כאילו משבר הדיור החריף שבו שרויה המדינה לא מספיק, הקבלנים מזהירים כעת גם מפני משבר התשתיות. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ומשבר הקורונה הובילו להתייקרות חדה של חומרי הגלם, והקבלנים זועמים על כך שהמדינה לא משתתפת במימון העלויות הנוספות בפרויקטים ציבוריים - הקמת תשתיות (למשל, כבישים ושבילים) וכן הקמת מבנים ציבוריים כגון בתי ספר ומשרדים. ביום ראשון הקרוב מתכוונים בהתאחדות הקבלנים להפגין בשעות הבוקר מול קריית הממשלה בתל אביב וקוראים להתערבות הממשלה.
הקבלנים מספרים כי שולי הרווח בפרויקטים ציבוריים נמוכים בהשוואה לפרויקטים הפרטיים, וכי אי־הצמדה לעליית מחירי חומרי הגלם גורמת להפסדים של החברות ואף לסגירת חלק מהן. לדברי ניר ינושבסקי, סגן נשיא התאחדות הקבלנים ומנכ"ל חברת ינושבסקי, "הקבלנים שזכו במכרזים בתקופת טרום קורונה או בתחילת הקורונה ללא הצמדה בכלל, ספגו עליות מחירים אמיתיות של עשרות אחוזים - הברזל עלה ב־100%, הבטון התייקר בקרוב ל־100%, אספלט, פלסטיק, כל המתכות, זכוכית, אלומיניום - כל החומרים התייקרו בשיעורים מאוד משמעותיים".
לטענת הקבלנים, מציאות זו הובילה לסגירת עסקים בענף הבנייה. לפי נתוני חברת coface BDI, בשנת 2021 "נגרעו" 609 קבלנים - 505 קבלני בנייה ו־104 קבלני תשתית. החברה צופה כי בשנים 2022-2023 ימשיך מספר זה לגדול ויגיע ל־640 ול־680 בהתאמה, שיא כל הזמנים.
"למעשה מדובר במשבר חמור בהרבה ממשבר הדיור. כשממתינים חצי שנה בתור ל־MRI או כאשר החולים שוכבים במסדרונות של בתי חולים - זה משבר התשתיות. גם כשאין מספיק כיתות לימוד", מסביר ינושבסקי בשיחה עם "ישראל היום".
"אם הדירה לא מחוברת לתשתיות, לא יהיה איפה לגור. להבדיל ממשבר הדיור, ישראל מפגרת אחרי העולם בתשתיות. רק כדי להגיע לממוצע של ה־OECD אנחנו צריכים להכפיל את ההוצאה. בסוף המשבר הזה עולה גם בחיים של אנשים", הוא מוסיף.
הקבלנים סבורים כי הפתרון צריך להיות במתן מענקים או החלת הצמדה בצורה רטרואקטיבית.
דוד יהלומי, יו"ר מטה התשתיות והבנייה החוזית של הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה, מוסיף: "כיוון שמדובר בפרויקטים גדולים מאוד, אז כל אחוז הפסד מגיע לסכומים גדולים. אם הפרויקט הפסדי, אז או שהוא נתקע באמצע, מתעכב וממשיך שנים או שהקבלן מפסיק את העבודה כי אין לו ברירה, כי הערבויות שלו זה פחות מההפסד. אנחנו נאבקים שהמדינה תתערב בנושא הזה".
אחת ההשלכות המדאיגות של התופעה היא הקשיים בהם נתקלת המדינה בפרויקטים ציבוריים רבים בגיוס הקבלנים המבצעים. בעוד שפעם הפרויקטים של המדינה נחשבו לאטרקטיביים בשל יציבות התשלומים, והקבלנים "עמדו בתור" להירשם למכרזים, היום המצב השתנה.
כך לדוגמא, למכרז הענק שפרסמה רכבת ישראל בסוף פברואר בשווי של רבע מיליארד שקל במתחם קישון ב' להקמת כבישים, מסילות, מוסך חשמלי, פיתוח, מערכות חוץ ומעבר תת קרקעי להולכי רגל – ניגשו שני מציעים בלבד. גם החברה הממשלתית נתיבי איילון לא מוצאת בינתיים קבלן לביצוע העבודות במקום הקבלן שיצא בפרויקט "מהיר לעיר" ברמלה בשווי של 50 מיליון שקל.
