מגמה מדאיגה: כ-12% מדורשי העבודה החדשים בחודש אפריל פוטרו מעבודתם - יותר מפי שניים ממספר המפוטרים בחודש מרץ שעמד על כ-5% בלבד. כמו כן, מספר העובדים שהוצאו לחל"ת עם אפשרות חזרה לעבודה ירד באפריל ל-88% בלבד, לעומת 95% בחודש מרץ.
פאנל כלכלה בהנחיית ערן בר טל | פאנל כלכלה בהנחיית ערן בר טל
מדו"ח שפרסם שירות התעסוקה עולי כי באפריל נוספו עוד 177,400 דורשי עבודה פעילים, בהמשך ל-850,500 דורשי עבודה פעילים בחודש מרץ. מדובר בקצב גידול של קרוב ל-6,000 נרשמים בממוצע ליום באפריל, שהתרחש על אף ריבוי החגים והמועדים.
כך, כיום יש בישראל יותר מ-1,150,000 דורשי עבודה פעילם - כשליש מכוח העבודה בישראל, ושיעור האבטלה במשק זינק ל-27.6%, לעומת 3.9% בלבד לפני התפרצות מגפת הקורונה. 1,060,000 מתוכם הגישו לביטוח הלאומי דרישה לדמי אבטלה, 91,100 הם תובעי הבטחת הכנסה.
לקראת סוף החודש, ובעקבות ההקלות המשק, החלה מגמת חזרה לעבודה של דורשי העבודה שיצאו לחל"ת. נכון לרגע זה, 17,986 ישראלים הספיקו לדווח לשירות כי חזרו לעבוד או שהחל"ת שלהם התבטל לגמרי. ההערכות הן כי מספר האנשים שחזרו לעבודה בפועל היה גבוה יותר, כבר בסביבות סוף אפריל. לצד זאת, מעריך שירות התעסוקה כי שיעור דורשי העבודה יישאר דו ספרתי לפחות כמה חודשים נוספים.
רק אמש, הנחה ראש הממשלה את מנכ״ל משרדו רונן פרץ לפעול לאלתר יחד עם משרד האוצר להארכה והרחבה של ההקלות לקבלת דמי אבטלה. ההקלות כוללות את קיצור התקופה הדרושה לקבלת דמי אבטלה ל-6 חודשים לכל מי שהחל את תקופת האבטלה עד סוף חודש אפריל. בנוסף, ההחלטה כוללת גם את הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה עד לסוף חודש מאי לכל מי שמסתיימת זכאותו לפני מועד זה.
אילת, שתושביה מתפרנסים עיקר מתיירות, מסתמנת גם כעת כזו שנפגעה בצורה הקשה ביותר ממשבר הקורונה, עם שיעור אבטלה גבוה במיוחד שעומד על 45.6%. לצד אילת שבראש, ממשיכים להיות הישובים החרדיים בית"ר, מודיעין עילית, בני ברק ובית שמש, והערים הערביות נצרת ואום-אל-פאחם. באילת עלה שיעור דורשי העבודה מ-41% בסוף מרס ל-45.6% באפריל; בביתר עילית – קפץ שיעור דורשי העבודה מ-41.4% ל-45.5%. ובמודיעין עילית, נרשמה קפיצה מ-37.1% ל-41.1% נכון לסוף חודש אפריל.
עוד עולה מהנתונים כי בחודש אפריל נרשמו בשירות התעסוקה יותר גברים מנשים. שיעור הנשים שנרשמו באפריל על 48.7% - זאת, לאחר מרץ עמד על 57.2%. הירידה בשיעור המתייצבות נעוצה בכך שמרבית הנרשמות במרץ השתייכו לענף ההוראה, חינוך והדרכה, בו מועסקות נשים רבות, ואילו באפריל גדל חלקם של ענפים אחרים. במהלך אפריל חלה עלייה קלה בשיעור דורשי העבודה ממקצועות התעשייה, האחזקה והאדמיניסטרציה. הערכת שירות התעסוקה היא ענפים נוספים יחוו פגיעות נוספות בחודשים הבאים, שכן המשבר בעיצומו.
עוד בנושא:
"אמנים ומרצים זכאים לדמי אבטלה"
במקביל, האוכלוסייה הצעירה היא ללא ספק קבוצת הגיל הנפגעת ביותר מן המשבר. צעירים עד גיל 34 היוו יחד באפריל 47.8% מכלל הנרשמים - גבוה משיעורם מבין דורשי העבודה בשגרה. מרבית מפוטרים בימי הקורונה משתכרים בשכר נמוך מהממוצע הארצי העומד על 10,500 שקלים, ומרביתם השתכרו בין 5,000 שקלים ל-7,000 שקלים.
עובדי ועובדות ההוראה, החינוך וההדרכה נמצאים שוב בראש טבלת עשרת המקצועות העיקריים של הנרשמים החדשים, אך בשיעור נמוך יותר מאשר במרס. בקרב עובדי ענף המכירות, שיעור דורשי העבודה החדשים הוא 7.7%, לעומת 9.3% בחודש מרץ, ומענף המסעדות, המזון והאירועים שיעור דורשי העבודה החדשים עמד על 5.8% באפריל לעומת 6.3% במרץ.
מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור: "שירות התעסוקה נערך עם תוכנית מקיפה המתאימה לשלושת התרחישים הצפויים. מסוף חודש אפריל ועד היום, אנו רואים חזרה איטית למעגל העבודה. להערכתנו, עם חזרת מסגרות החינוך, נראה תנועה גדולה עוד יותר, וזה הזמן לעודד את המעסיקים להשיב את עובדיהם מחל"ת בהיקפים גדולים. יחד עם זאת, ברור כי המשבר הכלכלי בעיצומו, וצפוי להביא לגלי הדף נוספים בעתיד הקרוב, כולל עליה בשיעורי המפוטרים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו