חברי האופוזיציה מתכוננים ללילה ארוך של נאומים כחלק מ"הפיליבסטר", כאשר הלילה (בין שלישי לרביעי), הכנסת תחל לדון בתקציב המדינה המתוקן לשנת 2024. נכון לשעה זו, ההצבעה על התקציב בקריאה שנייה ושלישית היא ברביעי בשעה 12 בצהריים.
התקציב כולל תוספת של כ-70 מיליארד שקלים למימון הוצאות מלחמת חרבות ברזל ומסתכם ב-584 מיליארד שקל. תקרת הגירעון בתקציב הועלתה ל-6.6% בהשוואה ל-2.5% בתקציב הקודם שאושר במאי 2023.
התקציב המתוקן ספג גל ביקורת, לרבות הטענות כי הכספים הקואלציוניים לא עברו קיצוץ מספק, והם מסתכמים בכ-5.5 מיליארד שקל בשנת 2024 וכוללים כספים להגדלת תקציבי הישיבות, הגדלת תקציב חינוך החרדים במוסדות שלא מלמדים ליבה, הגדלת תקציב משרד התיישבות ועוד. בה בעת, על מנת לממן את הוצאות המלחמה, לתקציב הוכנסו לא מעט גזירות חדשות לציבור – כמו העלאת מע"מ ל-18% ב-2025, העלאת המס על סיגריות ועל טבק, העלאת המס על תחליפי דלק, העלאת מס הנסועה על רכבים חשמליים ועוד.
הביקורות על התקציב ממשיכות להגיע גם ערב אישורו, כאשר בלב המחלוקת – הכספים הקואליציוניים. לקראת ההצבעה במליאה על תקציב המדינה, עמותת חדו"ש פרסמה היום (שלישי) סקר חדש המצביע על התנגדות של 73% מהציבור היהודי הבוגר בישראל לקיצוץ נרחב בתקציב המדינה תוך הקצאת מיליארדי שקלים לטובת המגזר החרדי והחזרה בתשובה, על פי ההסכמים הקואליציוניים עם המפלגות הדתיות.
השאלה שנשאלה: תקציב 2024 העומד להצבעה בכנסת כולל קיצוצים נרחבים בשירותים חברתיים, בריאות, חינוך, תרבות ועוד. לצד הקיצוץ הוקצו על בסיס ההסכמים הקואליציוניים מיליארדי שקלים לישיבות, מערכת החינוך החרדית, ולחיזוק זהות יהודית אורתודוקסית בקרב הציבור החילוני. מה עמדתך?
על פי ממצאי הסקר שערך מכון סמית, עולה כי בקרב בעלי הדעה (89%) בציבור היהודי הבוגר, 73% מתנגדים לכך, וסוברים כי "יש להפנות כל תקציב אפשרי לצרכי הלחימה ולשיקום הנגב המערבי, הצפון וחיילי המילואים, ולבטל את הכספים הקואליציוניים שהוקצו למפלגות החרדיות והחרד"ליות". רק 27% תומכים בכך וסוברים כי "יש לכבד את ההסכמים הקואליציוניים וכי ההקצבות לישיבות, לחינוך חרדי, ולזהות יהודית דרושות לחיזוק זהותה היהודית של מדינת ישראל".
בקרב הציבור החילוני 93% מתנגדים לתקציב וכך גם 77% מהמסורתיים הלא-דתיים, 60% מהמסורתיים הדתיים ואף 57% מהציבור הדתי לאומי. בקרב מצביעי הליכוד 67% מתנגדים לתקציב. לעומת זאת קיימת 100% תמיכה לתקציב בקרב הציבור החרדי.
הסקר בוצע בין התאריכים 21-22 בפברואר 2024, בקרב 600 איש/ה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. הביקורת על התקציב לא מסתמכת רק בעניין הכספים הקואליציוניים חסרי התקדים. מתנגדי התקציב טוענים כי הקיצוצים בוצעו במקומות שבהם התשתית החברתית כבר רעועה ממילא, ושלנפגעים העיקריים אין יכולת להשמיע קול ובכך היא תמשיך להרחיב את הפערים.
כך, רועי מאור, מנהל פיתוח מדיניות בעמותת 121 שמרכזת כ-60 ארגונים חינוכיים וחברתיים הפועלים לקידום החינוך לגיל הרך אומר כי "התקציב מתאפיין בכך שהקיצוצים הם בעיקר במקומות שבהם אין קבוצת לחץ שיכולה להילחם נגד הקיצוץ". לתפיסת מאור הדוגמה המובהקת לכך היא הקיצוץ בחינוך לגיל הרך. "עוד לפני הקיצוץ, ישראל השקיעה בגילאי לידה עד שלוש רק עשירית מהממוצע במדינות המפותחות. הקיצוץ הכולל בתקציב החינוך הוא פחות מחצי אחוז, אבל כמעט כולו מרוכז בגיל הרך. משרד החינוך מקצץ 200 מיליון שקלים, שהם מחצית מהתקציב שהיה מיועד להכשיר ולהדריך את הצוות החינוכי".
"כ-70% מהמחנכות-מטפלות לא עברו הכשרה לתפקידן המאתגר, והקיצוץ בתקציב מסכן את הפעוטות. גם היום, ישנם מאות אלפי מפונים ומאות אלפי משפחות שהאב נמצא במילואים ולכן הפעוטות חווים טראומה עצומה ומגלים סימני מצוקה בעקבות המלחמה. הגישה הנכונה לטיפול בפעוטות יכולה להציל אותם מנזקים בלתי הפיכים ופערים שיתגלו בגילאים יותר מתקדמים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו