קולות מהבירה: "כולנו רק רוצים שקט"

עז רג'בי הוא בעלים של בית קפה בעיר העתיקה בירושלים, כיום לב ההתגוששויות האלימות כמעט בכל לילה בין צעירים ערבים לשוטרים. "אפילו ערבים מפחדים להגיע לכאן", הוא יורה בכעס, "זרקתי את כל השולחנות של בית הקפה שלי". 

הוא משוחח בטלפון עם חבר מוסלמי, מנסה לשווא לשכנע אותו לבוא לבקר. "רק מהעיר העתיקה באים קצת אנשים", הוא פונה אלינו. 

"הצעירים הערבים האלו מפריעים לנו, הם סתם עושים בעיות. כל הבלאגן הזה התחיל בגלל שסגרו את המדרגות של שער שכם, אין לנו עבודה. שיפתחו את המדרגות, ואז הצעירים האלה יישבו פה בשקט. המשטרה אשמה בזה", מטיח ר'גבי.

שלוש עמדות שמירה מאוישות בלוחמי משמר הגבול משקיפות על הרחבה הגדולה והנפיצה של שער שכם בעיר העתיקה.

על גבי המדרגות הרחבות המוליכות אל השער נפרסו מחסומים, כדי למנוע מצעירים ערבים לשבת עליהן בלילות של חודש הרמדאן. שקט מתוח באוויר לאחר ימים סוערים, רווי עימותים בין היהודים לערבים בירושלים. 

מוראד סליימה, מוכר הבייגלה בכניסה לשער שכם, יושב בחוסר מעש, מחזיק מחרוזת תפילה מוסלמית ונשמע מיואש: "המצב על הפנים. אנחנו לא מרווחים כלום, רק מפסידים כסף. הבלאגן הזה לא טוב, אף אחד לא עובר פה מתחילת הרמדאן. יהודים מפחדים לעבור מכאן". 

ברובע המוסלמי טוענים תושבים מקומיים כי בערב יום הזיכרון האחרון לחללי מערכות ישראל, עם תחילת הרמדאן, לא התאפשר שימוש של המואזין ברמקול, כדי לא להפריע לטקס שנערך בכותל המערבי. יחד עם ההחלטה על סגירת המדרגות המובילות לשער שכם - והרי לכם סיבה לאלימות, מבחינתם. 

הצעירים הערבים, שהפכו את תקיפות היהודים המתועדות לדרך מקוממת לצבור לייקים ברשתות החברתיות, מעוררים כעס בקרב הסוחרים. 

"הטיקטוק הזה סתם עושה בלגנים", מתלונן מוראד, "בשנים קודמות היו חגיגות גדולות כאן ברמדאן. זה הדלק שלנו. היו מוכרים נרגילות ונהנים בלילות. לא מספיק שהקורונה הרגה אותנו, עכשיו הגיע הבלאגן הזה. אין כלכלה". 

דוכן הפלאפל בכניסה לרחוב הגיא הפך במהלך הרמדאן לחנות לממכר דברי מתיקה לשבירת הצום היומי. וואליד מבית חנינא הגיע לשער שכם כדי לקנות עטאייף, הגרסה הערבית לפנקייק מתקתק במילוי אגוזים או גבינה. 

"אנחנו רק רוצים שקט ברמדאן ובכל השנה", חוזר וואליד על דברי קודמיו, תוך כדי שהוא מזמין את העטאייף החביב עליו. 

בשעות אחר הצהריים קריאות המואזין נשמעות היטב ברחבי העיר העתיקה, והתושבים המוסלמים יוצאים לקנות אוכל ושתייה מתוקה לסיום הצום היומי. 

עאבד יושב עם בנו הצעיר בחנות הנעליים הריקה שלו ברחוב הגיא, שהתנועה בו דלילה ביותר.  "כולנו רוצים רק שלום", הכריז עאבד, "הקורונה לא עזבה אותנו ועכשיו זה המצב. לפני שנתיים היתה כאן תנועה ועכשיו אין כלום".

"חוששים מהסלמה"

לאורך רחוב הגיא יש עמדות של שוטרים ולוחמי משמר הגבול, הפגנת נוכחות והצהרת כוונות חבויה כלפי מי שיעלה בדעתו להתחיל להתחרפן ולהתפרע. במקביל, זה מקל את תחושת חוסר הביטחון של היהודים הבודדים, העוברים דרך שער שכם. 

סמוך לשער הברזל בכניסה להר הבית נמצא הכותל הקטן, ובו מתפללת יהודייה אחת ויחידה. בזמן התפילה החרישית נשמעת קריאת המואזין. "אני באה לפה הרבה ולא נותנת לפחד לנהל אותי", מחייכת בגאווה צורית מוריה, "אני יותר ערנית. תמיד יש חשש, עכשיו יותר מרגישים את זה. הכותל הקטן הוא מקום קדוש מאוד להתפלל ואני מרגישה שהמקום הזה נותן לי הרבה כוח". 

לעומת המתרחש בשער שכם וברובע המוסלמי, תושבי הרובע היהודי משתדלים להיזהר בתקופה האחרונה ונמנעים ממעבר באזור המסוכן. התושבים שומעים היטב את הדי הפיצוצים בלילות ומקווים לחזור בהקדם לחיי שגרה ושלום עם השכנים הערבים. 

שוש, המתגוררת ברובע היהודי עם משפחתה מ־1987, נשמעה אתמול מודאגת: "יש חשש מהסלמה", הבהירה כשעוד היה נראה שהעניינים ייצאו משליטה". "התחושה שלנו היא שלא כיבו את האש כשזה התחיל ונותנים לזה להשתולל. המשטרה חייבת לפעול בכוח בשני הצדדים. צריך יד קשה. הזיקוקים, שהפכו להיות נשק, מפחידים, ושומעים אותם כל הלילה. אני נזהרת ומעדיפה שלא לעבור דרך שער שכם וגם אומרת לבעלי לא לעבור דרכו, כדי שהוא לא יהיה להיט הטיקטוק הבא", סיכמה. 

ביקורת על המשטרה

בתום 13 ימים של חסימת שער שכם, במשטרה לא המתינו לעוד לילה של אלימות, ואפשרו לתושבים הערבים להסיר אמש לקראת 22:00 את המחסומים מבלי שאף שוטר התערב. זאת בהוראת המפכ"ל קובי שבתאי להסיר את המחסומים הללו, על מה שמכונה "המדרגות" המובילות לשער שכם, היו אלה שהציתו את האלימות בקרב הצעירים הערבים. 

בשעות הערב נפוצה השמועה ברחבת שער שכם, כי הוחלט ע"י המשטרה להסיר את המחסומים, ומאות צעירים ערבים שנכחו במקום הסירו אותם בעצמם ופתחו בחגיגות ניצחון וקריאות שמחה בנוסח "בדם ואש נפדה את פלשתין". הם  נותרו במקום במשך שעה ארוכה וערכו תפילות. לאחר מכן התפזרו ללא אירועים חריגים. 

בד בבד, מאות שוטרים המשיכו לאבטח לאורך הלילהאת הכוחות שבאזור. המידע המודיעיני המוקדם שבידי המשטרה העריך כי הפרות סדר נוספות יפרצו לאחר סיום תפילת התראוויח של חודש הרמדאן בהר הבית. זאת לאחר כמה לילות של התפרעויות אלימות, עשרות עצורים ועשרות שוטרים פצועים. 

במזרח ירושלים הזעם היה גדול על המשטרה, שהחליטה לסגור את רחבת שער שכם - אזור שמשמש מקום מפגש לצעירים, בעיקר בתקופת חודש הרמדאן. חרף דברי מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי במוצאי השבת, שלפיהם המשטרה סוגרת בכל שנה את הרחבה לישיבה, המציאות מראה כי לא כך. 

בשנים קודמות לא נסגרה הרחבה באופן הרמטי אלא לסירוגין, וזאת רק כדי לדלל את תנועת המתפללים בשעות השיא. 

ההחלטה של מפקד מחוז ירושלים, ניצב דורון תורג'מן, לסגור הרמטית לישיבה את הרחבה בשער שכם עוררה ביקורת גם בקרב קציני משטרה, שסבורים שמדובר היה בהחלטה מתריסה ומיותרת. 

גם על ההחלטה לאפשר לפעילי להב"ה לצעוד עד לשער שכם בשבוע שעבר, מהלך אשר הביא לשיא של מהומות באותו ערב, ספגה המשטרה קיתונות של ביקורת, כמו על התגובה הפושרת שלה למהומות שפרצו לאחר מכן מצד ערבים - מהומות שזלגו אל כביש מספר 1 ושדרות בר לב המהווה את קו התפר בין ירושלים המזרחית למערבית. 

האבנים שנותרו פזורות עדיין על הכביש הראשי הזה, ממחישות היטב את הסיפור העגום של הימים האחרונים והסוערים מאוד בעיר הבירה של ישראל. 

בהכנת הידיעה השתתפה אפרת פורשר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו