בג"ץ יכריע אם משרד הבריאות יחויב לפרסם בשקיפות לציבור תוצאות של שני סקרי שביעות רצון שערך, שמהם עולה כי יחידות המשרד (רוקחות, פניות הציבור, שירות המזון) זכו לציונים נמוכים בלבד.
התנועה לחופש המידע עתרה לבית המשפט העליון, לאחר שבמשך חודשים ניסתה לקבל את המידע על ידי פניות חוזרות ונשנות למשרד הבריאות, לפי חוק חופש המידע.
סקרי שביעות הרצון הפנימיים נחשפו ב"ישראל היום", ב-2019 וב-2020. מהנתונים החלקיים שפורסמו עלתה תמונה מטרידה של חוסר שביעות רצון בקרב גורמים שמקבלים שירות או פונים למשרד הבריאות. עם זאת, הציונים שהיו בידינו היו חלקיים ולכן התבקש המשרד להעביר את הממצאים המלאים. בתנועה לחופש המידע ביקשו כבר באוגוסט 2020 לראשונה לקבל את המידע.
בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד אור סדן ממהתנועה לחופש המידע והסטודנטים שחר חורי ועמית רוזנבלום, נטען כי הסירוב של משרד הבריאות לבקשת המידע היה "ללא כל נימוק מניח את הדעת", ו"לקוני".
בעתירה נטען כי משרד הבריאות נוהג בשגרה לפרסם תוצאות סקרים שונים שהוא עורך על אודות שביעות רצון של מטופלים.
"משרד הבריאות התבקש בעתירה למסור מידע שיש בו כדי לאפשר לציבור לבחון כיצד הוא עצמו רואה את תפקודו של מי שאמון על האסדרה של בריאות הציבור, משרד הבריאות. עריכת סקר במשרד ממשלתי, מטרתו לתת בידי המשרד נתונים על האופן שבו תופס הציבור בישראל את אופן פעילותו וכיצד הוא מעריך את שירותיו", נכתב.
"מדובר בסירוב שאינו עולה בקנה אחד עם חוק חופש המידע, וישנו אינטרס ציבורי משמעותי בפרסום מידע מעין זה, על מנת שהציבור יכיר את המצב בנוגע לפעילותו של המשיב, ובד בבד, יוכל להביע עמדה בנושא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו