אופטימי: רו"ח אמיר איל, יו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי־אילים, המנהלת נכסים בשווי של כ־20 מיליארד שקלים, מאמין כי פשרה ברפורמה המשפטית יכולה לשנות את כל התמונה.
בראיון מיוחד ל"ישראל היום" איל לא מתרגש מהחברות שמוציאות כספים מישראל, מציין את הצמיחה "הפנומנלית" של ישראל ומאמין שיש הרבה כוחות פונדמנטליים שמכניסים מט"ח בהיקף משמעותי לישראל. עם זאת, הוא מציין כי ניהול סיכונים כיום מחייב חשיפה דולרית גדולה יותר.
לפי פרסומים שונים, בשבועות האחרונים הוצאו מישראל לבנקים זרים בארה"ב ובאירופה מיליארדי דולרים על רקע הרפורמה המשפטית. אתם מזהים תנועות חריגות בתקופה האחרונה אצלכם?
"אין תנועות דרמטיות בפועל, אולם יש עלייה משמעותית בהתעניינות בהסטת חלק מההשקעות לשווקים זרים, ובכלל זה הגדלת מרכיב המט"ח. השיח הציבורי, בוודאי מה שנשמע ונראה באמצעי המדיה השונים, יוצר חששות ותחושת אי־ודאות.
"כפועל יוצא יש דיבורים והתעניינות באופציות שונות, אבל דה־פקטו הפעילות בשטח מסתכמת בעיקר בהגדלת המרכיב הדולרי באחזקות הציבור".
"מספר לא משמעותי"
"מספר הגופים הזרים, שממילא מחזיקים מט"ח, שמעבירים כסף מחוץ לישראל, עדיין לא משמעותי, אם כי בהחלט יש גופים כאלה. זה המצב כרגע, אבל מכיוון שישראל היא מדינה פתוחה לתנועות מטבע, הרי הדברים נזילים תרתי משמע. חשוב לומר שחברות זרות המושקעות בישראל מפוזרות על פני תעשיות וסקטורים שונים ומגוונים, לא רק בהייטק, והאינטרס הכלכלי שלהן הוא בדרך כלל ארוך טווח. לחברות ישראליות, שבהן השקיעו משקיעים זרים, יש בדרך כלל גם חשבונות מחוץ לישראל, כך שעבור מנהל כספים של חברה כזו לבצע העברה כספית מבנק בישראל החוצה או פנימה זה עניין של דקה".
מהן הסכנות בהוצאת כספים של חברות מישראל?
"אם אנחנו מדברים על סקטור הטכנולוגיה, אז הכסף שנכנס לפה מיועד בעיקר לתשלום משכורות כאן בישראל. לכן גם הרווח העיקרי של המדינה ממיסוי הוא על השכר של העובדים ולא על 'אקזיטים', שרובם נעשים על ידי קרנות השקעה זרות שלא חייבות מס בישראל.
עם זאת, המקום שבו הכסף נמצא (custody) - בבנק בישראל או בבנק זר - עשוי להשפיע על יחס פיקדונות־הלוואות בבנקים, על הכנסות הבנקים ורווחיותם, ובסופו של דבר, על הלימות ההון שלהם, הכל בהנחה שמדובר בתנועות מהותיות. במקרה שבו תיפגע היכולת של הבנקים לתת אשראי או להרחיב את עסקיהם עם המשק, אזי ייגרם נזק למערכת הבנקאית, למשקי הבית ולכלכלה המקומית".
לדעתך הפיחות של השקל, שהחל בשבועות האחרונים, יימשך?
"כרגע ההשפעה העיקרית של העלייה ברמת אי־הוודאות הכלכלית מתמקדת בעלייה בשער החליפין, שמביאה לצפי להמשך עליות מחירים אשר יכריחו את בנק ישראל לייקר שוב את הריבית. מאידך, יש הרבה מאוד מטבע זר שממשיך להיכנס לישראל: ההכנסות מהגז, ואפילו סוג של נפט מיוצא, שהולכות וגדלות; הכנסות מהתעשיות הביטחוניות, שהמכירות שלהן לאירופה ולמזרח הרחוק גדלות דרמטית. גם תעשיית ההייטק לא מתכווצת, גם לאור ההתפכחות הכואבת של מחירי החברות וגל הפיטורים.
"בנק ישראל יכול להתערב במסחר, יש לו התחמושת לעשות זאת, אבל אם הוא יעשה את זה, זאת תהיה תחושה לא טובה, תחושה של משבר. כולם מקווים שנשק יום הדין הזה לא יגיע. מצד שני, אם יהיו בשורות של פשרה ברפורמה, הדרך חזרה בדולר כלפי מטה עלולה להיות חדה ומהירה".
שמענו על כמה חברות שמכריזות על הוצאת כספים החוצה על רקע הרפורמה המשפטית.
"אני חושב שבמדינה חופשית כמו שלנו איש כרצונו יעשה - זו מהות החירות של מדינת ישראל, להיות עם חופשי בארצנו. זאת הפריבילגיה שיש לנו בארץ ישראל, ואם מישהו רוצה לנייד את כספו זו זכותו המלאה, אפילו חובתו, אם הוא מרגיש או חושב שזה נכון לו.
"עם זאת, אני לא מוצא סיבה מדוע אחד צריך לנפנף במעשיו, אלא אם כן יש לו כוונות אחרות או נוספות. אם אתה רוצה להוציא את כספך - תוציא אותו. כלומר, אתה רוצה לנהל סיכונים בצורה מסוימת, וזה בסדר גמור, זו זכותך, ואפילו חובתך. אבל בין זה לבין לצאת בהכרזות, אני מוצא בכך משהו לא ענייני ולא כלכלי".
אז בוא נדבר על ההשלכות הכלכליות של הרפורמה המשפטית.
"החקיקה נמצאת בשלב ביניים ולא סופי. לרוב, מה שגומרים אינו מה שמתחילים. גם בחוק ההסדרים ובחוקים אחרים. לכן אני אומר: איך אפשר לקבל החלטות הרות גורל אם אתה לא יודע באופן מוחלט מה הוחלט? האם כל מי שבעד או נגד הרפורמה קרא אותה לעומקה? להערכתי הרוב המכריע לא קרא, אז איך אפשר לקבל החלטות כלכליות מקצועיות וכבדות משקל אם לא קוראים את החומר?".
אבל אפשר לשער שחלק מהאנשים שמזהירים מפני ההשלכות הכלכליות של הרפורמה הם אנשי מקצוע רציניים שכן קראו אותה לעומק. מה אתה חושב על האזהרות של הכלכלנים הבכירים, למשל?
"אני לא נכנס כרגע לביקורת על איש כזה או אחר, אבל אני נגד הקטגוריזציה הזאת. למשל, אומרים מחאת ההייטק, אבל זאת לא מחאת ההייטק, אלא מחאה של אנשים שעובדים בהייטק. או שאומרים 'מהפכה משטרית' - לא, זאת לא מהפכה, זאת רפורמה. איך הם יודעים אם זאת תהיה מהפכה או לא מהפכה? או 'זוכי פרס נובל' - יש כנראה זוכי פרס נובל שלא מתראיינים והם לא חושבים ככה. אני נגד הכללות. אני חושב שיש פה סוג של מלחמה פסיכולוגית שהציבור סובל ממנה מאוד, ויש פה אג'נדה".
קשה למצוא אנשי כלכלה שאומרים משהו בעד הרפורמה.
"אני חושב שהמצב גורם דאגה רבה לכל מי שהמדינה יקרה לו. אני לא חושב שהקושי הוא משום שאין אנשים כאלה. בעיניי זה מטריד מאוד שאין מתבטאים בנושא. הסיבה שאין סימטריה היא בעייתית מאוד. בלי להיכנס לפוליטיקה, כולנו רוצים את טובת המדינה שלנו, ושיהיו רעות ואחווה.
"אני חושב שכל אחד שצריך להתמקד במה שהוא יודע לעשות הכי טוב. אם את שואלת אותי על הכלכלה - כלכלת ישראל בצמיחה פנומנלית. אני לא יודע מה תהיה התולדה של הרפורמה. אני חושב שבשלב זה ניהול סיכונים מחייב יותר חשיפה דולרית".
הבנקים בחו"ל והמשקיעים הזרים שאתה מדבר איתם מודאגים מהמתרחש בישראל? שואלים אותך על זה?
"חזרתי לא מזמן מאוניברסיטת הרווארד, הייתי שם במשך שבועיים, הסתובבתי באוניברסיטה במפגש שנתי עם מנכ"לים של חברות גדולות מכל העולם. עבור כולם ישראל מעצמת טכנולוגיה, חדשנות וביטחון. לא פחות, אפילו באופן מוגזם. הם שואלים מה קורה אצלכם, האם באמת יש אצלכם מהפכה? שאלות כלליות, לא מעבר לכך.
חוץ מזה, אם נסתכל בראיית מבט עולמית – לאיזה מדינה או אזור ילכו משקיעים? לטורקיה, לדרום אמריקה, לאירופה שם הקיטוב גובר ובעיית הגירה איסלאמיסטית לא נשלטת תוך שינוי DNA? לסין, רוסיה, אפריקה?".