"הכריש" דובי פרנסס, אחד המשקיעים בפאפאיה גלובל, שיצא אתמול נגד הודעתה של המנכ"לית כי תעביר את כספי החברה מישראל לחו"ל, מסביר בראיון ל"ישראל היום" מה עומד מאחורי הפוסט שפרסם.
פרנסס, מנכ"ל ומייסד של קרן ההון סיכון group 11 המנהלת נכסים בהיקף של 1.6 מיליארד דולר, אומר כי בסופו של דבר 'הכסף מדבר'. "הכלכלה הישראלית חזקה, פורצת דרך והיא זאת שתכתיב איך הדברים יתנהלו". - אתה חושב שההתנהלות של הקולגות שלך היא "גול עצמי", שעצם העלאת הטענות יכולה לגרום להרחקת השקעות מישראל?
"אני לא רוצה להתייחס פרטנית לקולגות שלי. אבל כמשקיע ש־70% מכלל ההשקעות שלו הולכות לישראל, אני יכול להגיד שיש פער גדול בין הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על הכלכלה הישראלית לבין הכלכלה הישראלית הלכה למעשה.
"כולנו באיזשהו מקום הופכים עבדים לכותרות, ואותן כותרות בנויות על מה שמגרה את הציבור. בדרך כלל זה פחד ואימה, ולא תקווה.
"אני איש של תקווה. אני איש שמסתכל קדימה ומאמין שיהיה טוב יותר".
זה לא קצת נאיבי?
"זה לא שאני מאמין בדברים בצורה נאיבית. אני מאמין כי כל היום אני מסתכל על מספרים, וכיום המספרים של הכלכלה הישראלית יוצאי דופן. הם מדהימים.
"אנחנו מספר אחת ב־OECD ביילודה. הילודה מעלה את הצריכה ואת הצמיחה.
"תסתכלי על התל"ג: בשנה שעברה סיימנו עם חצי טריליון דולר, זה מספר מטורף. אנחנו כ־9.6 מיליון נפשות – זה 56 אלף דולר לנפש. איפה יש מספרים כאלה? הכלכלה ישראלית מדהימה, אז בואו לא נספר לעצמנו אחרת. אי אפשר לסכן אותה מרוב שהיא מדהימה. אף גוף פוליטי לא ייסכן. והממשלות מתחלפות פה חדשות לבקרים. אפשר לחשוב איזו השפעה יש לממשלות שמתחלפות כל הזמן".
לממשלות בישראל אין השפעה על הכלכלה?
"בממשלות שמתחלפות חדשות לבקרים אין שום סיכוי להשפיע בצורה מהותית על עתיד המדינה ברמה הכלכלית. מה שמשפיע זו היכולת שלנו להמציא, ליזום ולהמשיך לגדול.
"נלחמים על הדמוקרטיה": מאות סטודנטים הפגינו נגד רפורמת לוין באוניברסיטת בן גוריון // צילום: יניב זוהר
"אנחנו מעצמה טכנולוגית שאין שנייה לה. ברשימת חדי הקרן העולמית - שזה הברומטר הכי טוב להצלחת ההייטק ויש בה 1,200 חדי קרן עם שווי מצרפי של 3.8 טריליון דולר - אנחנו מחזיקים ב־11% מהשמות. זה בזכות המהנדסים שלנו והיזמים שלנו.
"לכן, שום רפורמה לא יכולה לשנות את זה. בטח ובטח לא תהיה פה שום בהלה של משקיעים מוסדיים אמריקאיים, אירופאים או אמירתים, אלא אם נמשיך לספר לעצמנו שאנחנו קורבנות. אנחנו לא קורבנות".
לא צריך לאבד פרופורציות
אם לא מבחינה כלכלית, אתה חושב שצריך לדאוג מהרפורמה המשפטית ברמה האזרחית?
"דעתי כאיש לא פוליטי אני לא חושב שהרפורמה של יריב לוין תוכל לעבור במתכונתה הנוכחית. מי שעומד בהנהגת המדינה מנהל דברים בצורה מאוזנת אחראית ושקולה. האם אני אבחר בו? האם אני ביביסט? זה לא רלוונטי.
"התנהלות העבר של בנימין נתניהו היא אחראית, כמו גם ההתנהגות של ממשלות השמאל. יש הרבה כוחות שפועלים בממשלה ומחוצה לה שמאזנים גם אלה שצועקים בקול רם. בסופו של דבר money talks – הכלכלה מדברת והכלכלה מכתיבה. והכלכלה הישראלית חזקה. לא צריך להשתגע ולאבד פרופורציות".
מה עמדתך בנוגע למעורבות אישים מתעשיית ההיי־טק בסוגיות פוליטיות?
"אנחנו, מנהלי הכספים, בסופו של דבר קיבלנו כסף. אנחנו לא בעלי הממון. עינת (גץ – ס"ג) היא לא בעלת הממון.
שר המשפטים יריב לוין מציג את המהפכה שלו במערכת המשפט // צילום: יוני ריקנר
"הכסף בחשבון הבנק של 'פאפאיה גלובל' לא שלה זה הכסף של המשקיעים שלה, חבר'ה כמוני. אגב, זה גם לא הכסף שלנו, זה הכסף של המשקיעים המוסדיים שנתנו לנו כסף. זה גם לא הכסף שלהם, זה כסף של חוסכי הפנסיה.
"בואו נהיה מקצועיים - אם אתה פוליטיקאי, אז תהיה פוליטיקאי עד הסוף ואל תעשה פוליטיקה עם הכספי החוסכים; אם אתה מנכ"ל - תמנכל עד הסוף.
"עינת מנכ"לית טובה, החברה טובה ונכון לה עתיד מזהיר. אבל כמנכ"ל אי אפשר להביע עמדה פוליטית נחרצת כי בתפקידך אתה מייצג אינטרסים רחבים. אני מעולם לא התבטאתי על דברים שנוגעים לפוליטיקה. אני נזהר מזה כמו מחומר נפץ".
אתה לא מוטרד מאפקט של כדור שלג בעקבות פאפאיה?
"לא יווצר פה שום כדור שלג, ההשפעה של 'פאפאיה גלובל' על הכלכלה הישראלית היא אפס. אני השקעתי בשנים האחרונות בישראל בערך 2 מיליארד שקל ורוב הכסף הוא אמריקאי. ואני הולך להעצים את ההשקעות בישראל".
"לא מודאג"
לימודי ליב"ה לא בראש סדר העדיפויות של הממשלה. אתה לא חושב שמגמרות חברתיות כאלו יקשו על המשך צמיחת המשק בעתיד הרחוק?
"ממש לא. אני לא דואג לאוכלוסייה החרדית, יש שם אנשים חכמים ומוכשרים שמשתלבים לאט אבל בטוח לנדבכים נוספים בכלכלה הישראלית".
ועדיין, אי שילוב מתמשך של המגזר החרדי בשוק העבודה יכול להכביד על נטל המס שיוטל על המגזר הכללי בעתיד?
"גם אנחנו הולכים ומתרחבים. אני לא איש חינוך, אבל אני מאמין שאפשר להכשיר מהנדסים בשלושה חודשים. הפרדיגמה של מהו חינוך היא פרדיגמה שתשתנה בשנים הקרובות. היום בשוק התעסוקה על כל אדם פנוי יש 1.7 עבודות, יש יותר עבודות מאנשים, אז אנחנו רחוקים ממה שאת אומרת וברמה הדמוגרפית אנחנו רחוקים מזה".
פנו אליך קולגות מחו"ל שביקשו לדעת "מה קורה בישראל"?
"לא. אף אחד לא מודאג. עלינו להיזהר שהסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו לא יהפוך בטעות למציאות. באמריקה, באירופה וגם באמירויות אכפת לקולגות שלי רק מדבר אחד – להשיג תשואה לחוסכים שלהם, תשואה להשקעה.
"האם אפשר להשיג תשואה טובה על השקעות בישראל – בין אם זה נדלן תשתיות או טכנולוגיה או מזון? התשובה היא חד משמעית, כן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו