לקראת מהפכה בשוק ההון: בנק ישראל רוצה לפתוח את ה'גן הסגור' של המוסדיים

בנק ישראל, הבורסה ורשות ניירות ערך פרסמו היום (ה') הודעה יבשושית שמסתירה בתוכה מהפכה של ממש בנגישות למזומנים עבור המשקיעים. בטרם ניכנס לעובי הקורה נספר שההודעה אומרת את הדבר הבא: מוקמת ועדה לבחינת שוק הריפו, כיצד להרחיב אותו ולהסיר ממנו חסמים ובמקביל מתפרסם קול קורא למי שיש לון דעה בנושא - להעביר אותה לבנק ישראל.

עד כאן הכל בסדר אבל בואו נסביר לרגע מה זה ריפו ולמה הוא כלי חשוב מאוד שלא להגיד דרמטי למשקיעים בשוק ההון. הריפו הוא למעשה עסקה בין שני צדדים שאחד מוכר את ניירך הערך והשני מתחייב (חוזית) למכור את נייר הערך למוכר המקורי תוך פרק זמן מוגבל ומוגדר מראש ולעתים גם במחיר מוסכם.

מה הכלי הזה עושה למעשה. נניח שאתם קרן פנסיה ואתם נתקלים בגל של פידיונות כספים. אתם חייבים להעביר את הכסף הזה לעמיתים ואז מה אתם עושים. בפעם הראשונה אם יש לכם עודפי הפקדות - אתם מעבירים אותם למימון הפידונות ומבצעים התחשבנות פנימית אצלכם. בפעם השניה אתם פשוט מממשים ניירות ערך שיש לכם אבל זה מסוכן כי מיד כל השוק ידע שאתם מוכרים סחורה בלחץ (Fire Sell) ואז? המחיר יהיה בהתאם. פשוט המשקיעים ירכשו את הסחורה במחירי סוף עונה. זאת אומרת שזה תהליך לא טוב.

כלי נוסף שיש לכם הוא הריפו. וזה אומר שאתם מוכרים נייר ערך שיש לכם ומתחייבים לקנות אותו בחזרה בפרק זמן מוגדר ולפעמים גם במחיר קבוע מראש. זה הכלי המועדף על כולם שכן הוא לא מעוות מחירי ניירות ערך ומספק נזילות בפרקי זמן קצרים מאוד.

הכלי הזה פופולארי מאוד רק אצל המשקיעים הגדולים וזה אומר בנקים, קרנות פנסיה גדולות וקופות גמל גדולות. וכמובן בנקיים מרכזיים כמו בנק ישראל.

איך עושים את זה? בדרך כלל עושים את זה עם אג"ח ממשלתי ובצוק העתים עושים את זה עם עם אג"ח של בנקים שכן אלה נכסים בטוחים עם קופונים שניתן לסמוך עליהם ולכן המשחק כאןם הוא לא על הסיכון לעצם החזקת הנכס אלא הסיכון לשינויים במחיר שלו וכשאנחנו מדברים על אג"ח של בנקים או ממשלה, התנודות הן זעומות כך שהוודאות לביצוע העסקה גדולה.

איפה הבעיה? כדי שיהיה תמריץ לקונה לעשות את העסקה הוא צריך להרוויח ואת זה הוא עושה כשהכמויות הן גדולות מאוד ואז שבירי האחוז שהוא מרוויח על כל נייר ערך, הופכים עבורו לרווח גדול מאוד בערכים מוחלטים.

אם אתם רוצים להבין את התהליך, בואו נחזור לרגע ל-7 באוקטובר. מדובר היה ביום שבת ובמערכת הבנקאית ואצל המוסדיים עלו חששות שביום ראשון תהיה התנפלות עליהם למשיכת כסף ובהינתן הסיטואציה המורכבת - לא יהיו קונים ולא תהיה דרך לשלם את הכסף.

כאן בנק ישראל נכנס לתמונה והשיק תוך מספר שעות תוכנית ריפו של כמה עשרות מיליוני דולרים וזה למעשה איפשר למוסדיים הגדולים ולבנקים להעביר אג"ח לבנק ישראל, לקבל תמורתו מזומנים ולקחת בחזרה את האג"ח האלה כשירגעו הרוחות. למהלך הזה של בנק ישראל הייתה השפעה דרמטית על המערכת הפיננסית באותם הימים.

עכשיו, אם לוקחים את התהליך הזה שלב אחד קדימה, מרחיבים אותו ופותחים אותו לעוד שחקנים. כלומר, פותחים את ה'גן הסגור' אנחנו מקבלים כלי שמאפשר נזילות גם לגופים קטנים יותר עם אגרות חוב שהן לאו דווקא ממשלתיות וזה תהליך שמקל מאוד על משקיעים לייצר שוק אלטרנטיבי לבנקים (החלופה היא אשראי בנקאי קצר בשעבוד של אג"ח) ואלה חדשות טובות. כמה שיותר תחרות - יותר טוב. אבל צריך לאסדר את התהליך הזה ואת עושה כעת בנק ישראל.