מותגי היוקרה נפלו בפח: ההבדל בין שיין וארמני יותר קטן ממה שנדמה לכם

סדרה של בדיקות במפעלים של מותגי היוקרה באיטליה חשפה את הניגוד בין עולם הזוהר של המסלולים והתצוגות במילאנו לבין המציאות העגומה של תנאי הייצור של מוצרי היוקרה, כך לפי אתר Wall Street Journal.

החקירה החדשה במילאנו, שגילתה את תנאי העבודה במפעלים המקומיים, מצאה כי בתי מלאכה לייצור תיקים ומוצרי עור אחרים משתמשים בעובדים זרים מנוצלים ומשלמים להם סכומים זעומים לעומת מחירם הקמעונאי של המוצרים היוקרתיים, שיטה בה משתמשים בין היתר גם בתי האופנה דיור וארמני. 

לדוגמה, חברת דיור שילמה למפעל שלה 53 יורו ליחידה (כ-211 שקלים) כדי לייצר את תיקי היד שהיא מוכרת בחנויות, כאשר התיק עצמו נמכר ב-2600 יורו (כ-10,374 שקלים). חלק מאותם מפעלים שנבדקו, יצרו גם מוצרים עבור מותגי אופנה אחרים.

לאחר הבדיקות ופשיטת המשטרה האיטלקית על המפעלים, הנושא הגיע לבית המשפט. פסיקות בית המשפט שנבעו מהחקירה מתחו ביקורת על חברות היוקרה על כך שלא הצליחו לפקח כראוי על שרשראות האספקה ​​שלהן. אמנם אותן חברות לא עומדות בפני אישומים, אך חלק מהספקים עלולים לעמוד לדין בגין ניצול עובדים.

מותג האופנה ארמני אמר כי ישנם "אמצעי בקרה ומניעה כדי למזער ניצול לרעה בשרשרת האספקה", וכי הוא "משתף פעולה בשקיפות מירבית" עם הרשויות, זאת לאחר שהואשם בניצול עובדים בדומה לדיור.

סוגיה זו משפיעה רבות על תעשיית מוצרי היוקרה, מכיוון שעד היום אנשים חשבו שאם הם קונים מוצרים בעלות גבוהה יותר - ניצול העובדים לא יתקיים כמו ברשתות האופנה המהירה. כלומר, הסיבה לכך שמוצרי יוקרה יכולים להימכר במחירים גבוהים היא בין השאר בגלל ציפייה שהם מיוצרים על ידי עובדים מיומנים בבתי מלאכה, אשר יש להם תנאי עבודה ראויים. במציאות, בעוד מותגים שומרים על עיצוב ופיתוח מוצרים בעצמם, הם לעתים קרובות מפנים את הייצור לספקים חיצוניים.

לפי לירוי שופן, תאורטיקן אופנה, חוקר באוניברסיטה העברית ומרצה בשנקר: "התופעה הזו מאירה כמה סוגיות מהותיות. בתי אופנת יוקרה מעוניינים בחותמת 'made in Italy' מתוך אמונה שהדבר קריטי למיצוב שלהם. עם זאת, הם לא מעוניינים לשלם על עבודה כזו, ולכן מי שעושה את העבודה בפועל הם פעמים רבות מהגרים מסין או ממדינות אחרות. במילים אחרות, הם מוכרים לנו חלום בו אומנים בני שושלת יצרנים ממילאנו מכינים את התיק שלנו – בעבודת יד כמובן – כשבפועל הוא נעשה על ידי כוח עבודה זר, שמנוצל לאור זרותו כמו שהיה מנוצל במולדתו". 

בסופו של דבר, הסקנדל הנוכחי מוכיח כי אף מותג לא חסין כיום וגם במותגי היוקרה "האיטיים" יש בעיות הקשורות לניצול עובדים ולתנאי ההעסקה שלהם. אם מותגי היוקרה היו מתרברבים בעבר באיכות של מוצריהם ובתנאי ההעסקה של העובדים שלהם, כיום מה שנותר הוא רק השיווק והתדמית של בתי האופנה השונים. אמנם נדמה כי בשנים האחרונות מותגי יוקרה רבים פועלים כדי לשלוט טוב יותר בשרשרת האספקה ​​שלהם, אך ככל הנראה הדרך עוד ארוכה.