות יש פרויקטים לדיור להשכרה לטווח ארוך. בתחום התכנוני החלטנו שאנחנו עושים תב"עות גדולות וזה שהביא לפה את השחקנים הכי גדולים בארץ. בסופו של דבר לא צריך להפריע לרשויות לעבוד. הרשויות המקומיות הוכיחו, בטח אחרי הקורונה, שהן יודעות לבנות, רק תנו לנו את הכלים". 

ראש עיריית רמת השרון אבי גרובר: "המחירים פסיכים, ודירה לא עומדת יותר מ-7 דקות. אין כשל דיור, יש כשל של תשתיות וממשלה בהיסטריה שכל כמה חודשים משתנה. הפתרון למחירי הדיור בישראל הוא לא בגוש דן. גוש דן קרס. אתה רוצה להגיע בבוקר 10 ק"מ מנקודה אחת לאחרת אתה למעלה משעה בדרך. לא יכול להיות שכל משבר הדיור של מדינת ישראל יהיה ב'זמנהוף 8'".
מסכם ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק: "צריך להחליט שמדובר במשבר לאומי ולהקים גוף אחד שיתכלל את כל הבעיות והגופים הכפופים".

"דברו על שלום לא על צדק"

למרות הדברים החותכים שנשמעו מצד ראשי הערים באירוע הציג יעקב ניצן, מנכ"ל ושותף בחברת רובי קפיטל, נתונים מעודדים באמצעותם ניסה באיזו דרך גם להרגיע את הרוחות. מהנתונים עלה כי היקף התחלות הבנייה מתחילת 2021 הגיע לרמה של כ-61,000 יח"ד ושיעור תוכניות הבנייה במחוז מרכז הגיע ל-36%. "זה אירוע שאני מקווה שילך ויתעצם", אמר ניצן, "צריך להבין גם מה הצפיפות לדונם. תל אביב היא עיר לצורך הדוגמא המשתרעת על שטח של כ-50,000 דונם הכוללת כ-215,000 יח"ד, מדובר בכ-4 יח"ד לדונם. זו הצפיפות בעיר הכי מבוקשת בישראל. במקום זאת, צריך להרים למעלה יותר קומות ותשתיות עם תכנון ארוך טווח. אין קרקעות יותר מדי ומכאן שיש גבול והספסור הזה יסתיים מתי שהוא".

יגאל צ'ודנר מנכ"ל ומייסד חברת 'נתיבי הקמה' אמר בעקבות הדברים שנשמעו, "אנחנו יכולים לבחור אם מנהלים מלחמה, מאשימים אחד את השני או מדברים על שלום. בסופו של דבר לכל אחד יש אחריות. גם ליזמים יש אחריות בזה שיש פקק עד שמתקבל היתר בנייה, הם גם יוצרים מציאות ויש להם אחריות וצריך לשנות את התרבות. בסופו של דבר שמבינים את הצד שני, עם מה כל אחד מתמודד, אנחנו יכולים אולי לפתור דברים יותר מהר ומדויק ומתואם".

בהתייחס למחירי הדיור הגיב מנכ"ל קרן יסודות, יעקב סיסו, "מחירי הדירות יעלו בצורה ברורה. כאשר יזם לוקח פרויקט בראשל"צ שהקרקע היא 650 אלף שקל, כדי שיהיה ליווי בנקאי צריך שימכרו לפי 23,000 שקל למ"ר וכשמחיר הקרקע עולה למיליון, אז המחיר צריך לעלות לכ-28 אלף שקל למ"ר. מחירי הדירות יעלו בשנתיים הקרובות בשיעור של 20-30 אחוז בגלל שיטת המכרזים ולא משנה מה המדינה תעשה". 

דניאלה פז ארז, מנכ"לית ובעלים של חברת פז הנדסה וכלכלה הוסיפה, "יש ניתוק מוחלט איך השוק רואה את הדברים. ההצעות לשכירות בלוד הן פי 2, ברמת השרון זכה יזם לפי 2 מיליון שקל לקרקע ליחידת דיור, מה זה עושה למחיר? המשמעות היא שדירה בלוד תגיע ל-2.4 מיליון שקל, בעוד שהיום דירה בלוד עולה כ-1.6 מיליון שקל בממוצע. ז"א שהיזמים צופים עליה מטאורית בעיר. לא נשכח, מדובר באזור שאמור להיות אלטרנטיבה לזוגות לצעירים. אני מניחה שהיזמים יצליחו למכור את הדירות, יש הייטקיסטים ויש תמיד מי שישלם, אב זה יקפיץ את כל השוק למעלה. צריך להפסיק את הטירוף הזה. אני נגד התערבות בשוק החופשי אבל במצב הנוכחי של היום, הנובע משלוש שנות קיפאון, צריך לחשוב אחרת".