פקק באיילון (ארכיון) | צילום: יהושע יוסף

נמשיך להיתקע בדרכים? זהו חוק המטרו שעומד בלב המחלוקת בין הקואליציה לאופוזיציה

פחות תאונות, חיסכון של מיליארדי שקלים ואוויר נקי יותר • החוק שעלה לכותרות יכול לשפר פלאים את המצב של ישראל, אך בינתיים תקוע בשל המריבות של הפוליטיקאים • צפו בח"כ קיש מצהיר: "מוכנים לקדם את החוק - תמורת קיום הבחירות ב-25 באוקטובר"

הפוליטיקאים רבים – ואנחנו נמשיך לסבול? אחד החוקים החשובים לכלכלת ישראל הוא חוק המטרו. קשה להפריז בחשיבות לאזרחי המדינה, הסובלים מגודש מאמיר בכבישים מדי יום. העלות השנתית של הפקקים בכבישי ישראל מוערך על ידי משרד האוצר בכ-40 מיליארד שקלים. עלות אסטרונומית זו נובעת מאובדן הזמן בשל העמידה בפקקים, מזיהום האוויר שנותר עקב כך וכן מהעלייה במספר תאונות הדרכים. לפי הערכות, הפקקים בכבישי ישראל ילכו ויתארכו בשנים הקרובות, אם המדינה לא תקדם צעדים חיוניים לפתרון הבעיה. העלות של הפקקים למשק עלולה להגיע עד שנת 2030 לכ-70 מיליארד שקלים בשנה.

עם זאת, בינתיים באופוזיציה מסרבים לתמוך בחוק, והוא נותר מחוץ להסכמות שהושגו לקראת פיזור הכנסת. מעל דוכן המליאה במהלך הלילה (בין שני לשלישי) אמר ח"כ יואב קיש (הליכוד) כי האופוזיציה תסכים לתמוך בחוק המטרו, "אם הבחירות יהיו ב-25 באוקטובר" (צפו בסרטון).

ח"כ קיש במליאה%3A "מוכנים להכניס את המטרו - בשביל שהבחירות יהיו ב-25 באוקטובר" %2F%2F צילום%3A ערוץ הכנסת

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ גלעד קריב (העבודה), תקף את ח"כ קיש: "שנה שלמה אנחנו טוענים שנתניהו ושותפיו מוכנים 'לשרוף את המועדון' במאבק מול הקואליציה. אקורד הסיום המביש הוא הסירוב של נתניהו ויואב קיש לאשר את חוק 'המטרו' - הבשורה הכי חשובה בתחום התחבורה לעשור הקרוב. אין סיבה שהקואליציה תסכים לביזיון הזה". במפלגתו של קריב לוחצים להגיע להסכמות, ובינתיים הדיון בוועדת החוקה בראשותו על פעילות ועדת הבחירות נדחה כדי להגיע להסכמות.

ישראל נחשבת לאחת המדינות הפקוקות ביות ב-OECD, ויש לכך כמה סיבות: היעדר מערכות הסעת המונים (מטרו), צפיפות, וקצב גידול האוכלוסייה מהיר יותר מהממוצע ב-OECD.

המדינה מקדמת כמה פתרונות שאמורים להקל על הגודש בכבישים, ובהם ניתן למנות את הרכבת הקלה, אגרת גודש שתיכנס לתוקף רק ב2025, מתן העדפה לתחבורה ציבורית ועוד. אולם, לפי כל הדעות, ההקלה האמיתית על הגודש בכבישים תגיע רק על ידי הפעלת מטרו באזור המרכז.

זה עשרות שנים מדברים על הקמת מערך המטרו במדינה, אך הנושא נשאר בגדר רעיון שאפתני שלא קודם בשל עלותו הגבוהה (כ-150 מיליארד שקלים), ובעיקר בשל מורכבות קידום הליכי התכנון בסביבה אורבנית צפופה. באופן מסורתי תהליכי תכנון התשתיות בישראל לוקחים שנים רבות, וזאת בשל הצורך בקבלת אישורים מגורמים רבים - רשויות מקומיות, ועדות ועוד. מערך המטרו המתוכנן צפוי לעבור בלא פחות מ-24 רשויות באזור המרכז – כך שללא חוק המטרו, המפשט את התהליכים הביקורתיים המסורבלים של התכנון, לא סביר שיוכל להיות מקודם אי פעם.

לוחצת שהחוק יעבור. שרת התחבורה מרב מיכאלי, צילום: אורן בן חקון

המטרו צפוי לכלול 109 תחנות, ומטרתו העיקרית הוא שחרור הפקקים בגוש דן - אבל לא רק: המטרו צפוי לחזק את מרכזי התעסוקה במרכז ולהנגיש אותם גם לתושבי הפריפריה. כמו כן, לפי חוק המטרו המוצע, במתחמים בסביבת המטרו תחול החובה לייעד 30 אחוזים מהקרקע לדיור בר השגה, לבתי דיור מוגן, לדיור במחיר מוזל, למעונות לסטודנטים ועוד.

השתתף בהכנת הידיעה: אריאל כהנא

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...