מכה לחברות הגדולות? כך נראית הצעת החוק שמטרתה להוזיל את יוקר המחיה

המונופולים הגדולים ייאלצו לפרסם את הדוחות הכספיים שלהן לציבור הרחב • שר הכלכלה ניר ברקת שמקדם את ההצעה: "נגמרה החגיגה על הגב של הציבור הישראלי שקורס תחת נטל החזירות של המונופולים והקרטלים שעושקים את עם ישראל ללא בושה"

משרד הכלכלה מתגבר ונערך למכירת מוצרי מזון במלחמה בצפון. צילום: Getty Images

ברקת דורש שקיפות מהמונופולים: שר הכלכלה ניר ברקת מקדם הצעת חוק שתחייב חברות גדולות במשק לחשוף את הדוחות השנתיים שלהן. לפי ההצעה, כל חברה בעלת מחזור מכירות של 300 מיליון שקלים ומעלה תחויב לפרסם את הדוחות לציבור. מדובר בחברות כמו אסם, תנובה, שסטוביץ, החברה המרכזית ועוד.

שר הכלכלה ניר ברקת אמר בשיחות סגורות כי "המונופולים והקרטלים התרגלו לעשוק את הציבור ולהעלות מחירים רק כי הן יכולות למרות שאין לכך שום הצדקה. הגיע הזמן לחשוף לציבור את האמת ולאפשר שקיפות. נגמרה החגיגה על הגב של הציבור הישראלי שקורס תחת נטל החזירות של המונופולים והקרטלים שעושקים את עם ישראל ללא בושה". 

יצליח להילחם במונופולים? שר הכלכלה ניר ברקת, צילום: אורן בן חקון

בדברי ההסבר להצעת החוק שהגיעה לידי ישראל היום נכתב:  "אנו עדים לכך שחברות בעלות מונופול בישראל משתמשות בכוחן על מנת להפקיע מחירים ולנקוט דרכי פעולה עסקיות פסולות כדי להגדיל את רווחיהן על חשבון ציבור הצרכנים בישראל ועל חשבון המתחרים הקטנים בענפים שבהם הן פועלות. בשוק מונופוליסטי בכוחו של בעל המונופולין להפחית את כמות המוצרים המוצעים בשוק, להביא להעלאת מחיריהם או לפגום באיכותם של המוצרים".

עוד נכתב: "המשק בישראל מתאפיין בריכוזיות על ענפית יתרה בהשוואה לשווקים אחרים בעולם. חלק מהחברות המונופוליסטיות בישראל אינן נסחרות בבורסה ועל כן אינן נדרשות לפרסם לציבור את הדוחות הכספיים שלהן. ואולם, עצם היותה של חברה מונופוליסטית השולטת בנתח שוק מצדיקה את חובת פרסום הדוחות הכספיים שלה לציבור כחלק משמירה על האינטרס הציבורי. פרסום כזה יאפשר לציבור ולתקשורת לבקר את התנהלותו הפיננסית ואת התנהגותו העסקית של המונופול, ובכך יקשה על קיום התנהלות הפוגעת באינטרס הצרכני והציבורי".

כזכור, בסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה לפני כשבוע עלה כי 30% מהישראלים בגילי 44-18 נאלצו לוותר בשנה האחרונה על רכישת מצרכי מזון ומוצרי יסוד. כמו כן, כשני שלישים מהציבור סבורים שמחירי המזון הם הדבר המשמעותי ביותר כיום בסוגיית יוקר המחיה.  "באופן לא מפתיע, גילינו שהדבר שהכי מטריד את הציבור הישראלי הוא יוקר המחיה. מה שכן הפתיע זה שהציבור לא שם את הזרקור על הדיור, אלא בעיקר על מוצרי המזון. כלומר, בחיי היום־יום הציבור מוטרד מהקניות בסופר שהפכו ליקרות", הסבירה דפנה אבירם־ניצן, מנהלת המרכז לממשל ולכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה.   

ברקע להצעתו של ברקת עומד גל ההתייקרויות שהתרחש בחודש האחרון. בעקבות דיפלומט, שהעלתה מחירים בשיעור דו-ספרתי ואחראית על ייבוא מוצרים כמו שוקולד מילקה, קפה ג'ייקוב, קטשופ היינץ' עוד, וההתייקרות במוצרי החלב, גם יבואנית הענק שסטוביץ' הודיעה בתחילת החודש על העלאת המחירים של חלק ממוצריה. שסטוביץ' העלו אז מחירים בשיעור של עד 15 אחוזים. בין השאר, מוצרי פומפדור התייקרו ב־10 אחוזים, מוצרי ברילה ב־10 עד 15 אחוזים ומוצרי מאסטר שף בכ־6.4 עד 12.6 אחוזים. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר