הרב חיים כהן יושב במשרדו, לבוש חולצה מכופתרת פשוטה וכובע קסקט כהרגלו. על הקירות תמונות של הרב כדורי, האדמו"ר מלעלוב ורבנים נוספים, ועל שולחנו ערימות של דפים, מאזניים, חשבוניות ותזרימים, אך הוא מנסה להשתלט בכלל על זרם המבקרים, המתקשרים והמתייעצים, שמבקשים ממנו עצה קטנה ובעיקר שיתפנה ל"חצי שנייה וייתן ברכה". כך נראה יומו של אחד המקובלים המוכרים פחות בציבוריות הישראלית אבל בעל שם בציבור המסורתי־דתי.
הרב חיים כהן, הידוע יותר בכינויו "החלבן", הוא לא מקובל רגיל. מלבד חזותו שאינה מזכירה דמות רבנית ("אין לי זקן כי זה עושה לי פצעים, למרות שזה חשוב") הוא גם לא מחזיק חצר, אין לו עוזרים והוא בסך הכל רוצה לייצר גבינה. בבוקר הוא עובד במשרדי מחלבתו, "דשן", הנמצאת בתוך שכונת מגורים על גבול תל אביב־גבעתיים, ופעם בשבוע הוא מעביר שיעורים, ובעיקר מנסה לסייע לעשרות מאמיניו וחסידיו.
החלבן, בן 78, נחבא אל הכלים. בגלל צניעותו הוא ממעט לדבר בתקשורת, "שלא יעשו עלי הגזמות", אולם הפעם אין לו ברירה: אריה, בנו, פתח חנות גבינות אקסקלוסיבית - "מחלבת הרב החלבן" - בחזית המחלבה המיתולוגית, ובד בבד הוא מבקש להדוף חקיינים שלטענתו, משתמשים בשמו ופותחים חנויות דומות ברחבי הארץ.
אחרי כמה שעות איתו עדיין לא ברור כמה זמן הוא מקצה לגבינה וכמה לחסידיו, אך ברור שהגבינה זוכה ליחס מיוחד - על אף גילו המתקדם והכאבים ברגליו. כאשר הוא עוזב את המשרד ונכנס אל תוך המחלבה, הוא נראה כמו נער בן 18 לכל היותר, מקפץ בין מגשי הגבינה הבולגרית, מצטרף במרץ לעובדים, נוגע וטועם מהשאריות. "אי אפשר לא לאהוב גבינה, גבינה זו יצירה", הוא אומר בחיוך רחב. "גבינה זה לא שוקולד, שאם אוכלים הרבה ממנו הוא נמאס.בגבינה מוצאים בכל פעם מחדש את הטעם שלה, את המרקם שלה, את הריח. תמיד אפשר לאכול גבינה, זה אף פעם לא נמאס".
ברכת הגבינה
אהבתו לגבינה היא עניין גנטי, בן להורים מאיזמיר ומסלוניקי. אף על פי שבא מבית דתי, כהן למד דווקא במוסדות חילוניים דוגמת בילו ואליאנס. "כיבדו אותי מאוד, גם היום אנחנו שומרים על הגחלת ומשתדלים לשמור על ההמשכיות", הוא מספר.
גם השילוב של עולם הקבלה והגבינות מקורו בבית. "אבא עשה גבינות עוד בעזה, בהרצליה ובלוינסקי. הוא לימד אותי את העבודה, ומגיל 20 אני עושה גבינות. בבית תמיד הסתובבו רבנים ומקובלים. הייתי איתם כל הזמן, עזרתי להם וגם שמעתי את הלימוד, וככה נכנסתי לעניינים".
החלבן מספר שהפעם הראשונה שבה העניק ברכה היתה בגיל 9. "אחד המקובלים שלמד עם אבי טען שאני קשור לישועות והביא מישהו לברכה. לא יודע מה קרה אבל המשיכו להביא עוד אנשים, ואז אבי החליט להפסיק את זה כדי שלא תהיה עלי עין הרע".
בשנות העשרים לחייו חזר הרב לברך אנשים, ומאז הסיפורים על היכולות שלו רק מתגברים. נחום לנגנטל, מי שהיה ח"כ מטעם המפד"ל, מספר: "אני בטוח שאנשים יחשבו שקרה לי משהו ואולי השתגעתי, אבל זה ממש לא ככה. לרב הזה יש כוחות עליונים. אי אפשר להסביר את זה אחרת. לדוגמה, בשנת 96' המפד"ל היתה סיפור הצלחה גדול ועלתה לתשעה מנדטים. הייתי אז מנכ"ל משרד התחבורה ושאלתי אותו אם הוא ממליץ לי ללכת לכנסת. הוא אמר לי בפירוש להתמודד, שאני אבחר למקום חמישי למרות שהיו הרבה יותר פייבורטים ממני ושרים מכהנים. הוא טען שהמפלגה תקבל בבחירות הבאות רק חמישה מנדטים ושאני אהיה בפנים. כעבור ארבע שנים זה בדיוק מה שהיה: זבולון המר נפטר, חנן פורת עזב, הסיעה התפצלה, המפלגה ירדה לחמישה מנדטים, ואני באמת נכנסתי למקום החמישי. היו איתי עוד אנשים בחדר שלא הבינו איך הוא אומר דברים כאלה.המפלגה היתה באופוריה, והנה הוא צדק.
"במקרה אחר הבאתי אליו אישיות ציבורית מוכרת וחשובה, אדם שהגדיר את עצמו כמי שלא ראה נחת כי היו לו שלושה ילדים לא נשואים. הרב אמר לו: 'אל תיכנס ללחץ, שנה הבאה תבוא אלי עם שלוש בשורות', ובאמת בשנה אחת שלושת ילדיו התחתנו. אי אפשר להסביר את זה אחרת מלבד העובדה שיש לו כוחות מיוחדים. אין חוכמות, הוא פגע לא רק בדבר אחד או שניים, אלא בהרבה יותר מזה".
במהלך כל הבוקר החלבן מקבל אינספור שיחות: אם שנמצאת במצב קשה בגלל דלקת ריאות, זוג המתקשה להיכנס להריון, ילד חולה, ובלי סוף שאלות והתייעצויות בתחום הכלכלי והמשפחתי. "לא מצאתי חתן 13 שנה, באתי אליו והוא בירך אותי שבתוך שנה אני אתחתן, וכך היה. זאת המציאות, אי אפשר להתווכח עם זה", אומרת י', המחכה לו מחוץ לחנות.
יכולותיו המיוחדות של החלבן כמעט עלו לו בחייו, כאשר לפני כחודש וחצי נכנס אדם לבית הכנסת שבו הרב מתפלל, שלף סכין, התקרב אליו בצעקות כי בדעתו לרצוח אותו - ונהדף ברגע האחרון על ידי המתפללים במקום. בחקירתו טען החשוד כי הוא מתנכל לרב משום שזה לא מסיר מעליו כישוף שממנו הוא סובל.
חלב טוב לבריאות
לדברי בנו אריה, לעבוד עם רב מקובל זה לא פשוט, זרם המבקרים גדול ומפריע לסדר העבודה. במשרדו התקינו דלת אבטחה עם טביעת אצבע, אך זה לא מונע מאנשים לבוא למחלבה ולחכות לו בחוץ עד שייצא מהמשרד. כשהרב יוצא ממנו, מתנפלת עליו אישה ומבקשת את עזרתו, ואחריה אם עם שני ילדיה ששוטחת לפני הרב את מצוקותיה. הרב מנסה לא להתרגש. "ככה זה בכל היום, גם עבודה וגם הדברים האלה. אם אפשר לעזור אז בסדר", הוא אומר.
אף על פי שבנו טוען כי אין קשר בין כוחותיו המיוחדים של אביו ובין הגבינה, החלבן דווקא מוצא הקשר. "כתוב 'דבש וחלב תחת לשונך', ובשבועות יש ציווי לאכול גבינה. מלבד זאת, חלב הוא לבן וטהור וגם חסד הוא מעשה לבן וטהור. צריך לעשות חסד כל היום". לשאלה אם יש קשר בין הגבינה ובין הישועות המיוחסות לו, הוא מעדיף להשיב במסר אפלולי: "כל אדם שעובד במקצוע חייב לתקן את הדברים במקצוע הזה ולהעביר אותו מגשמיות לרוחניות. לא יכול יותר להוסיף, לך. המבין יבין. הכל מעל לטבע".
במחלבה אמנם מייצרים רק גבינה בולגרית מסוגים שונים, אך בחנות החדשה מציעים למכירה שלל גבינות, ובהן גבינות ערביות, קשקבל, יוגורטים ועוד מוצרים נלווים באיכות גבוהה. במחלבה מנסים לעשות הפרדה בין חיי הרב המקובל ובין העבודה, אולם הדבר לא תמיד מצליח. "צריך לדעת מה לשאול ואיך לשאול אותו, אבל כשהוא פוסק - אין ויכוח. הוא גם המומחה מספר אחת לגבינות וגם מקובל, אז אפשר להתווכח איתו?!" אומר בנו אריה.
Yehudas@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו