יש לנו ענין עם בוני בניין

באופן תמוה, עד עצם היום הזה אף קבלן מבוני הארץ לא קיבל זכות להשיא משואה ביום העצמאות • בכל זאת, מישהו בנה את הארץ הזו לתפארת מדינת ישראל • החלטנו לאתר עשרה בוני ארץ ותיקים שהדליקו את האור וכיום זוכים לראות את צאצאיהם שומרים על הגחלת

אליהו מזרחי (עם המריצה) מקים את מפעל המוזאיקה המשפחתי בחולות רמות ים, צילום: באדיבות משפחת מזרחי / קבוצת מזרחי ובניו (הכנת הקובץ-עומר כהן)

מסקנדינביה למדבר

אביעד פרידמן, מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון 

״סבי, הרב זלמן ארונוסון ז”ל עלה לארץ עם סבתי לוצי ארונוסון ומכל הארץ הם בחרו לגור דווקא בקיבוץ עין הנציב שבעמק בית שאן. בשנת 1967, אחרי כמה תחנות בדרך, הם החליטו להצטרף לחבורת הצעירים האידיאליסטים שהקימה את העיר ערד".

"אני כל הזמן חושב על סבא ועל החזון הגדול שהיה לו ולסבתא לעזוב את נורבגיה על מנת להקים עיר במדבר. במשך השנים, כשהגעתי לערד לאזכרות, חשתי כאב לב גדול על מצבה של העיר, שבמשך שנים לא הצליחה לגדול ושיווקי קרקעות שיצאו במקום נכשלו פעם אחר פעם. אנו במשרד הבינוי והשיכון עושים מאמצים רבים במטרה לקדם את ערד בפרט והבנייה ברחבי הארץ בכלל. אחרי ההצלחה הגדולה של אופקים, נתיבות, שדרות ואשקלון, שגדלו בשנת 2021 באלפי יחידות דיור, אני משוכנע שבשנים הבאות נראה גם את ערד מתחדשת וצומחת. אנחנו נמצאים בתקופה של שיאים כאשר בשנת 2021 שווקו מעל ל-101,000 יח"ד ברחבי הארץ. אני בטוח שבשנה הקרובה אמשיך את דרכם של סבי וסבתי לקידום העיר ערד והאזור כולו״.

הרב זלמן ארונסון ז"ל, בחר בערד. קרדיט: סיוון שחור,
הרב זלמן ארונסון ז"ל. צילום: סיוון שחור,

הפרחת הנגב 

אלי אביסרור, מנכ״ל קבוצת אביסרור ויו״ר ארגון הקבלנים בנגב

"אבינו היקר, משה אביסרור, הלך לעולמו בדצמבר האחרון והיה בן 86 במותו. הוא הותיר אחריו אישה, ילדים, נכדים ונינים, ומורשת ענפה של בנייה בעיר באר שבע ובכל הארץ". 

"אבא עלה לישראל ממרוקו בשנת 1963, תחילה הגיע לעיר ירוחם, ובהמשך עברה כל המשפחה לבאר שבע. בשנת 1978 הוא הקים את חברת 'אביסרור משה ובניו', מתוך רצון להנחיל לילדיו את האהבה לבניית הארץ. בתחילה התרכזה פעילות החברה בסביבת בירת הנגב בלבד, אך בהמשך התרחבה לכל חלקי הארץ".

"אבא היה ציוני נלהב, אהב מאוד את המדינה וכל חזונו היה לבנות אותה תוך ביסוס מעמדה של חברת הבנייה שייסד. במשך כל חייו העשייה הציבורית והתרומה לקהילה היו חשובות לו מאוד. הוא שימש כיו"ר ארגון הקבלנים בבאר שבע במשך 22 שנה וחבר בנשיאות התאחדות הקבלנים בוני הארץ. הוא פעל רבות למען הקבלנים וענף הבנייה ותרם למוסדות רבים, בהם בית חולים סורוקה. כמו-כן אבי תמך בספורט ועזרה לנזקקים ובפעילותיו הרבות הוא זכה בהוקרה ציבורית, בין השאר בתואר "יקיר העיר באר-שבע".

"בשנת 2010 משה אביסרור פרש מניהול החברה, עבר לשמש כנשיאה בלבד והעביר את השרביט לבניו, ג'קי יורם ואנכי שמנהלים כיום את החברה".

"כממשיכי הדרך והמורשת שהתווה אבי, אני ממלא כיום את תפקיד יו"ר ארגון הקבלנים והבונים בעיר באר-שבע ובמרחב הנגב. כמו-כן החברה ממשיכה במעורבות ותרומה לקהילה ולענף כולו ומפעילה עמותה חברתית העוסקת בפעילות צדקה וחסד למען חולים שיקומיים ונזקקים ובפרויקטים למען הקהילה. החברה גם מעניקה חסות ראשית לקבוצת הכדורגל הפועל באר-שבע מתוך רצון לתרום לקידום ענף הספורט בעיר״.

משה אביסרור ז"ל, סלל מושת. צילום: יח"צ, צילום: יח"צ

דו קיום

אליאס טנוס, מנכ"ל קבוצת בסט 

"אפשר להגיד על אבא שלי, בדיע טנוס ז"ל, שהוא אחד האנשים שבנו את המדינה. אבא היה שותף בפרויקטים פרטיים וציבוריים רבים מהצפון ועד הדרום. החל מבתי ספר, מוסדות תרבות וקהילה, חדרי אוכל, מקלטים ועד מבני ציבור ועיריות. הוא בנה את פרויקט מגורי אנשי הקבע במכבים-רעות עבור חיל האוויר, דירות לעולים חדשים בכל רחבי המדינה ועוד עשרות פרויקטים למגורים".

"אבי האמין בדו קיום ובקירוב בין אנשים, קהילות וחברות. הוא השתתף במשלחת הישראלית הראשונה למרוקו, בראשות ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל, והתלווה גם למשלחת שיצאה בתקופתו של רבין לירדן, בהזמנת המלך חוסיין. הוא תמיד ידע לחבר בין משפיעים במגזר הערבי ובין בכירי המשק וצמרת השלטון הישראלי. עד היום, מזה 50 שנה, קבוצת 'בסט' ממשיכה את דרכו ובונה עשרות פרויקטים ציבוריים ומגורים בכל רחבי הארץ".

בדיע טנוס ז"ל, האמין בדו קיום. צילום: אלבום משפחתי,

ממפעל מוזאיקה לאימפריה

רוני מזרחי, מבעלי 'מזרחי ובניו' ויו״ר לשכת הקבלנים

"בתמונה ההיסטורית עם המריצה רואים את אבי, אליהו מזרחי, כיום בן 88, ואז צעיר בשנות ה-20 המוקדמות לחייו, מקים במו ידיו את מפעל המוזאיקה המשפחתי הקטן, אי שם בחולות רמות ים שבאזור התעשייה הדרומי של בת ים. אותו מפעל מוזאיקה קטן התפתח בהדרגה לחברת בנייה משפחתית בבעלות משותפת - 'מזרחי ובניו'. באותם ימים, לא היה כמעט מושג לקחת מימון בנקאי להקמת בניין והיו נדרשים מספר שותפים לצורך הקמת קופה משותפת, שהתנהלה תוך אמון אישי".

"אני, דור שלישי למשפחת קבלנים, התחלתי לבנות משנת 1979, כשהשתחררתי משירות קרבי ביחידה מיוחדת בצבא. הבנתי אז, שזה הייעוד שלי בחיים. הבניין הראשון אותו בניתי היה הרצוג 38 בבת ים, בניין 4 קומות טיפוסי (3 קומות + דירת פנטהאוז) שכלל 10 דירות. בימי יציקות בפרויקטים שלי הייתי מביא לעובדים כל בוקר בשעה 10, כיכר לחם אחיד שחור עם גבינה לבנה, דג כבוש, זיתים וברנדי סטוק 84, שאותו היו מכנים "קוניאק". הרגעים הכי מרגשים עבורי היו כשהמתקן המסתובב היה מערבב את המלט עם יתר החומרים״.

"שלוש שנים לאחר מכן, ב-1982, הקמתי יחד עם אבי ואחי אביו (ז"ל) את חברת "נאות מזרחי בע"מ" עם התנאי "בלי שותפים". אבי הסכים והתוצאה הרי היא לפניכם "קבוצת מזרחי ובניו" הבונה כיום 42 פרויקטים עם אלפי דירות בשנה".

גאולת קרקעות

עו”ד צבי שוב, מומחה לנדל”ן, תכנון ובנייה 

״אבי, עו”ד משה שוב ז”ל, מעורכי הדין הבולטים בארץ בתחום הנדל”ן לאורך תקופת קום המדינה, הוא עבורי הסמל לבניית הארץ".

"אבי גדל בתל אביב בבית סבי, אלכסנדר שוב ז”ל, שהיה קבלן שבנה את הארץ. אבי ז”ל, הוסמך ב-1958 לעורך דין, אבל החליט לא לעסוק רק בייצוג משפטי - בכך היה מומחה גדול ועילוי בתחומו, אלא גם לקנות קרקעות ונכסים בארץ ישראל עם ראייה לטווח רחוק מאד. בחלק מהמקרים, במקומות נידחים, בעיקר בצפון הארץ רק כדי לגאול את הארץ ושלא יימכרו לידיים זרות".

"משנות ה-70' והלאה הוא החל לתכנן אזורים שכיום קורמים עור וגידים, כגון הגוש הגדול, שהיה אחד ממנהליו הראשונים, מתחם פי גלילות, חולות ראשון לציון ומקומות רבים אחרים שכיום הם מאוד משמעותיים. אבי היה מומחה כאשר הציע פתרונות יצירתיים בהליכים גדולים שייצג, שלימים הפכו לתקדימים חשובים בדיני נדל”ן והפקעות".

"הבקיאות שלו הייתה בלתי נתפסת. כשהוא היה נוסע בכביש החוף הוא ידע להגיד את פרטי הגושים מימין ומשמאל. כשהלך מעמנו, לפני חמש שנים, הוא הותיר אחריו עץ משפחתי גדול של 13 בנים ובנות, מרביתם משפטנים שעוסקים כולם בנדל”ן וממשיכי דרכו".

עו"ד משה שוב ז"ל. קרדיט: יח"צ,

מהשואה לבניית הארץ

טל קידר, מנכ״ל קידר מבנים

״סבי, אברהם קידר, הגיע ארצה והחל לחפש פרנסה לאחר ששרד בשואה אך מצא את עצמו חסר כל. כיום, 60 שנה אחרי, אנחנו, הנכדים של אברהם קידר ז"ל, יובל וטל, מנהלים את חברת הבנייה שייסד.

אברהם קידר ז"ל. צילום: ארכיון חברת קידר מבנים,

"סבי לא תכנן להיות אחד מבוני הארץ. כמו רבים, הוא עלה ארצה בתחילת שנות ה-50' וביחד עם חבריו ההונגרים החל לחפש אחר פרנסה. לאחר שהתיישב במושבה רעננה החל לעסוק במסגרות, מקצוע אותו רכש בגולה, לאחר שהגרמנים אסרו על היהודים ללמוד משפטים. לימים, חבורת ההונגרים לקחת על עצמה את עבודות התחזוקה והניהול בריכת 'מכבי' המיתולוגית ברעננה, ובזמן שהם מתחילים לרוות נחת מתוצאות עמלם, קרה הבלתי צפוי - פיצוץ גדול בצינור הבריכה שגרר אחריו אסון כבד שבעקבותיו הוצפו כל פרדסי האזור. כתוצאה מכך נגרמו נזקים אדירים ויחד איתם הלכו גם כל חסכונותיהם של סבי וחבריו".

צילום: ארכיון חברת קידר מבנים,

"מהמקום הזה, כשהוא חסר כל, צמחה חברת 'קידר מבנים'. החברה נוסדה בשנת 1965 על-ידי לא אחר מאשר אותו אברהם קידר שכל חסכונותיו נשטפו אי שם בפרדסי רעננה בשנות ה-50'. במקום לבכות על מר גורלו, גמלה בליבו החלטה להתחיל מחדש ולפתוח בית מלאכה לייצור דודי שמש בשם 'אורון' - קיצור שמם של ילדיו, אורי ורוני. כך קם באזור התעשייה של רעננה בית המלאכה לקידר סנטר, המבנה בו שוכנים כיום משרדי קידר.

צילום: ארכיון חברת קידר מבנים,

השנים חלפו, וסבי זכה לתואר "רב קבלן" מארגון הקבלנים והבונים. כיום, חברת קידר מהבנים, צברה בינתיים 60 שנות ותק ומתהדרת בסיווג בלתי מוגבל לבניה (ג'5). החברה בונה בהיקף של 700 יח"ד בבנייה פעילה בשנה וצפויה להגדיל את היקפי הפעילות בשנים הקרובות".

צילום: ארכיון חברת קידר מבנים,

מהנדס החירות

ניב רום, מנכ”ל 'כנען התחדשות עירונית', מקבוצת כנען

״הדמות שמסמלת עבורי את בניית הארץ, הוא סבי, אהרון (רוני) כהן ז"ל שהיה ציוני גאה ועלה לארץ בקום המדינה מבולגריה. בשנותיו הראשונות חי ברמלה, אך עד מהרה עבר לתל אביב כי הבין ששם נמצא העתיד. למרות שבמקצועו היה מהנדס, מאחר שלא מצא עבודה החל לעבוד בעבודות כפיים, חפר במו ידיו שוחות ביוב ועבד עבודה סיזיפית שעשתה אותו מאושר. מבחינתו, ההגשמה הייתה לבנות את הארץ. לאחר מכן התקבל לעבוד כמהנדס בכיר בחברת 'חירות' המיתולוגית ונשאר שם שנים רבות".

"סבי הוא השראה לאהבת הארץ שאחד מהיסודות החשובים הוא בנייתה. בזכותו אני גאה להיות דור המשך לבניה ולישובה של הארץ וחיזוק החזון הציוני. מלבד ערך הבנייה ששאבתי ממנו, למדתי ממנו גם על חשיבות בניית החוסן הלאומי של המדינה ומכאן שאני שמח להיות שותף לחזון חברתי וגדול לשיקום שכונות ומתן מענה לאוכלוסיות חלשות בהיבטים כלכליים, חברתיים, בטיחותיים וביטחוניים".

אהרון (רוני) כהן ז"ל. צילום: ארכיון משפחת ניב,

זקן השבט

רן בן אברהם, משנה למנכ״ל מבעלי 'צמח המרמן'

"אבי היקר, היזם והקבלן אבי בן אברהם, מהנדס בניין משכמו ומעלה, בוגר הטכניון בחיפה, חגג השנה 85 שנים ומכהן כיו"ר דירקטוריון פעיל בחברת 'צמח המרמן'". 

"לאבא מורשת רבת שנים ומפוארת בעולם הנדל”ן. לאחר שסיים תואר ראשון בהנדסת בניין בטכניון הוא שימש כמהנדס קונסטרוקציות לבתים וגשרים בשוויץ. עם שובו ארצה, עבד כמהנדס ראשי בחברה קבלנית בשם 'שקמונה' שהקימה פרויקטים רבים בטכניון דוגמת בנין הסנט, הספרייה, בניין מיקרוביולוגיה ועוד. בשנת 1967, הוא מונה לתפקיד מהנדס במשרד הביטחון והיה אחראי על הקמת מחנות צה”ל ומתקנים שונים ברחבי הארץ. ב-1969 מונה לבעלים ומנכ”ל בחברת 'צבי המרמן', חברה משפחתית שעסקה בבניית מתחמי תעשייה דוגמת בתי זיקוק, חיפה כימיקלים, כרמל אוליפינים, וילות ובתי יוקרה. ב-1996 הוקמה צמח המרמן והיא פועלת מאז כחברה ציבורית הבונה פרויקטים מובילים בכל הארץ".

"במסגרת פעילותו עתירת השנים והפעלים, אבי שימש בנוסף במגוון תפקידים ציבוריים כגון חבר הנהלת ארגון הקבלנים בחיפה, כיהן כחבר בנשיאות התאחדות בוני הארץ ועוד. לפני מספר שנים קיבל את תואר הכבוד "רב קבלן", המוענק פעם בשנה לקבלנים ויזמים בגילאי 70 ומעלה, שהינם בעלי ותק ותרומה של 25 שנה בענף הבנייה. בנוסף קיבל אות מפעל חיים מטעם דן אנד ברדסטריט״.

אבי בן אברהם עם חמו צבי המרמן ז"ל, במפעל אתא קורדני. צילום: אלבום משפחתי,

משפחה של פועלי בניין

גיורא שרבט, מנכ״ל משותף האחים שרבט

משפחת שרבט עלתה לארץ מבוכרה עם קום המדינה וכל ששת האחים החלו לעבוד כפועלי בניין בחברת סולל ובונה. הם התקדמו לתפקידי מנהלי עבודה ובאופן הדרגתי נכנסו לתחום הביצוע והייזום ובשנת 1969 הוקמה רשמית חברת 'האחים שרבט'. 

בתחילת דרכה התמקדה החברה בבניית מבני מגורים, פרויקטים של תעשייה ומסחר ואף שימשה חברה קבלנית לבניית פרויקטים לתעשייה הצבאית ומבני ציבור בעיקר בצפון הארץ.

מאז ועד היום בנתה החברה אלפי יחידות דיור, מלון יוקרה, בנייני משרדים, קניונים מודרניים, פרויקטים צבאיים ושטחי מסחר ותעשייה ברחבי הארץ ובחו"ל. סגירת מעגל מעניינת היתה לאחים כאשר חברת סולל ובונה שימשה כקבלן מפתח בפרויקט שהם יזמו באשדוד.

האחים, שלום ובנימין שרבט מבעלי חברת 'האחים שרבט', שניהם כיום בשנות ה-80 לחייהם: "אנחנו רואים בבניית הארץ את הגשמת החזון הציוני. עלינו לארץ מתוך ציונות ואנחנו גאים שהשארנו בה חותם בדמות מבנים פורצי דרך כמו מלון 'מגי'ק פלאס' באילת, 'בית שרבט' על חוף ימה של תל אביב ופרויקטים בטירת הכרמל. אנחנו מאמינים שצריך לבנות מהלב, מתוך הבנה של צרכי המשפחות שיקנו אצלנו דירה, ומתוך רצון לספק מוצר איכותי שיהווה בית חם ללקוחות שלנו”.

בנימין ושלום שרבט. צילום: אלבום משפחתי, יח"צ,

אבולוציה של בנייה

עידו פדלון מנכ”ל משותף קבוצת שפונדר פדלון

"מה שמסמל עבורי את בניית ארץ ישראל הוא אבי, הרצל פדלון, אשר ייסד את חברת 'פדלון הרצל קבלני בניין' בשנת 1972. כבר בתחילת דרכה הקימה החברה מבני מגורים, ציבור ווילות ברחבי הארץ".

"בין הפרויקטים הבולטים שהקים אבי בשנותיה הראשונות של החברה נכללים בניין 'השקם' בתל אביב, חניון הבורסה ברמת גן, מלון כפר המכבייה ומפעל עתיר ידע. בילדותי חוויתי את בניית הארץ ואורח החיים שלנו כמשפחה תמיד סבב סביב נושא הבנייה והפרויקטים של אבי גם לאחר שהסתיימו. כך למשל, בכפר המכבייה שאבי הקים ערכו את חגיגות הברית שלי כתינוק, ובאולם האירועים שהקמנו, הלוקא במשמר השרון, התחתנתי".

"אני זוכר את עצמי כילד מלא גאווה כאשר הצטרפתי לאבי לנסיעת עבודה והוא הראה לי את הפרויקטים והבניינים שהקים. אבי הכניס בי את האהבה לתחום מגיל צעיר וכבר בגיל חמש הייתי מתעורר בחופש הגדול מוקדם וממתין לאבי ליד הרכב לנסוע איתו לעבודה. הייתי מקים מבנים מאולתרים ברחבי הבית וחיכיתי לרגע שאוכל לראות את הבניינים שאקים כשהם מאוכלסים וממלאים את הארץ".

עידו, הרצל ורועי פדלון. צילום: יח"צ,

"משפחתנו חובקת דורות של עשייה ובנייה עוד מתקופתו של סבי שהיה בנאי, אבי היה קבלן בנייה ואני ואחי רועי, בשיתוף עם שי וארז שפונדר, עומדים בראש חברה יזמית עם זרוע מבצעת. מדובר באבולוציה של ממש, ומה יותר ארץ ישראלי מההתפתחות וההתקדמות הזו? אנחנו ממשיכים היום את מורשתו של אבי בהקמת פרויקטים רבים, ביניהם גם מחלקות בבית החולים תל השומר, פרויקטים לתעסוקה, מסחר ומגורים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר