בניגוד לשנים עברו, שבהן בחודשים פברואר-מארס וטרום יום העצמאות נרשמה עלייה חדה בהיקף הרכישות של נפצים וזיקוקי דינור, הרי שהשנה, בעקבות המודעות הציבורית לרגישות לקולות הנפץ, חלה ירידה בביקוש למוצרים אלו ככלל, לצד צמצום משמעותי של היצע הנפצים שמדמים ירי בצרורות, בפרט.
בשנים האחרונות חלק ניכר מהסחר בנפצים ובזיקוקים התמקד בטלגרם שבו ניתן לקיים מסחר אנונימי באמצעים לא חוקיים, ובכלל זה - גם בנפצים, שכוללים אבק שריפה, לעיתים בכמות גדולה, שפיצוצם מייצר קול נפץ עז ומבהיל.
בחודשים האחרונים התגברו הקריאות, הן מצד רשויות מקומיות והן מצד עמותות וארגונים שמטפלים בנפגעי פוסט טראומה, שלא לעשות שימוש בנפצים בפורים הנוכחי. לפי גורמים שמעורים בנושא, במהלך החודש האחרון חלה ירידה בשיעור של עשרות אחוזים בהיקף הביקוש לנפצים, בהשוואה לשנים קודמות. גם לא מעט מהסוחרים, שהבינו כי השנה קיימת רגישות חריגה לקולות נפץ וירי בצרורות, החליטו שלא למכור מוצרים מסוימים, כדוגמת "כוורת זיקוקי דינור", שמייצרת אימפקט מבהיל במיוחד.
היקף הסחר בשוק הנפצים אינו מבוקר או מנוטר, אולם שולי הרווח של הסוחרים בו גבוהים במיוחד: חבילת נפצים שנקנית ב־50 שקלים, נמכרת ב־200 שקלים, כמובן בלי תשלום מס.
לפי נתוני פורום הנזיקין, במהלך שש השנים האחרונות נפגעו 251 ילדים כתוצאה משימוש בנפצים, ורבים מהם פונו בשל כך לבתי החולים.
"קיימים מקרים שבהם האירוע הסתיים עם נכות חלקית או קבועה לילד", מציין עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני נזיקין וביטוח. "חשוב לדעת כי פוליסת ביטוח לתאונות אישיות לתלמידים, שבאמצעותה מבוטחים כל הילדים הלומדים במסגרות לימודיות בישראל, מעניקה כיסוי ביטוחי שתקף לכל ילד שנגרם לו נזק גופני בשטח מדינת ישראל, אף אם זה נגרם מחוץ לבית הספר". עו"ד ורשה מציין עוד כי לשון החוק והפסיקה חושפת את הורי הילד שזרק את הנפץ לתביעות משפטיות: "ההורים אינם פטורים מאחריות וניתן להגיש תביעה גם כנגדם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו