"היהודי הממוצע בארה"ב מתעניין בגירושים של קים קרדשיאן, לא באיום הקיומי על מדינת ישראל"

סטיבן וויל

מנכ"ל ארגון ידידי צה"ל בארה"ב (FIDF) 

לשעבר מנהל באיחוד האורתודוקסי (OU) בארה"ב. למד ב"ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק וסיים את לימודיו בסמינר התאולוגי על שם הרב יצחק אלחנן, הסמינר לרבנים

סטיבן וויל, אביך ניצול שואה, סבלת מאנטישמיות בצעירותך. לפני כמה חודשים מונית למנכ"ל ארגון ידידי צה"ל בארה"ב. איך בכלל התהווה היחס שלך לישראל, לצבא?

"אני הדור הראשון במשפחתי שגדל באמריקה. אני ומשפחתי היינו היהודים היחידים ברדיוס של 60 ק"מ באזור של אפסטייט ניו יורק, מה שמעניק לך פרספקטיבה אחרת על החיים. כילד, ידעתי שאני שונה. הרגשתי את השוני בעיקר בעת מריבות בין ילדים, כשלפתע קראו לי 'יהודי מלוכלך'. 

"עוד בצעירותי, אבי, שהיה בן יחיד וחלק ממשפחתו לא שרד בשואה, ביקש שאשקיע בישראל, שאהיה חלק מהחלום הציוני. הוא רצה שהעולם הנוצרי יעריך את העם היהודי. על הערכים האלה חונכתי וגדלתי. תמיד שמענו שיש לנו את ישראל, שיש לנו משפחה". 

מה אתה זוכר מישראל כיהודי בגולה?

"בהיותי בן 11, בבית שלנו היתה טלוויזיה עם שלושה ערוצים שבה צפיתי בנאום של מנחם בגין. אני זוכר שהוא פנה לסנאטור האנטי־ישראלי צ'רלס פרסי מאילינוי, וצעק בטון לוהט ובמבטא המפורסם שלו: 'מר פרסי, היהודים נשבעו לאלוהים, הם לא נשבעו לך - מר פרסי'. הנאום הזה עושה לי צמרמורת גם עכשיו. הייתי כל כך גאה להיות יהודי באותו רגע, כשבגין נעמד למען העם היהודי. והסיפורים הקטנים האלה עשו בשבילי את ההבדל בסופו של דבר".

גדלת על מורשתן של מלחמת ששת הימים ויום כיפור. הדור ההוא של יהודי ארה"ב רואה את צה"ל על בסיס היסטוריית הגבורה הזאת, מה שמקל עליהם בחיבור אל מדינת ישראל; וזאת בניגוד לדור הצעיר, שדווקא נוטה לעיתים להתרחק מהאתוס הציוני. אתה מודאג?

"אכן יש הבדל גדול בין מי שהרגיש את הספק המחלחל באשר להמשך קיום המדינה, לבין אלה שלא חוו זאת. היום , אנשים לא מבינים את האיומים שיש על מדינת ישראל. היהודי הממוצע שחי בארה"ב לא רגיש לכך. כיום בעיתונים בארה"ב יש לכל היותר עמוד וחצי על חדשות חוץ, להוציא אולי את הוול־סטריט ג'ורנל והניו יורק טיימס. העיתון האמריקני הממוצע משקף את המנטליות של האמריקני הממוצע. 

"יש חברי קונגרס בארה"ב שמעולם לא חשבו לעזוב את המדינה. היהודי הממוצע בארה"ב חושב על הגירושים של קים קרדשיאן, האוסקר, הסופרבול; לא על המפרץ הפרסי, איראן, סין או רוסיה. בקורונה אנשים נעשו קצת יותר רציניים, נכון, אבל הם עדיין לא חושבים בצורה בינלאומית. הישראלים, לעומת זאת, מסתכלים על המציאות מפרספקטיבה גלובלית. בעברית אומרים 'הרחבת הדעת'. אני מאמין שעצם השהייה בישראל מרחיבה את הדעת, וזה אלמנט שאמריקנים רבים מתקשים בו". 

עוד קושי סביב צעירים אמריקניים נובע מכך שהם פחות מתלהבים מתמיכה בארגון שקשור לצבא.

"זה אתגר אמיתי שאני מודאג ממנו. אתחיל בחדשות הטובות: הצעירים האמריקנים הממוצעים שמגיעים מאמריקה לתגלית מעולם לא חגגו בר־מצווה, אין להם שם עברי. מסקרים שלנו עלה כי הדבר השני בחשיבותו עבורם היה לעשות שבת בירושלים, ללכת לכותל ולרובע היהודי. אבל הדבר החשוב ביותר עבורם היה המפגש, הקשר שנוצר עם הישראלים, שהיו בצבא באותה עת. זה מדהים, כי המשמעות היא שלמרות הרקע השונה - נוצר כאן חיבור בין אנשים. כך נוצר פה דור שלם של אנשים עם אינטראקציה חיובית לישראל - בלי קשר לדעותיהם על הצבא, הפוליטיקה".

מה החדשות הרעות?

"בניגוד לאורתודוקסים שמצליחים היטב מבחינת שימור היהדות, ומתעניינים וחולמים על ישראל, הרי שרוב האמריקנים היהודים שומרים על אחוז ילודה נמוך מאוד - 1.3 ילדים לאישה. בישראל המספר הזה עומד על 3.1. ישראל גדלה, ארה"ב מתכווצת, וזה חלק מהאתגר. תוסיף לכך את העובדה שהיהודי הממוצע מתחת לגיל 50 לא חש רגשות חיוביים כלפי הצבא וישראל, ותמונת המצב היא די פסימית - עד שהם מגיעים לישראל.

"אנחנו מנסים להראות להם שהצבא הוא הרבה מעבר ל'רק צבא'. זה שירות לאומי במובן הרחב, זה המאחד הגדול ביותר בין עם ישראל ליהדות, זוהי המקפצה הגדולה ביותר ליצירת ערכים, ליצירת הסטארט־אפ ניישן. כל היסודות החשובים הללו מעוצבים באמצעות החוויה הצבאית. תוסיף לכך את המאמצים של FIDF לחבר צעירים לישראל באמצעות ספריית וידאו שיצרנו, מדיה חברתית, מעורבות בתחומים שונים - וכך משתפרת לה תמונת המצב".

"צריכים אתכם בגולה"

ועדיין הקונסטלציה מורכבת מאוד. ב־2019 נרשמה ירידה בהיקף התרומות ל־FIDF. אני מניח שגם ב־2020 המצב לא היה מזהיר. איך מצליחים לגייס כספים בשביל מותג שהוא לעיתים שנוי במחלוקת?

"ב־2020 התרומות הוסיפו לרדת. ב־2021 אנחנו רואים עלייה מסוימת. כדי לגייס כספים נדרשים קשרים רבים. אנשים נותנים כסף כשהם מרגישים שהם חלק ממשהו גדול יותר שעושה שינוי בעולם. ויש חשיבות גם לשפה שבה אנחנו פונים לאנשים. לא אדבר לאדם שחי כאן ב־67' או 73' כפי שאני מדבר לדור הצעיר, או כפי שאני מדבר עם יהודי אורתודוקסי. ידו של צה"ל אמנם בכל - חינוך, רווחה, ביטחון, עתיד ישראל, בריאות - אבל לכל תורם מדבר ממד אחר". 

כמה תורמים יש לכם כיום?

"זה האתגר. ב־2014, בזמן מבצע צוק איתן, היו לנו 58 אלף תורמים. זה ירד מדי שנה מאז, עד ל־2020, ל־22 אלף תורמים. זו ירידת ענק. המטרה שלנו היא להחזיר ב־7-6 השנים הקרובות את כמות התורמים למספרי העבר. ואנחנו עושים זאת באמצעות כל האמצעים שעומדים לרשותנו - מדיה חברתית, עבודת שטח ועוד".

אתם מצליחים להבין מדוע נרשמה ירידה בתורמים?

"המגיפה תמיד משבשת מן הסתם, ולא מסייעת בגיוסים. אבל אנחנו עם הפנים קדימה. אם תסתכל על מחקרים של מכון המחקר PEW, הרי שמבחינה סוציו־אקונומית הקבוצה האמידה ביותר בארה"ב היא של דתיים־לאומיים, כפי שמכנים אותם אצלכם, והם גם אחת הקבוצות הנדיבות. הם מנסים לתת מעשר כספים, רוצים להיות מעורבים, ויש להם תשוקה ואהבה לעם ישראל.

"הליברלים־פרוגרסיבים הם מעין 'בלוק' בקבוצה היהודית־אמריקנית, ואם הם תופסים אותנו כארגון צבאי - זה מכשול גדול. אבל אם הם יתפסו אותנו כארגון שמספק לאנשים הזדמנות שנייה בחיים, הזדמנויות חינוכיות, ארגון שמאחד יהודים מרקע שונה - זו כבר השפה שהם מאמינים בה. ואת זה הצבא עושה הכי טוב. כמובן שהמטרה שלנו אינה רק פיננסית, והחשיבות שאנחנו רואים היא בחיבור יהודים אמריקנים לישראל".

הבנתי שאתה נתקל גם בקולות ציניים בישראל שטוענים - מדוע בעצם לקחת כסף מבחוץ? 

"לקולות הציניים אני אומר - תסתכלו על התמונה הגדולה. האמריקנים היהודים צריכים אתכם, את העם בישראל, יותר מאשר אתם צריכים אותם. אנחנו אומה יהודית חזקה כשאנחנו מחוברים ללב ולנשמה שלנו, וישראל היא הלב והנשמה".

עוד בנושא הכספים, ביקורת רבה נרשמה על המשכורת והבונוסים של המנכ"ל הקודם מאיר כליפי. לפי הפרסומים דובר על בונוסים בשווי חצי מיליון דולר. מה המצב בתקופתך ואיזה רושם זה עלול ליצור אצל התורמים?

"קודם כל, הוחלט בתקופתי שלא יהיו בונוסים. נוסף על כך, המשכורות שלנו הן בקו ישר עם ארגונים אחרים בגודל שלנו, וזה מידע ציבורי שידוע לכל".

"מעט מדי הרתעה"

בביקורך בישראל, מה שמעת מהחיילים ומהמפקדים בצה"ל?

"נתקלתי בקשיים סביב הקורונה, משום שרבים מהחיילים היו בסגרים בבסיסים, למשל. יש גם חיילים בודדים, שאין מי שיכבס להם או יבשל להם ארוחה חמה. אנחנו מנסים לעזור באמצעות אכ"א, נפש בנפש וגופים נוספים כדי לספק להם שירותים שהם זקוקים להם. בשבועיים האחרונים פגשתי 70-60 חיילים בודדים, חלקם ישראלים וחלקם מרחבי העולם. הם מרגישים שהצבא הוא משפחה עבורם, וזה נהדר בעיניי".

אילו יתרונות בטווח הארוך FIDF מביא לחברה, למדינה?

"אנחנו ארגון ללא מטרת רווח שמונה כיום 24 סניפים, והוקם ב־1981 על ידי ניצולי שואה שהיגרו לאמריקה כדי לחזק את מדינת ישראל באמצעות התמיכה בחיילים. רק בשנת 2020 תמך הארגון ב־100,000 חיילות וחיילים משוחררים. באשר לשאלתך, היתרונות שאנחנו מביאים הם פתרונות חינוכיים מהותיים, שיוצרים טרנספורמציה בחברה. לשם כך יש לנו את מלגות IMPACT, ואנחנו תומכים בתוכנית 'ממדים ללימודים', ובבסיסי מחווה אלון וחוות השומר להכשרת חיילים מאוכלוסיות ייחודיות. אלה תוכניות ומקומות שמאפשרים, בין השאר, להשלים בגרויות ולממן לימודים גבוהים. כך שאחרי שירות צבאי של שלוש שנים, החיילים והמפקדים יוכלו לתת עוד 60 שנים למדינת ישראל.

"תזכור שבאמריקה רוב האזרחים לא עושים צבא. אבל מי שכן עושה צבא, זוכה למימון לימודים גבוהים מהמדינה. ישראל לא יכולה לעשות זאת, כי 14.9% מהתמ"ג שלה הולך לצבא. עבורי זה נתון הזוי, לא אמיתי. זה נס שישראל שרדה כך מבחינה כלכלית. הרי גרמניה מוציאה 2.2% מהתמ"ג על הצבא, הונגריה 1.1%, אנגליה 3.6%".

איך ממשל ביידן ישפיע על היחסים עם ישראל, על צה"ל, על FIDF? כשהמסים עולים יש פחות תורמים.

"זו שאלה בעייתית מבחינתי, כי אנחנו ארגון א־פוליטי. אנחנו גם מדגישים את זה בפני התורמים שלנו".

ואיך הסכמי אברהם משפיעים עליכם?

"ב־FIDF אנחנו מסייעים לצעירים ישראלים מהפריפריה להגיע ליחידות טכנולוגיות כמו 8200 ודומותיה. בהמשך זה מאפשר להם לימודים גבוהים, וגם לסייע לכלכלת ישראל. איחוד האמירויות ובחריין, למשל, רואות את היכולת המדהימה של ישראל ביצירת טרנספורמציה חברתית בתחומים שונים, וזה מחזק את הקשר איתן, הן מבינות כמה עוצמה יש בישראל".

נפגשת גם עם הרמטכ"ל, אביב כוכבי. על מה דיברתם?

"אני רק יכול לומר שהוא אדיב ורהוט, ויש לו דאגה עמוקה ליהודי הגולה. הוא שותף מדהים עבורנו".

אני מניח שאולי שוחחתם, בין השאר, על האיום האיראני.

"מבלי להיכנס לפרטי השיחה, כאדם - אני מודאג מאוד מאיראן. וגם אמריקה לא חסינה מאיומים ביטחוניים. תדע לך שאני מתפלל שלוש פעמים ביום, ואיראן זה הדבר הראשון שאני מדבר עליו עם אלוהים. כשהם קוראים להשמדת ישראל, הם לא משקרים. ולצערי, איראן גם יודעת שארה"ב, אחרי המלחמות באפגניסטן ובעיראק, וגם אירופה, חוששות ממלחמה. אני חושב שיש מעט מדי הרתעה, וזה יוצר עולם שמפחיד לחיות בו". 

להצעות ותגובות: Ranp@israelhayom.co.il