האבטלה מציפה את טבריה

בשעה שעיניה של המדינה כולה מביטות בדאגה על מצב האבטלה באילת, אחותה הצפונית - עיר הנופש והתיירות טבריה, מטפסת גם היא בשקט הרבה מעל לממוצע הארצי בשיעור האבטלה. 

מפלס הכינרת ממשיך לטפס ואף מאיים לעלות על גדותיו לראשונה זה 28 שנים. כמוהו גם מפלס התיירות היה אמור לשבור השנה את שיא כל הזמנים בעיר שעיקר כלכלתה נשענת על ענף התיירות. אבל בצל משבר הקורונה בתי המלון כמו גם הטיילת, עסקי הבילוי ואתרי הנופש - סגורים ואין בהם נפש חיה. 

"יש לי 200 עובדים, בנוסף יש לי גם פארק מים גדול, אבל עכשיו נותרו לי רק שבעה עובדים וגם הם בסבב של משמרות", מספרת רותי אורן רחמן, מנכ"לית מלון חוף גיא. מגלשות המים מיותמות ממים ומנופשים, "גם אני מגיעה למלון בהיקף של חצי משרה, וכל מה שאני עושה הוא לקבל את שיטפון הביטולים של התיירות הנכנסת (מחו"ל; ע"ח)".

גם יעקב אמסלם, שבבעלות משפחתו שני בתי מלון בעיר, מתאר תמונה דומה. "גם מלון חוף רון וגם מלון דונה גרציה נעולים. הוצאנו לחל"ת קרוב ל־100 עובדים משני בתי המלון, ועכשיו נותרו חמישה עובדים בסך הכל בשניהם", אומר אמסלם.

בניגוד למשברים שפקדו בעבר את ענף התיירות בטבריה, משבר הקורונה פגע קשות גם בסוכנות הנסיעות העסקיות לחו"ל שבבעלותו - אותה הקים עם אחיו לפני יותר משלושה עשורים בטבריה. "מתוך 400 עובדים באמסלם טורס שחררנו לחל"ת 300 עובדים. אם המצב יימשך, אנחנו נמשיך לשחרר עובדים. כרגע השמיים עוד לא סגורים לגמרי, אז אנחנו עוסקים בעיקר בטיסות חילוץ של אנשים שנתקעו בחו"ל. איפה שיש קצת תנועה על פני הגלובוס, אנחנו שם ומנסים להמציא את עצמנו מחדש".

"יש פה שבר גדול"

לדברי אמסלם, "יש פה שבר גדול. נצטרך לעמוד במבחן רציני מאוד אם בתוך שלושה חודשים לא יחזור החמצן. בלי התגייסות ממלכתית משמעותית של סיוע למעסיקים, אני לא רואה סיכוי שהעיר הזאת תשרוד. בטבריה אין חלופות של תעשייה או השכלה. רוב כלכלתה נשענת על תיירות. יש כאן שיתוק מוחין. אני לא מתחרה באילת, הם גם בצרה, אבל טבריה היא מוקד נוסף. יש ערים שמתבססות בעיקר על תיירות וטבריה היא אחת מהן".

מנתוני לשכת התעסוקה בטבריה עולה כי שיעור האבטלה בעיר בקרב השכירים עומד על 32%, כלומר 6% יותר הממוצע הארצי. אבל אם מתייחסים גם לעצמאים דוגמת בעלי המסעדות, בתי הקפה, הפאבים, עסקי השיט והקיט והתיירות, אז שיעור האבטלה בטבריה חוצה אף את רף 50% האבטלה. 

"לשם ההשוואה, בינואר 2020 מספר דורשי העבודה בטבריה היה 1,393 ושיעור האבטלה עמד על 5.7%. בחודש מארס מספר דורשי העבודה בטבריה זינק ל־7,797 ושיעור האבטלה בעיר קפץ ל־32%. אם אני מוסיף את יישובי הסביבה שמרבית התושבים שלהם עובדים בטבריה, אז אנחנו מגיעים כבר ל־12 אלף מובטלים", מסביר תומר מדר, מנהל לשכת שירותי התעסוקה בטבריה. 

הוא מציין כי "נוסף על זה שיעור המועסקים מתחת לשכר המינימום בטבריה גבוה ב־10% מהממוצע הארצי. מדובר על 43% מכוח העבודה בטבריה שמשתכרים פחות משכר המינימום. דמי האבטלה הם נמוכים עוד יותר מהשכר הזה. 84% מהמובטלים החדשים הם עובדים שיצאו לחל"ת. כלומר, בהנחה שהנגיף ייעלם מחיינו וכל המעסיקים יקלטו בחזרה את העובדים שהם הוציאו לחל"ת, אז יהיה אפשר איכשהו להתאזן בחזרה. הלוואי שזה יקרה, אבל כנראה זה לא יהיה בדיוק כמו שאנחנו מקווים".

מוני מעתוק, ראש הוועדה הקרואה של טבריה, שפנה בשל המצוקה הגוברת למשרד התיירות ולגופים ממשלתיים, מבקש לחדד את האתגר המורכב הייחודי שעימו נאלצים להתמודד תיירני טבריה. "בשונה מאילת שמתבססת בעיקר על תיירות פנים (ישראלים; ע"ח), 80% מהתיירים בבתי המלון בטבריה מגיעים מחו"ל. תיירות צליינית שזה כנראה הדבר האחרון שיחזור", אומר מעתוק, "כלומר, אני לא אגיד שזה בלתי אפשרי שטבריה תוכל לחזור לעבודה מלאה בתקופה קצרה, אבל האתגר כאן יהיה הרבה יותר גדול מאשר במקומות אחרים".

לדבריו, "צריך לזכור שטבריה מוגדרת על ידי משרד התיירות כעיר תיירות. כל הזמן מדברים על המשבר באילת, ואני בעד שיטפלו במשבר באילת, אבל אי אפשר לזנוח את הערים האחרות. המשבר בטבריה הוא מאוד גדול ויהיה קשה מאוד לטפל בו בלי סיוע התאמה שהתיירות בטבריה תעשה עם עצמה ובלי סיוע של גורמי חוץ". 

"תכננו שלטים בסינית"

בפגישה שקיים מעתוק עם בכירי ענף התיירות בעיר נזכרו ראשי התאחדות בתי המלון בטבריה באירוניה בפרויקט השיווקי האחרון שיזמו רגע לפני שהקורונה פרצה לחיינו. "טבריה נחשבת למקום השני בסולם העדיפויות של הסינים. בחודשים האחרונים יצאנו לפרויקט שגם משרד התיירות סייע לנו במימון שלו", מספרים אבי זנדברג ולימור פורטל, יו"ר ומנכ"לית התאחדות בתי המלון בטבריה בהתאמה, "התוכנית היתה להחליף את שלטי ההכוונה לבתי המלון בחדשים שייכתבו הפעם בארבע שפות: עברית, אנגלית, ערבית וסינית. שגריר סין שמע על כך ורק חיכה שהשלט הראשון ייתלה. אנחנו מקווים שהתחזיות שנשמעו כאן על כך שהתיירים מחו"ל יתחילו לחזור רק בעוד שנה-שנתיים יתבדו, אבל בכל מקרה, הראשונים שיחזרו יהיו הסינים. הם הראשונים שהחלו עם אסטרטגיית היציאה, יש להם כסף, והם לא נגד ישראל. אולי הם יתחילו לחזור בטפטוף באוקטובר־נובמבר".

בין אם יתממשו התחזיות הפסימיות לחזרת הצליינים מחו"ל בתוך שנים ובין אם יתממשו התחזיות האופטימיות לחזרתם בטווח של מספר חודשים, בטבריה מבינים כי כדי לשרוד הם יצטרכו להילחם להחזיר לעיר את התיירים הישראלים. 

"אנשים נמצאים היום בסירי לחץ מטורפים, והם משתוקקים לצאת החוצה ברגע שיתאפשר", מסכם יעקב אמסלם, "היציאה במטוס סגור זה כנראה תהליך שייקח עוד זמן, אז אנחנו חייבים לדאוג לפרויקט לאומי שקורא לעם ישראל לבוא לטבריה ולחוות את האזור".

"לבטל את המע"מ"

"הכינרת עלתה כמו שהיא לא עלתה זה שנים רבות, אז אנחנו נמצאים בנקודת פתיחה טובה יותר השנה", מסכמת רותי אורן רחמן, מנכ"לית מלון חוף גיא, "אבל זה הזמן לבקש מהממשלה לתת גם לנו פטור מ־17% מע"מ כדי למשוך ישראלים שיבואו לכאן. אילת לא יותר מסכנה מטבריה. אנחנו רוצים שבהסכם הקיבוצי של הגופים הממשלתיים הגדולים יהיה רשום שהעובדים זכאים לצאת לחופשה רק בבתי מלון בישראל. לחייב אותם לצרוך תיירות כחול־לבן כדי לעזור לענף להתאושש". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו