זבולון סימנטוב, שמוכר כיהודי האחרון באפגניסטן מזה שני עשורים, החליט לעלות לישראל בשל דאגה לביטחונו, זאת על רקע עזיבת ארה"ב את האזור והחשש מהתחזקות כוחו של הטליבן. המשמעות המעשית היא, שבכך יסתיים עידן של חיים יהודיים של למעלה מ-2000 שנה ברפובליקה האסלאמית, ובית הכנסת בבירה קאבול, שעליו שמר מכל משמר במשך שנים ארוכות - ייסגר.
"אצפה בטלוויזיה מישראל כדי לברר מה קרה לבסוף באפגניסטן", אמר זבולון (61), בן למשפחת רבנים, ב"עראב ניוז" ועדכן שיעזוב את המדינה לאחר עונת החגים בסתיו. בכתבה ברדיו אירופה החופשית, שעסקה בעזיבתם של רבים מאוכלוסיות המיעוט את המדינה, פירט את דאגותיו: "אם הטליבן ישוב הם ידחקו אותנו החוצה עם סטירת לחי".
אשתו לשעבר, יהודייה מטג'יקיסטן, ושתי בנותיהם, מתגוררות בישראל מאז שנת 1998. סימנטוב, מצידו, נשאר לטפל בבית הכנסת הממוקם בבירה קאבול, כשהוא עובר את טלטלות המקום – ובכלל זה עשרות שנים שכללו אלימות וסחרור פוליטיים, בהם תקופת שלטון הטליבן והמלחמה נגד ארה"ב. "הצלחתי להגן על בית הכנסת של קאבול כמו אריה של יהודים כאן", אמר. מדיווחים שונים במרוצת השנים עולה, כי לבית הכנסת מגיעים, מעת לעת, אזרחים זרים או חיילים יהודיים שמוצבים במדינה. צורכי הדת שלו נשלחים על ידי ארגון יהודי מניו יורק ואת הבשר הכשר נוהג סימנטוב לשחוט בעצמו.
סימנטוב, מוכר שטיחים ותכשיטים, נולד בעיר הראת שבאפגניה, שלפני עשרות שנים התגוררה בה מרבית הקהילה היהודית – מאות בני אדם. הוא עבר ב-1992 לטג'יקיסטן ולאחר מכן שב לעיר קאבול. ב-2001, לאחר הפלישה האמריקנית לאפגניסטן, נאלץ לסגור את חנות השטיחים שהייתה בבעלותו.
בריאיון שהעניק ל"ישראל היום" לפני כשנה שיתף בכאב: "ב־1998 הטליבן הגיעו לכאן ושמו אותי בכלא. הם שברו את חלונות בית הכנסת וגנבו את ספר התורה האחרון שנשאר". מנגד הוסיף. "אני לא יכול לעזוב את אפגניסטן, זה הבית שלי. אני יכול לנסוע לכמה חודשים ואז לחזור לכאן".
