יחסי ישראל־סין: ציון דרך היסטורי

 

בשבוע הבא ייצא ראש הממשלה בנימין נתניהו לביקור בסין. הוא צפוי לציין שם יותר מ־20 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין המדינות, כשלצד שיחות שיתמקדו בנושאים כלכליים, ייערכו דיונים עם ההנהגה הסינית על הגרעין האיראני ועל ההתפתחויות בסוריה. סביר להניח שגם סוגיית המשא ומתן עם הפלשתינים עשויה לזכות להתייחסות.

שגרירת סין בישראל, גאו ינפינג, בהחלט רואה חשיבות בביקורו של נתניהו בבייג'ין. בראיון בלעדי ל"ישראל השבוע" היא מדגישה שהביקור יתקיים זמן קצר לאחר שנבחרה הנהגה חדשה במדינתה. "סין מייחסת חשיבות רבה ליחסים עם ישראל", היא אומרת, "שתי המדינות מתמודדות עם שינויים באזור שבו הן נמצאות ובעולם וצריכות להתאים את עצמן למתרחש.

"יחסי סין־ישראל נמצאים כעת בנקודה היסטורית חדשה. עלינו להמשיך לעבוד ולהצליח יחדיו בשנים הבאות. אנו סבורים שהמשך התפתחות היחסים אינו מועיל רק לשתי המדינות ולשני העמים, אלא מסייע בצורה ניכרת ליציבות האזורית, לשלום בעולם ולשגשוג בינלאומי".

ינפינג מציינת שזהו ביקורו השני של נתניהו בבייג'ין (הקודם נערך ב־1998) וביקורו הראשון של ראש ממשלה ישראלי מאז ביקורו של אהוד אולמרט ב־2007. "ההנהגה והממשלה החדשות בסין מעריכות את היחסים ההדדיים ואת ביקורו של ראש הממשלה נתניהו. הוא יגדיר את הכיוון שאליו יפנו היחסים הללו בשנים הבאות ויעלה אותם לרמה חדשה. שני הצדדים מצפים לחתום על כמה הסכמי שיתוף פעולה, אשר ימשיכו לחזק את הקשר.

"שמו של נתניהו ידוע לכל סיני. הוא מדינאי ותיק, מנהיג מקסים ודובר רהוט. הוא מופיע בחדשות פעמים רבות ומוכר היטב לבני העם הסינים. נאמר לי שנתניהו יעניק ראיון לטלוויזיה המרכזית בסין במהלך ביקורו במדינה, ואני חושבת שהדבר יתקבל היטב ויגביר את הפופולריות שלו בסין".

במה יתמקד הביקור?

"מנהיגי סין וראש הממשלה נתניהו ישוחחו על היחסים ההדדיים, תהליך השלום במזה"ת ונושאים נוספים - אזוריים ובינלאומיים - הנוגעים לשתי המדינות. אלה יהיו שיחות בהיקף מלא, שעשויות לכלול נושאים שרלוונטיים לשני הצדדים. השליח המיוחד של סין למזה"ת, וו סייק, ביקר באפריל בישראל ובפלשתין ודן בסוגיות ישראליות־פלשתיניות ובנושאים אזוריים אחרים עם בכירים בישראל. 

"אנחנו מקווים שהן הישראלים והן הפלשתינים ישקיעו מאמצים מרוכזים בחידוש מוקדם של שיחות השלום. סין תמשיך לשחק תפקיד פעיל ותומך בהקשר זה. עם זאת, הנושא החשוב ביותר במהלך הביקור הוא היחסים ההדדיים בין המדינות, עם דגש מיוחד על התחום הכלכלי". 

אילו הישגים נרשמו בזכות היחסים בין שתי המדינות?

"הצלחנו להשיג רבות הודות לשיתוף הפעולה המעשי שלנו בתחומים כגון כלכלה ומסחר, מדע וטכנולוגיה, חקלאות וכדומה. היקף המסחר הדו־צדדי גדל פי 200 כמעט, ממעט יותר מ־50 מיליון דולר ב־1992 לכ־9.91 מיליארד דולר ב־2012. אני שמחה לציין שראש הממשלה נתניהו מעוניין להכפיל את הסחר בין הצדדים ולהפוך את סין ליעד אסטרטגי כלכלי עבור ישראל. אני מעודדת מהחזון שלו ואשמח לעבוד עם העמיתים והחברים הישראלים בכיוון זה".

האם יש פרויקטים בישראל אשר מושכים תשומת לב חיובית משמעותית בבייג'ין? 

"יש דברים רבים בישראל אשר זוכים לתשומת לב חיובית בצד הסיני. לדוגמה, ב־2011 חברת ChemChina השקיעה 2.4 מיליארד דולר ברכישת 60 אחוזים מהמניות של מכתשים־אגן, עיסקה שה"ניו יורק טיימס" הגדיר כאחד מעשרת המיזוגים והרכישות הבולטים של אותה שנה. בשנה שעברה חברות סיניות השקיעו 11.5 מיליארד דולר בישראל. בימים אלה עסוקה חברת בנייה סינית ידועה, CCECC, בעבודות בפרויקט מנהרת גילון, ו־3,800 עובדים סינים מעניקים שירותים לתעשיות בישראל, בעיקר במגזרי השירות והבנייה".

"אצלנו אין אנטישמיות"

האם יש בישראל תחום ספציפי יותר שמושך את תשומת ליבכם?

"תחום המדע והטכנולוגיה. יש לנו עניין רב בשיתוף פעולה בהקשר הזה, וכבר הצלחנו להשיג הרבה. שיתוף הפעולה קידם משמעותית את הפיתוח החקלאי במערב סין. בכל הנוגע לפיתוח מקורות מים, סין וישראל הקימו את מפעל התפלת המים הראשון במדינה, בטיינג'ין. בתחום הרפואה, שיתוף הפעולה ג'יאנגסו־ישראל, שעוסק בפיתוח תרופות לאפילפסיה, הניב התקדמות ניכרת. בתחום פיתוח האנרגיה הסולארית, שיתוף הפעולה בין מחוז גאנסו לבין חברת זניט סולאר מתקדם היטב".

לסין ולישראל יש היסטוריה משותפת ארוכה. 

"כפי שאומר פתגם סיני עתיק: 'ידידות בין אנשים היא המפתח ליחסים אמיצים בין מדינות'. אם ברצונך לערוך רשימה של מדינות שבהן אין אפילו מעט אנטישמיות - סין גאה להיות המדינה בראש הרשימה הזו. העם הסיני והעם היהודי חולקים ידידות היסטורית ארוכה. יהודים מהמזה"ת ערכו מסעות בדרך המשי והגיעו לסין כבר במאה השמינית, בימי שושלת סונג, והקימו קהילה יהודית בבירה דאז, קאיפנג. הם נטמעו בהדרגה בתרבות הסינית והפכו ליהודים סינים".

בשלב זה ממשיכה השגרירה ינפינג לציין נקודות היסטוריות משותפות לעם היהודי ולעם הסיני. היא מספרת על ההגירה ממזרח אירופה עקב אנטישמיות, על קליטת פליטים יהודים בשנגחאי בתקופת השלטון הנאצי ("יותר מאשר קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה והודו יחד") ונזכרת גם בגיבור יהודי אחד.

"ברצוני לציין את מר הנס שיפה, עיתונאי מגרמניה, שהיה המתנדב היהודי הראשון שנפל בקרב על אדמת סין במהלך המלחמה נגד התוקפנות היפנית. הוא עזב את שנגחאי והצטרף לצבא הסיני ב־1939. ב־30 בנובמבר 1941, כמה ימים לפני פרל הארבור, הוא נהרג בקרב מול כוחות יפניים במחוז שאנדונג. הסינים הקימו אנדרטה לזכרו סמוך לשדה הקרב".

עד כמה הכבוד ההדדי שהושג בעבר משפיע על היחסים הנוכחיים והעתידיים?

"הם שימשו בסיס איתן ליצירה ולהמשך הפיתוח של הקשרים הדיפלומטיים בין סין וישראל. זה כמו לבנות בניין. אם יש לנו יסודות עמוקים ויציבים, נוכל לבנות מגדל גבוה מאוד. אני מאמינה שהבסיס ההיסטורי הזה יהפוך את יחסינו לאיתנים ולבלתי שבירים, כעת ובעתיד".

מחויבים לרפורמות

כיאה לשגרירה, שליחת מדינה, ינפינג מבקשת להציג את סין באור בהיר. "ברצוני להדגיש כי סין מחויבת לבצע רפורמות ולהיפתח לעולם, והיא מתמקדת במשימה המרכזית של שינוי מודל הצמיחה. אנחנו פועלים כעת ליישום אסטרטגיה של פיתוח מונחה־חדשנות. אנחנו נוקטים צעדים לקידום החדשנות ולעמידה בקצב ההתקדמות העולמית. 

"ישראל היא בעלת עניין בהקשר הזה. ישראל קטנה פיזית, אבל גדולה בחדשנות. כאומת סטארט־אפ, לישראל יש הרבה מה לחלוק ולשתף עם סין. אם נעבוד יחד ונשלב את היתרונות היחסיים שלנו, ודאי נהנה מפיתוח משותף מוצלח ומתוצאות שיועילו מאוד לשני הצדדים".

איך סין מצליחה להתמודד עם הבעיות הכלכליות בעולם?

"כמדינה גדולה, סין אימצה גישה פעילה ואחראית בהתמודדות עם המשבר הכלכלי בעולם. סין ניהלה את ענייניה היטב, השיבה את היציבות לכלכלה הסינית ורשמה צמיחה יציבה ומהירה למדי בזמן קצר ככל האפשר. אנחנו מחויבים להיפתחות ולשיתוף פעולה. 

"שלחנו יותר מ־30 משימות קנייה גדולות לחו"ל. כתוצאה מכך, סייענו ביצירת ביקוש משמעותי ומספר גדול של משרות, וביססנו סביבה תומכת לפיתוח חברות רב־לאומיות. גם סייענו לקדם את הרפורמה במערכת הפיננסית הבינלאומית והושטנו סיוע למדינות עם קשיים כלכליים".

ותמשיכו בכך, מן הסתם.

"ברצוני לשתף אתכם בדעותינו לגבי הדרך לקידום צמיחה יציבה בכלכלה העולמית: ראשית, מסחר בינלאומי חופשי, פתוח והוגן. עלינו לדחות פרוטקציוניזם מסחרי והשקעתי ולהתמודד בצורה נכונה עם חיכוכים מסחריים. שנית, שיפור תיאום המדיניות המאקרו־כלכלית נותר משימה חשובה. כל המדינות צריכות להתייחס לצמיחה כלכלית עולמית חזקה כאל מטרה משותפת. 

"שלישית, עבודה משותפת על חדשנות במדע ובטכנולוגיה היא דרך מהותית ליציאה מהמשבר. פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות חשובות תמיד סיפקו מנועי צמיחה חדשים בעת משברים כלכליים רחבי היקף. העולם נמצא על סף מהפכות מדעיות וטכנולוגיות. הסרת מחסומי המסחר הטכניים ושיפור מערכת ההגנה על זכויות קניין רוחני הם נושאים חיוניים. 

"רביעית, מערכת ממשל כלכלי עולמית היא ערובה מוסדית לצמיחה כלכלית עולמית. בשנים האחרונות נרשמו הישגים ראויים לציון ברפורמה של מנגנון הממשל הכלכלי העולמי, אך הקמת סדר כלכלי בינלאומי הוגן, צודק, כולל ומנוהל היטב נותרה משימה מפרכת ביותר".

הזכרת קודם לכן את הפתיחות הכללית שאליה שואפת סין.

"סין תמשיך לשפר את דפוסי הפתיחות המקיפים שלה. הגוון האזורי של סין וההתפתחות הבלתי מאוזנת כוללים טווח רחב של הזדמנויות השקעה. אנו נשלב הרחבה של הפתיחות עם פיתוח אזורי מתואם, כדי לקדם פתיחת אזורי גבול ימיים ויבשתיים. אנו מתכננים ליצור דפוס פתיחות אזורי משלים, שיתופי, מאוזן ומתואם. נמשיך לקדם בברכה השקעות בינלאומיות בסין. 

"אנו מעודדים משקיעים זרים להקים מרכזי מחקר ופיתוח בסין ולהשתמש במשאבים המדעיים, הטכנולוגיים והאינטלקטואליים לקידום חדשנות מקומית. נאיץ את יישום אסטרטגיית 'היציאה לעולם'. נדריך תאגידים בנוגע להתנהגות הראויה בהשקעות זרות ושיתופי פעולה, בהתאם לעקרונות מונחי־שוק ודרכי קבלת החלטות עסקיות. 

"סין תאיץ את היצירה של שווקים לאומיים באופן מאוחד, פתוח, תחרותי ומסודר, כדי לספק סביבה עסקית טובה למשקיעים מקומיים וזרים גם יחד. נחלוק הזדמנויות פיתוח עם מדינות אחרות ונתמודד יחדיו עם כל סוגי האתגרים, כדי לאפשר לפיתוח של סין להועיל למדינות ולעמים רבים יותר".

עתיד משותף

אלא שיש גם נקודות מחלוקת. סין ממשיכה לייבא נפט גולמי מאיראן. לשאלתנו, האם יש אפשרות שהיא תצטרף לסנקציות של האיחוד האירופי בנקודה כלשהי? אומרת ינפינג: "סין מתנגדת להתרבות הנשק הגרעיני. איננו שבעי רצון מפיתוח נשק גרעיני באף אחת ממדינות המזה"ת, לרבות איראן. כחברה באמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, איראן מחויבת למניעה הבינלאומית של הפצת נשק מסוג זה. 

"סין מאמינה שהדיאלוג והמשא ומתן אינם רק הדרך הנכונה לפתרון נכון של סוגיית הגרעין האיראני, אלא הם משרתים את האינטרסים הבסיסיים של כל הצדדים. יש עוד דרך ארוכה בטרם נגיע להסדר מקיף, ארוך טווח וראוי לסוגיית הגרעין האיראני. הדיאלוג בנוגע לסוגיית הגרעין האיראני נמצא כעת בשלב קריטי חדש, של משא ומתן מהותי".

עד כמה סין מודאגת מהמצב הנוכחי בחצי האי הקוריאני? 

"בכל הנוגע למצב בחצי האי הקוריאני, סין מודאגת מאוד ועמדתה בנוגע לקוריאה עקבית וברורה. לא משנה מה קורה, אנחנו נדבק בשלום וביציבות בחצי האי, בתהליך הפירוק מנשק גרעיני ונמשיך להתייחס לנושא ולפתרונו באמצעים של שלום: דו־שיח והתייעצות. אנו מפצירים בצדדים הרלוונטיים להימנע מכל פעולה שעלולה להסלים את המתיחות ולנהל דו־שיח, כדי לשפר את היחסים ולבנות אמון. סין תעשה מאמצים בלתי פוסקים למען השגת מטרה זו".

כיצד סין רואה את סין העתידית בפרט ואת העולם העתידי בכלל?

"סין תפעל לקידום שני יעדים מרכזיים: ראשית, עד שנת 2020 נכפיל את התמ"ג של סין מ־2010 ואת ההכנסה לנפש של תושבים בערים ובכפרים, ונשלים את יצירתה של חברה המשגשגת במתינות. שנית, עד שנת 2049, אז נציין 100 שנה לייסוד הרפובליקה העממית של סין, נהפוך את סין למדינה סוציאליסטית מודרנית, משגשגת, חזקה, דמוקרטית, מתקדמת מבחינה תרבותית והרמונית. 

"נשיא סין, שי ג'ינפינג, מקדם את החלום הסיני. המרכיבים הבסיסיים שלו הם: שגשוג לכל המדינה, חידוש האומה ואושר לכל האנשים. החלום הסיני יועיל לאנשים בכל רחבי העולם. ככל שסין תצמח בעצמה, כך היא תיצור הזדמנויות פיתוח רבות יותר בעולם. התחזית היא שבחמש השנים הבאות הייבוא הסיני יגיע לכ־10 טריליון דולר, ההשקעות היוצאות יגיעו ל־500 מיליארד דולר ומספר התיירים היוצאים ממנה יעמוד על יותר מ־400 מיליון איש, פי 50 מכלל אוכלוסיית ישראל".

מבחוץ סין נראית אחרת ורחוקה מהחלום שאת מתארת.

"ברצוני להדגיש כי האומה הסינית היא אומה שוחרת שלום, אבל במשך 100 שנים היינו קורבן לסבל שלא יתואר כתוצאה מתוקפנות זרה חוזרת ונשנית ומהומות פנימיות. אנחנו יודעים להעריך את השלום ואת הכורח לבנות מדינה ולשפר את חיי האנשים בסביבה שלווה. סין מחויבת בצורה מלאה לדרך של התפתחות שלווה, ואנו קוראים לכל המדינות להצטרף אלינו לדרך זו".

קל לומר, אבל קשה לביצוע.

"מאזן העוצמה הבינלאומי ממשיך להתפתח בכיוונים המועילים לשלום ולהתפתחות. זהו עולם שבו מדינות קשורות ותלויות זו בזו ברמה שלא נראתה כמותה מעולם. האנושות מתבררת יותר ויותר כקהילה בעלת עתיד משותף. וחשוב לא פחות - זהו עולם שבו האנושות מתמודדת עם קשיים ואתגרים רבים: המשך ההשפעה של המשבר הכלכלי העולמי, העלייה הבולטת בכל סוגי הפרוטקציוניזם, החיכוכים האזוריים המתמידים, ההגמוניה המתגברת, פוליטיקה של כוח והתערבות בענייני מדינות אחרות, וכלה באיומים ביטחוניים, דוגמת מירוץ החימוש, טרור ואבטחה מקוונת. 

"אנחנו מקווים שהעולם יהפוך למקום טוב יותר. יש לנו סיבות להאמין שכך יקרה. בתוך כך, אנחנו מודעים לעובדה שגם אם העתיד מבטיח - הדרך שמובילה אליו עשויה להיות פתלתלה. אנחנו תומכים בשיתוף מכובד בין כל המדינות וכל העמים בעולם. כל המדינות, לא משנה מה גודלן וכמה הן חזקות או עשירות, שוות הן". 

השוויון בין המדינות הוא ריאלי?

"לא יכול להיות פיתוח מתמשך בעולם כאשר מדינות מסוימות מתעשרות יותר ויותר, בעוד אחרות סובלות מעוני ומנחשלות מתמשכים. רק כאשר כל המדינות ישיגו פיתוח משותף, העולם יוכל להתפתח היטב. אנחנו תומכים בשיתוף ביטחוני בקרב כל המדינות וכל העמים בעולם. להילחם לבד או להילחם מתוך אמונה עיוורת בשימוש בכוח לא יביאו אותך לשום מקום. 

"הפתרון הנכון היחיד טמון בשיתוף פעולה ביטחוני, ביטחון קולקטיבי ושיתופי. אנחנו סבורים שעתידו של העולם צריך להישאר בידיהם של אנשים מכל המדינות. עניינים הנוגעים לזכויות הריבוניות של מדינה כלשהי צריכים להתנהל רק על ידי הממשלה והעם באותה מדינה. עניינים הנוגעים לכל העולם צריכים לזכות להתייחסות של כל הממשלות וכל העמים באמצעות התייעצות". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו