בימים שבהם יהודים, שוטרים וחובשי כיפות חוטפים מכות ויידויי אבנים בידי ערבים במרכז הארץ, והכל כשהתקשורת ממסגרת את זה כ"מהומות בין יהודים לערבים", בלט לו אירוע טלוויזיוני מרתק. זה התחיל בפאנל ב"העולם הבוקר" (רשת 13).
יותם זמרי (נציג הימין המובהק היחיד בפאנל) שאל את ח"כ מירב בן ארי מיש עתיד למה היא לא פוסלת את המפלגות הערביות, בעוד את איתמר בן גביר - כן. "כי בן גביר הוא יהודי ויש לי ציפיות גבוהות יותר ממנו", שלפה בן ארי בלי להתבלבל. זמרי היחיד שהזדעזע. "הסטנדרטים שלנו (היהודים) יותר גבוהים!" ניסתה להתגונן כשהבינה את עומק הבור. שאר חברי הפאנל השתוממו. מה קרה? מה הבעיה במשפט הזה?
כשהסרטון החל לחרוך רשתות, מרהיב היה לקרוא את אנשי השמאל מתבוססים עוד ועוד בהסברים מופרכים שבסופם אותה מסקנה מביכה: לדידם הערבים הם משהו אחר. זן אמוציונלי, רגיש יותר, שתגובתו האלימה לפרובוקציות מוטמעת בדנ"א. גזע אחר שבהתאם הציפיות ממנו נמוכות יותר. ברוכים הבאים לעולם גזעני שלם שנפוץ בשמאל הישראלי ושלא מקבל את הכבוד הראוי לו: גזענות הציפיות הנמוכות.
עולם מרתק. עולם שבו נערי גבעות מבצעים פשעי שנאה עם תרסיסי צבע על קירות מצד אחד, וערבים - סליחה, צעירים - מבצעים מעשי קונדס בעזרת מכות רצח ליהודים מצד שני. עולם שבו תג מחיר יגרור אולפן שטח, בעוד מעשי טרור ואלימות יומיומיים מהצד ה"צעיר" פשוט לא ייכנסו למהדורת החדשות. אין מה לדווח על כל שטות של נערים.
הגזענים הנאורים יזדעזעו מהפגנות של תושבים בעפולה וישאלו באותה נשימה "אבל למה הם חייבים לגור דווקא שם?" כשהם מתייחסים ליהודים שקנו בית כחוק ביפו, בלוד ובשומרון. הם ירימו עצרת מחאה (משותפת, כמובן) ומעגלי שיח בנושא "איך הידרדרנו" כשבן גביר ייכנס לכנסת, ויצדיקו ניסיונות רצח ואלימות ברוטאלית כלפי יהודים, כי למה דווקא ישיבה? ולמה דגלי ישראל מול העיניים? למה ציפיתם?
כן, הם פסע מלשאול "ולמה היא התלבשה ככה, לא שאנחנו מאשימים, אבל תסתכלו עליה". כי כאמור, הערבים אצלם הם לא כמונו. הם ילד נסער, סוג של חיית מחמד שמפריעים לה באמצע האוכל. חיית מחמד חמודה וחכמה, כן? אבל לא מפריעים לה באמצע האוכל.
הבעיה היא שזה מחלחל לשיח. ערבי שסטר לחרדי המום ברכבת לקול מצהלות המצלמים, שוחרר בידי שופטת עוד באותו היום. אין סיבה לעצור על מעשה קונדס. ניידות נמלטות מיידויי אבנים "מחשש להסלמה". ושומרי החוק? שלא יסתובבו שם.
אנשי השמאל גוננו ברשתות בשצף קצף על בן ארי כי הם לא מצליחים להגיד בקול את שבנט, בן גביר ואוחנה הכריזו מזמן: הערבים הם אנשים כמונו וכמוכם, ויש להתייחס לאלימות שלהם בהתאם. והנאורים, חברות וחברים, מוכנים לספוג כל עלבון, אבל להתעמת עם ההאשמה שהם גזענים הרבה יותר מכל ימני? הו לא, יש גבול.
"הרוגים ופצועים במהלך מהומות בין יהודים לערבים בחברון", כך היו מדווחים ערוצי המיינסטרים בישראל למחרת הטבח, לו היו קיימים לפני כמאה שנה. ובטוויטר היו עונים: טוב, מה היה להם לחפש שם.
