יו"ר קק"ל: "נחזק את הצפון באמצעות גרעינים של אוכלוסייה צעירה"

נוטעים עתיד בצל המלחמה • יו"ר קק"ל, יפעת עובדיה־לוסקי, מספרת על מאמצי השיקום המתקדמים בצפון ובדרום: "משקיעים סדר גודל של 240 מיליון שקלים"

יפעת עובדיה לוסקי - יו"ר קק"ל. צילום: ליאור נורדמן

המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר תפסה את המדינה לא ערוכה וזה עוד יחקר בוועדת חקירה ממלכתית, היום, מחר או בעוד שנתיים אבל הדבר היפה היה שדווקא המערכים האזרחיים הלא ממשלתיים הגיבו מהר ובאופן מפתיע גם ביעילות. על הדרך (או שלא) חזרנו לדבר במונחים של ציונות, ערבות הדדית, גם כזו שלא מתחברת למדיניות הממשלתית. קק"ל היא אולי דוגמא מייצגת ומעניינת להירתמות למשימה הלאומית שנולדה ב-7 באוקטובר אז אם בדרך כלל קק"ל יושבת לנו בתודעה כגוף עתיר משאבים ועתיר מינויים פוליטיים, הרי שכדאי לנו לחשוב שוב על מה שעשה ועושה הגוף הזה מאז ה-7 באוקטובר. כדי להבין את התמונה לעומקם של דברים דיברנו עם יפעת עובדיה לוסקי, יו"ר קק"ל.

איך ה-7 באוקטובר תופס אותכם?

"מאז ה-7 באוקטובר ולמעשה בכל השנה האחרונה תמכנו בישובים בצפון ובדרום. זו תמיכה בפרויקטים. בכיתות הכוננות וכן הלאה. היינו בכל מקום שהיו צריכים אותנו עם כל היכולת שלנו".

בואי נדבר רגע על התמיכה הזו.

"המלחמה תפסה את כיתות הכוננות בישובים שפונו מתמודדים עם שריפות. כיתות הכוננות היו צריכות ציוד וסיוע וכאן, יחד עם רשויות הביטחון והרשויות המקומיות נכנסנו לתמונה. החל מרכש ציוד, דרך סיוע לוגיסטי עד להתמודדות עם השריפות שלא בתוך הישובים".

כמה עובדים יש היום בקק"ל ועד כמה היה צריך לרתום אותם לעבודה בשנה החולפת?

"בקק"ל יש כיום 1,200 עובדים ולא היינו צריכים לעשות יותר מידי כדי לרתום אותם. הם פשוט היו שם, קיבלו משימות וביצעו אותם. אני רוצה שתשים לב לכמה דברים: יש את ההתמודדות היום יומית עם השריפות וכאן הצוותים שלנו היו שם בכל נקודת זמן, עובר בהירתמות לסיוע בפינוי ישובים שהמדינה לא פינתה אבל היה צורך לפנות אותם, גם שם העובדים שלנו ואנחנו היינו ואפילו בחלק של יום הזיכרון ל-7 באוקטובר שהיה ביער רעים".

"צריך היה להיות שם כדי להבין שהשטח לא יכול היה להכיל אירוע זיכרון כזה. העובדים שלנו נכנסו לתמונה והפכו את השטח מאזור מוכה לאזור מכבד את הקורבנות ולכזה שיכול להכיל את אירוע הזיכרון שכל-כך חשוב לנו כמדינה ובטח למשפחות".

יערות קק"ל שניזוקו בצפון, צילום: אריק סולטן

בואי נדבר רגע על השיקום. איפה אתם נמצאים בתהליך הזה?

"חלק גדול מהיערות נשרפו והיערנים שלנו נכנסים לתמונה כדי לשקם אותם. זה תהליך ארוך של עבודת שיקום אבל כבר התחלנו בזה ואנחנו נמשיך בזה עד שכל השטח יתחדש. זה אומר שלשקם יער לוקח סדר גודל של 5 שנים וזה כולל השקעות ועבודה יום יומית של העובדים שלנו ואנחנו שם. יש לנו גם תוכניות משמעותיות לחזק את הצפון באמצעות גרעינים של אוכלוסיה צעירה שתבוא, תשתקע ותכה שורשים. זו ממש הציונות בהתגלמות העכשווית. אנחנו עושים את זה בין היתר באמצעות השלוחות שלנו בחו"ל אבל לא רק. אנחנו מכשירים גרעיני התיישבות שיבואו לקיבוצים ולישובים ויכו שם שורשים. הם יהיו גרעין התחדשות של הישובים האלה".

תכניסי אותי קצת למספרים, כמה כסף אתם משקיעים בכל התהליך הזה?

"כרגע אנחנו משקיעים סדר גודל של 240 מיליון שקל בישובי הצפון והדרום. אבל אתה חייב להבין, אנחנו פועלים באופן שונה מגופים אחרי. אנחנו לא מעבירים צ'קים פתוחים לרשויות המקומיות אלא אנחנו מבררים את הצרכים שלהם, הצוותים שלנו נכנסים לאירוע ואנחנו מספקים את העבודות ואת הציוד הנדרש. זה חשוב מאוד כי בסופו של יום אנחנו צריכים שבחזון שלי: אנחנו גורם משמעותי בשיקום אבל לא רק, אלא בחיזוק הישובים וביצירת סביבה שתאפשר להם לא רק להשתקם אלא גם לצמוח. אלה הערכים הציוניים הבסיסים. וכאן אני חייבת להגיד לך: אנחנו כאן להשאר וקק"ל תהיה בכל נקודה במפה שיזדקקו לנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר