סימון טפטים
שמואל הנגיד 3, ירושלים
שנת הקמה: אמצע שנות ה־60
בעלים: נעמה אברישמצ׳י (בת 80)
חנות הטפטים של משפחת אברישמצ׳י התחילה בכלל כמכולת. סימון הגיע מפרס בשנת 52' ואחרי כמה שנים בארץ החליט אבא של נעמה אשתו לקנות להם עסק קטן במרכז ירושלים, שיפרנס אותם ואת ילדיהם. בני הזוג החליטו לפתוח מכולת, והיא הצליחה די טוב. אבל אז, לפני כ־20 שנה, פתחו לא רחוק סופרמרקט גדול והמכולות שבאזור החלו לקרוס בזו אחרי זו. גם אצלם הלכו הקונים והתמעטו, וכדי לשרוד החליטו סימון ונעמה להחליף לטפטים. מאז הם מוקפים בגלילים בכל הצבעים והצורות ועדיין שמחים על כל לקוח שנכנס.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
ונוס נעליים
החלוץ 50, חיפה
שנת הקמה: אמצע שנות ה־50
בעלים: משה קרויטורו (בן 85)
המוטו של משה קרויטורו הוא ״עושים את מה שצריך לעשות״. זה נכון בנוגע למה שעשה כשהיה חבר באצ״ל של מנחם בגין, ועשה כל מה שנדרש ממנו כדי להביא להקמת המדינה, וגם לגבי מצבה של חנות הנעליים הוותיקה שלו, שלקוחות כמעט לא נכנסים אליה והוא עושה מה שהוא יכול כדי להתפרנס.
משה הקים את העסק באחד מהרחובות המרכזיים של חיפה בלב שכונת הדר. העסקים שסביבו הלכו ונעלמו, אבל הוא הצליח לשרוד. ״פעם הכל היה שונה. היה לי בית חרושת שבו ייצרתי נעליים. היו לי 8 פועלים שעבדו מסביב לשעון כדי לספק את הדרישה והייתי מוכר בסיטונאות״, הוא מספר בשקט. אבל היום הוא כבר מבוגר ומגיע לבדו אל החנות, שנותרה בדיוק כמו בימים שנפתחה. ספסל העץ עם המשענת האדומה, שעליו ישבו ומדדו נעליים תושבי חיפה במשך עשרות שנים, עדיין שם, במרכז החנות, ועל מדפי העץ הוותיקים מונחות קופסאות רבות של נעליים, שאם תחפשו ביניהן אולי תמצאו גם זוגות בודדים שנותרו מאז - סוף שנות ה־50.
״אני לא צריך הרבה״, הוא עונה כשאני שואל איך אפשר להחזיק מעמד ככה ומגלה לי שהוא לא מוכן לוותר, וכל עוד יהיה לו כוח - יגיע אל החנות שהיתה והיא עדיין, גם היום, כל עולמו.
צילום: אסי חיים
