המרדף אחרי התשואות: הציבור העביר לקרנות הנאמנות 5.2 מיליארד שקל בחודש אחד

תעשיית קרנות הנאמנות היא מכשיר ההשקעה הפופולרי ביותר עבור הציבור הרחב • נראה שהציבור מתחיל להסיט כסף מהפיקדונות הבנקאיים ומיתרות הזכות בחשבונות הבנק - לקרנות הנאמנות

כמעט 10% מהנכסים של הציבור הישראלי נמצאים בקרנות הנאמנות - מדובר בהרבה כסף.. צילום: יהושע יוסף

אחד ממכשירי ההשקעה הפופולריים ביותר עבור הציבור הרחב הוא קרנות הנאמנות. קרנות הנאמנות נגישות מאוד לציבור הרחב וחושפות אותו לאפיקי השקעה, אך מעל הכל – הן מפוקחות על ידי הרשות לניירות ערך.

הקרנות הכספיות, ענף של תעשיית קרנות הנאמנות, הן למעשה קרנות נאמנות קצרות טווח, המהוות תחליף לפיקדון הבנקאי חסר הסיכון, ומתמקדות בהשקעה בכל מה שמוגדר כמזומן - מק"מים, אג"ח לטווח קצר וכיוצא בזה.

בחודש נובמבר, הפקיד הציבור בקרנות הנאמנות 5.2 מיליארד שקל, כך עולה מנתונים שנאספו ועובדו על ידי בית ההשקעות מיטב. עיקר הכסף, עבר מיתרות הזכות בחשבון העו"ש בבנקים ומהפיקדונות לקרנות המסורתיות, כלומר אלה המנוהלות כשהפעם, היקף ההפקדות לקרנות הכספיות היה נמוך, והסתכם ב-140 מיליון שקל בלבד, לעומת 3.4 מיליארד שקל בחודש אוקטובר ו-6.6 מיליארד שקל בחודש ספטמבר.

כיצד קרנות הנאמנות עובדות?

נסביר לרגע את המנגנון של קרנות הנאמנות וכך נבין מדוע המכשיר הזה פופולרי כל-כך עבור הציבור הרחב. כשאדם מעוניין להשקיע באפיק כלשהו, יש לו את האפשרות להשקיע את כספו ישירות, אבל אז הוא חשוף לעמלות גבוהות והוא יאלץ לנהל את השקעותיו בעצמו.

מנגד, בקרן נאמנות, מפקידים את הכסף ומנהלי ההשקעות של הקרן מבצעים את ההשקעה כשהלקוח אינו מקדיש לכך משאבים מיוחדים.

באופן עקרוני, קרנות הנאמנות מחזיקות מספיק אמצעים נזילים, כך שאם הלקוח רוצה למשוך את השקעותיו, הוא מקבל את כספו כמעט מיד. ההשקעה מפוקחת על ידי הרשות לניירות ערך, כלומר הסבירות שהכסף הזה יעלם נמוכה מאוד.

הקרנות הכספיות - "הכוכבות" של השנים האחרונות

הקרנות הכספיות הן הכוכבות של השנים האחרונות, מה שהופך את הקרן הכספית למתחרה הגדולה ביותר של הפיקדון הבנקאי.

כאמור, קרן כספית משקיעה את הכסף המופקד בכל מה שמוגדר כמזומן. אדם שירצה לנהל השקעה כזו לבד, יספוג עלויות גבוהות מאוד. יתרון הגודל של הקרן משחק כאן תפקיד ומאפשר קבלת תשואה קרובה ככל הניתן לריבית בנק ישראל (4.5%). זאת, לעומת הפיקדון הבנקאי שבמקרה האופטימלי נושא ריבית של 3% בשנה.

אותו הגיון חל גם באפיקי השקעה אחרים. אם אדם רוצה להיחשף לאג"ח ממשלתי או אג"ח חברות, במקום לנהל את ההשקעה לבדו וכפועל יוצא מזה לספוג עלויות משמעותיות, הוא מפקיד את הכסף בקרן נאמנות שמתמחה באפיק שהוא בחר והיא מנהלת את ההשקעה עבורו. מאפיין זה של קרנות הנאמנות, יחד עם העובדה שהקרן גם מפוקחת על ידי הרשות לניירות ערך, מסבירים את הפופולריות הרבה של קרנות הנאמנות.

כך ניתן להסביר את מידת הפופולריות הגבוהה של קרנות הנאמנות. על מנת לסבר את האוזן, די לציין שהשנה היקף הנכסים בקרנות האלה שבר שיא, ועמד, נכון לסוף חודש נובמבר, על יותר מ-582 מיליארד שקל, זאת בעוד היקף הנכסים של התעשיה עמד בתחילת השנה על 464 מיליארד שקל.

כלומר, הציבור העביר 120 מיליארד שקל ב-11 חודשים לניהול בקרנות הנאמנות. נכון לחודש ספטמבר תיק הנכסים של הציבור הסתכם בכ-6 טריליון שקל. כלומר, כמעט 10% מהנכסים של הציבור הישראלי נמצאים בקרנות הנאמנות - מדובר בהרבה כסף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר