הקיץ כבר כאן, ויחד איתו מגיעות גם ההוצאות הגבוהות. השנה לא יהיה מוגזם לומר שמדובר בקיץ היקר בכל הזמנים. מי שמרגישים זאת היטב הם הורים לילדים קטנים. לדוגמה, משפחה עם שני ילדים בגילי בית ספר יסודי יכולה להוציא בקלות 10,000 שקלים ויותר רק על קייטנות קיץ שונות, וזה עוד לפני שדיברנו על השבועיים האחרונים של אוגוסט שבהם משפחות רבות בוחרות לטוס לחו"ל - אם כי גם כדי לטוס לחו"ל באוגוסט השנה תצטרכו להתמודד עם מחירים לא ריאליים.
כרטיס טיסה של אל על (לא כולל מזוודות), למשל לציריך (יעד פופולרי לאוהבי היער השחור), יעלה לכם החל מ־730 דולר לכרטיס ועלול להגיע ל־1,000 ויותר דולר לבן אדם.
אז המשפחות שבחרו לבלות את הקיץ בארץ ישלמו מחירים גבוהים במיוחד על הקייטנות. למשל, הקייטנה באוניברסיטת תל אביב תעלה כ־3,500 שקלים לשבועיים (ולא שמדובר בקייטנה עם פעילות יוקרתית ומיוחדת), עבור קייטנת כדורסל (ללא צהרון) לתקופה דומה תשלמו כ־2,500 שקלים. ואם תרצו להשקיע בקייטנות מיוחדות, כמו גלישה, תיפרדו מקרוב ל־2,000 שקלים לשבוע אחד בלבד - לא כולל צהרון.
אם לא די בכך, גל ההתייקרויות שפוקד את המשק לא עוצר רק בהתייקרות הקניות בסופר, אלא משליך על יתר ההוצאות שלנו ביום־יום. במקומות רבים כוס קפה הפוך גדול (הכי פשוט - לא שקדים, שיבולים וכדומה) כבר מתקרבת ל־20 שקלים (18 ליתר דיוק), שווארמה בפיתה עולה יותר מ־50 שקלים, ולא חסרות דוגמאות נוספות.
אז ההוצאות נערמות, ומשפחות רבות מרגישות חנוקות כלכלית. נדמה שהממשלה איבדה עניין בטיפול ביוקר המחיה, שבכלל ירד מסדר היום. הקשב הציבורי לא נמצא שם, וזה ברור. בזמן שבממשלה בוחרים לקדם חוק שמכביד את הנטל על המילואימניקים ואת החוק הפוטר מגיוס את תלמידי הישיבות - כל מה שקשור ליוקר המחיה כלל לא מקודם.
למרות הצורך הברור, הקבינט הכלכלי־חברתי כונס רק שלוש פעמים מתחילת המלחמה, ולא נראה שלמישהו בוער לכנסו בזמן הקרוב, ואילו ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה כונסה רק שלוש פעמים מאז הוקמה לפני שנה, ורק פעם אחת מתחילת המלחמה.מעבר לכך, גם לאחר שירד דירוג האשראי של ישראל (והתחזית להמשך היא שלילית), ופרמיית הסיכון של ישראל נמצאת כיום בשיא כל הזמנים - לא נראה שיש כוונה לכנס את הקבינט הכלכלי.
גם הריבית במשק לא צפויה לרדת בתקופה הקרובה, ועוד לא דיברנו על העלאות המיסים המתוכננת כדי לממן את ההוצאות הגדלות של הממשלה. נתוני המאקרו מאמתים את מה שכל המשפחות שנטלו משכנתא מרגישות: לצד עלייה בפיגורים, בסוף החודש מסתיימות ה"הקלות" (דחיית תשלומים) של בנק ישראל. זאת בזמן שנוטלי המשכנתאות טרם הספיקו להתמודד עם ההשלכות של עלייה בהחזרים בעקבות ההקפאות שעשו בתחילת המלחמה.
נ.ב: השכר הריאלי במשק עלה בשנה האחרונה, והדבר אמור לכאורה להרגיע. אלא שחלק מעליית השכר נובע מתשלומי ביטוח לאומי "עודפים" עבור המגויסים (מעבר למשכורת הבסיסית), אך ההשפעה הזאת תלך ותקטן עם הזמן. חלק אחר בעלייה מוסבר בעליית השכר במגזר הציבורי וכן בהייטק, כך שמקבלי ההחלטות לא יכולים להתהדר בנתוני עליית השכר ולחשוב שהכל בסדר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו