מוסד הנשיאות חשוב בעיניי, אולם לא ניתן לעבור לסדר היום על דברי הנשיא ריבלין שעיקרם "שיקולים ערכיים בהענקת המנדט להרכבת הממשלה".
כאשר מערכת אכיפת החוק התייצבה מולו, הוא דיבר בנחרצות על "כנופיית שלטון החוק", ובראיון עיתונאי הוסיף כי כשיש ניסיון למנות מי שאינו מקורב לאליטה המשפטית - נפתחת נגדו חקירה כדי לסכל מהלכים פוליטיים. "יש פה איום על הדמוקרטיה דווקא על ידי מי שמדברים בשם הדמוקרטיה", הזהיר ריבלין, "ברגע שיש מישהו שמאיים על החבורה, פועלים נגדו ברשעות גדולה ומתוך סימביוזה מוחלטת בין הרשות החוקרת, הרשות התובעת והרשות השביעית. ואז יוצרים נגד האדם סטיגמה, ומדליפים לעיתונים באופן סלקטיבי מהחקירה".
הוא גם דיבר על ניסיון לביצוע "פוטש", קרי: הפיכה שלטונית, באמצעות גילדת המשפט. כאשר מדובר בו עצמו, לריבלין יש מערכת ערכים אחת, אך כאשר מדובר בנתניהו - הוא מאמץ מערכת ערכים אחרת. צביעות במיטבה. אשר על כן אין צורך להתרגש יתר על המידה מאמירותיו הערכיות של הנשיא, הן נועדו בעיקר לתקשורת. מה גם שהנושא עמד להכרעת הציבור בבחירות, ומשהעם אמר את דברו, לנשיא אין סמכות ערכית ועניינית להתערב.
הנשיא, בניגוד מובהק לרצונו, נאלץ להטיל על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה. מלאכה מורכבת וקשה במציאות שבה ערכים, אמונות ודעות התחלפו באינטרסים אישיים. השאלה המרכזית שמעניינת רבים מהפוליטיקאים היא: "מי בראש". מלבד יאיר לפיד, שברוב הגינותו יודע שאינו מתאים להיות ראש ממשלה, ולכן תמיד מוכן לוותר לאחרים, יש ראשי מפלגות שמשוכנעים כי עם שישה או שבעה מנדטים שקיבלו, יש תוחלת לממשלה יציבה. לא הגיוני ובלתי אפשרי.
רוב אזרחי המדינה היהודים הם בעלי השקפת עולם ימנית. משוכנעים ששבנו למולדת לאחר אלפיים שנה על מנת להקים את הבית הלאומי היחיד לעם היהודי. אזרחים שמפנימים שעל מדינת כל לאומיה אין אחד שיהיה מוכן למסור את הנפש. הישראלים ברובם מחוברים למסורת, אוהבים את ירושלים ומבינים היטב שהשליטה ביהודה ובשומרון, מעבר להכרח הביטחוני, היא התגשמות חזון נביאי ישראל.
כעת נוצרה הזדמנות פז להקים ממשלת ימין שתאפשר להגשים את הרצונות של המוני אזרחים. אזרחים שמבינים היטב שהאתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל מחייבים להעמיד בראש הנהגה מנוסה, שיודעת כיצד להתנהל מול עולם שהולך שבי אחרי שלטון טרור איראני. מנהיגות בעלת יכולת מוכחת להתמודד מול החייאת רשות פלשתינית גוועת, וכזו המסוגלת לטפל באתגרים כלכליים ובריאותיים דחופים, כשברקע הנהגה אמריקנית תמימה ששבויה בחלומות הזויים שטשטשו את היכולת להבחין בין טוב לרע.
שבועות מעטים לפני שאלקין הצטרף לגדעון סער, שמעתי מפיו בחוג בית ברעננה את אמונתו המובהקת שנתניהו הוא מדינאי גדול, ענק בקנה מידה של צ'רצ'יל. נפתלי בנט חייב לגלות סבלנות, להצטרף לממשלת ימין ולהתכונן למערכה הפוליטית המרתקת שלאחר עידן נתניהו. כדי שלא לבגוד בערכים ובבוחרים שלהם עצמם, טוב יעשו חברי כנסת אחרים, שדעותיהם הימניות מוכרות, אם יצטרפו לממשלת ימין.
המשימה מורכבת, אך ניתנת להגשמה. הבחירות הסתיימו, אפשר לאפסן את הסיסמאות. יש ימים שגם בפוליטיקה מן הראוי לשים את השיקולים האישיים בצד, לתת כתף ולהצטרף למערכה למען עם ישראל, ארץ ישראל ומורשת ישראל. ההיסטוריה היהודית לא תסלח למי שבשל שיקולים קטנוניים מנע מימוש חזון גדול. מי ייתן ותוקם ממשלה ימנית ויתקיימו דברי הנביא ישעיהו: "שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו