אל תסבכני לעת זקנה: האם יש פתרון?

רבים התקשרו למערכת "ישראל היום" בעקבות פרסום הכתבה "אל תסבכני לעת זקנה" בחודש שעבר ושיתפו בחוויותיהם. בנוסף לעדויות, התקבלו גם שתי הצעות לפתרון הבעיה. נותר לקוות שהרגולטורים והמחוקק לכל הפחות יבדקו אותן. נשמח לעדכן אם כך יקרה.

הנה חלק מהחוויות ששיתפו איתנו הפונים: "חזרנו מבילוי בים והסכמתי להצעתו של העובד הזר 'להתחלף' - כך שאני ארחץ את אבא והוא, ישטוף את האוטו", סיפר דן, כלכלן ממרכז הארץ: "אחרי כמה שבועות תפסתיו משתמש ללא רשות בכרטיס האשראי שלי לקניותיו הפרטיות. התעמתתי איתו והסתבר שזו לא הפעם הראשונה... התלוננתי במשטרה ופיטרתי אותו. לתדהמתי, הוא תבע אותי על ש'הכרחתי' אותו לשטוף את האוטו למרות ש'זה לא מתפקידו'. למרות שעורך דינו בנה על כך שאסכים לפשרה כדי לא 'להתעסק בזה', לא ויתרתי. שכרתי עורך דין - ותביעתו נדחתה בבית משפט. אני יודע על אחרים במצב דומה שוויתרו ושילמו, כי לרובינו באמת אין כוח לעוד כאב ראש".

אניטה, אומנית מהצפון, חוותה אירוע דומה: "חמי והעובד הזר שלו התגוררו עימנו ביחידת דיור מרווחת וצמודה. כשהיה נעים הם נהגו לשבת בחצר ורוב הזמן הוא נמנם. היא ביקשה את רשותי לגרוף עלים ולהשקות את הפרחים. סירבתי ואמרתי לה שיש גנן שמגיע פעם בשבוע ושאני גם חוששת שהיא תהרוס את עבודתו. היא התעקשה, אמרה שזה עושה לה טוב על הנשמה ובסוף הסכמתי. אחרי שחמי הלך לעולמו, חטפנו תביעה בגין 'העסקתה הלא חוקית בעבודות בחצר'. סליחה?! התעמתנו איתה ועם מי שייצג אותה. היא גמגמה והודתה שעשתה הכל מרצונה וביוזמתה".

רונית, אחות מוסמכת מהשפלה סיפרה: "העובד הזר של אימי ביקשה שאעזור לה למצוא עבודה בניקיון בתים, לאחר שששמעה שכך מרוויחים 50 ש"ח לשעה. לאור הביקוש לניקיון ביום חמישי, בחרה בו כ'יום המנוחה'. מי שלא מכיר את הג'ונגל של העובד זר יטעה ויחשוב 'מה הבעיה? תעיפי אותה ותמצאי אחרת'. קשיש עצמאי אולי לא יתקשה למצוא מטפל אחר, אבל עובדים זרים לא עומדים בתור כדי לטפל בקשישה סיעודית ונכה כאימי ואלה שמוכנים מראיינים אותך - ודרישותיהם בהתאם. איני יכולה להרשות לעצמי להתעמת איתה, אפילו שאסור לה לעבוד במקום אחר... צריך להיות פתרון אחר לבלאגן הזה".

אפי, יועץ השקעות מהמרכז סיפר: "העובדת הזרה של אבי מסרי לנקה הודיעה לו שהיא מתחתנת ושהמנהג במולדתה הוא שהחתן והכלה שוהים ביחד 3 חודשים לאחר החתונה. היא הציבה לו אולטימטום: או שהיא ובעלה יגורו אצלו בתקופה זו, או שהם ישכרו חדר בדרום תל אביב והוא יישאר לבד. רתחתי. הלכתי לתאגיד ודרשתי להחליפה. וכיצד היה מתמודד עם המצב קשיש ערירי?".

 

איך זה שיש מחסור במטפלים זרים?

עפ"י התחזית של מרכז טאוב, עד שנת 2035 יוכפל מספר הקשישים בישראל והוא יעמוד על מיליון ו-24 אלף.  בביטוח לאומי רשומים כיום 166,000 קשישים הזכאים לקצבת סיעוד. 38,000 מתוכם מעסיקים עובד זר סיעודי. 

מנתוני רשות ההגירה והאוכלוסין עולה שנכון לחודש מארס 2017, שהו בארץ 49,520 עובדים זרים בסיעוד (בנוסף, חיים בארץ עוד 11,962 עובד זר לא חוקיים בסיעוד), כלומר: יש פער של 11,520 בין מספר המעסיקים עובד זר סיעודי לבין מספרם של העובד זר החוקיים הרשומים בארץ. איך ייתכן שלמרות פער זה הביקוש למטפלים זרים גבוה מההיצע?

בהתייחסו לרפורמה בביטוח הסיעוד הציבורי מציין משרד הבריאות באתרו: "המצב הנוכחי מטיל על משקי הבית נטל כלכלי ורגשי שקשה מאוד לעמוד בו לאורך זמן. בן המשפחה המוגדר כמטפל עיקרי ו/או כתומך, נאלץ פעמים רבות לעזוב את מקום עבודתו או להפסיד ימי עבודה כדי לסייע בטיפול בקשיש. ממחקרים שבוצעו בישראל נמצא, שקריסת התומך העיקרי היא אחד הגורמים העיקריים לאשפוז ולהידרדרות של הקשיש. מדינות רבות משקיעות בתמיכה ושימור התומך העיקרי. בישראל מוערכת הפגיעה למשק בגין הפסד ימי עבודה של תומכים שכאלה בכחצי מיליארד ש"ח לשנה. אין הגדרה ברורה של תחומי אחריות, אין רצף טיפולי, אין אחידות בקריטריונים ובפני כל רשות צריכה המשפחה להציג מחדש הוכחות לזכאות, קיימים קשיים בבקרה אחר נותני השירות ואין מידע מרוכז אשר נגיש למשפחות". 

האם חילוץ המטפל העיקרי מהפיכתו למעסיק בעל כורחו יסייע ב"שימורו"? מצער שהמשרד, המודע לנושא, סירב להתייחס לשאלה בדבר אפשרות של חשיבה מחודשת בכל הקשור להגדרת הקשיש או המטפל העיקרי כמעסיקים.

 

מומחים מציעים פתרונות

שני מומחים, האחת מתחום דיני העבודה והשני מתחום הסיעוד, הציעו פתרון המתבסס על תשתית קיימת ומייתר את הגדרת הקשיש או המטפל העיקרי כמעסיקים. 

 

עו"ד ורד כינר: להתבסס על מודל העסקת עובד זר בענף הבנייה

לדברי עו"ד ורד כינר, שותפה בארנה לין ושות' – משרד עורכות דין, מומחית בדיני עבודה ובייצוג מעסיקים, ניתן לבסס פתרון על הנוהל הקיים העוסק בהסדרת העסקתם של עובד זר בבניין. "הנוהל דואג לזכויות העובדים הזרים, לפיקוח על התאגידים, לזכויות 'המשתמשים' ועוד ויש להתאימו לתחום הסיעוד: יבוטל הפיצול בין חברות הסיעוד והלשכות הפרטיות ('התאגידים') שתורם לבעיות שתוארו בכתבה. לעובד יהיה מעתה מעסיק אחד – התאגיד. הקשיש יחדל מלהיות מעסיק והוא יהיה לקוח המקבל שירותי סיעוד". 

עו"ד ורד כינר 

יתרון נוסף הוא שההתקשרות לקבלת שירותי הסיעוד תהפוך פשוטה ונגישה יותר למטופלים, שרובם סובלים כיום מפערי ידע משמעותיים בנוגע לחובות ולזכויות הנובעות ממעמדם הכפוי כמעסיקים. האחריות שתחול עליהם תהיה של מזמיני שירות בלבד. החלופה גם פותרת דיסוננס נוסף ומהותי הקיים כיום, לפיו רבים מהמטופלים לא יכולים במובן המשפטי או המהותי/רפואי/קוגניטיבי לקבל החלטות, לתת הוראות, לפקח או לערוך רישומים הנובעים ממעמדם כמעסיק. יש בעייתיות משפטית כמו גם חוסר צדק בעובדה שחסרי ישע אלה או קרוביהם יישאו בחובות ובאחריות – לרבות מנהלית ופלילית – המושתת על כל מעסיק במשק.

התאגיד יהיה ספק שירותי הסיעוד. לרשויות אף יהיה קל יותר לאכוף את החוק והדין, שכן התאגיד כפוף לאישוריהן כדי לקבל או לחדש רישיון. אם יפר את החוק – יוטלו עליו סנקציות עד כדי סגירת העסק. כמעסיק, התאגיד נותן השירות יסייע גם בקשר שבין העובד זר למטופל ובהפגת מתחים הנובעים מהתלות הבעייתית ביניהם: שמעתי למשל שלעתים מטופל מסכים לבקשות העובד זר (מתן הלוואות, מקדמות, העדרויות ועוד), רק משום שהוא נתון לחסדיו. לא פעם גם קיים קושי לעקוב אחר הדברים נוכח מצבו המנטלי של המטופל.

סוגיית המטפל המחליף: סעיף בחוזה יתחייב לספק שירות של מטפל מחליף בסופ"ש, חופשה או מחלה של העובד זר הקבוע. המטופלים, כלקוחות, יוכלו לבחור בתאגיד שיציע זאת וסביר להניח שהשוק יעניק יתרון מסחרי לתאגיד שיציע סעיף כזה. אמנם יידרשו התאמות חקיקה, אך הפתרון עדיף על המצב כיום - שלא לדבר על החלטות ממשלה וועדות כנסת שלא מקוימות, או דו"ח עגום של מבקר המדינה מ-2014 בו מצוינת אוזלת היד בתחום. על רשויות המדינה לפעול ולמלא חובותיהן כדין, כולל החובה המוסרית לסייע לאוכלוסיות החלשות וחסרות הכוח האלקטוראלי או הלוביסטי".

 

דורון רז: רק חברות הסיעוד יהיו מעסיקות

"בעבר הצעתי למשרד האוצר ולגורמים רשמיים שונים שהקשיש יחדל מלהיות מעסיק ושרק חברות הסיעוד יעסיקו את העובד זר בסיעוד. לקשיש, לעובד זר ולמדינה תהיה כתובת אחת של מעסיק", טוען דורון רז, יושב ראש איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל (חברות הסיעוד, מ"ע). נהיה אחראים לטיב השירות, מטפל מחליף, העסקה, תשלום ומילוי החובות כמעסיק וכנותן שירות. ההצעה נפלה כי אנו חברות בע"מ והגורמים הרשמיים לא הסכימו לוותר על מע"מ. בלי הוויתור נאלץ לגבות מע"מ, מה שיהפוך את השירות ליקר וללא כדאי. כיום, 'המפסיד' העיקרי הוא הקשיש. אני אף מתחייב שאם הנושא יועבר לאחריותינו, לא נגבה מהקשיש את דמי הטיפול (70 ש"ח) שנגבים כיום". 

דורון רז

תגובות:

משרדי הבריאות, הכלכלה, הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה, שר הרווחה, העבודה והשירותים החברתיים ומשרדו, המשרד לשיוויון חברתי והביטוח הלאומי, נמנעו מלהשיב לשאלה האם ראוי לשנות את הגדרת הקשיש הסיעודי כמעסיק. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו