שר החוץ של אזרבייג'ן: "נשמח לגשר בין ישראל לאיראן"

מערכת היחסים בין ישראל לבין אזרבייג'ן היא אחת המיוחדות ביותר של ירושלים. מדינה בעלת רוב שיעי שרואה בישראל כאחת מוותיקות חברותיה, ובהחלט אחת מבין האסטרטגיות ביותר.

יעילות הידידות העמוקה בין שתי המדינות התגלתה לעיני כל העולם במלחמת נגורנו־קרבאך השנייה, שבה אזרבייג'ן השיגה ניצחון מזהיר בעזרת אמל"ח ישראלי שכלל, בין השאר, את הטיל הבליסטי "לורה" והמל"ט המתאבד "הארופ". בה בעת, אזרבייג'ן היא שכנה של איראן שמשכילה לשלב בין מערכות היחסים שלה עם ירושלים ועם טהרן.

מי שמנהל בהצלחה את הדיפלומטיה האזרית המיוחדת מאז 16 ביולי הוא שר החוץ בן ה־47 ג'ייהון בייראמוב, שכיהן קודם לכן כשר החינוך. בראיון בלעדי ל"ישראל היום" הוא מספר על מערכת היחסים המיוחדת עם ישראל, על הכרת התודה לירושלים על הסיוע במהלך המלחמה ואחריה, על הערכתו הרבה לראש הממשלה בנימין נתניהו, וכן מתייחס לאפשרות שבאקו תגשר בין ירושלים לבין טהרן.

"אזרבייג'ן וישראל מנהלות יחסים בילטראליים איתנים וחברות טובה", אומר ל"ישראל היום" השר בייראמוב. "ישראל היתה מהמדינות הראשונות שהכירה בעצמאות אזרבייג'ן ואנחנו מוקירים אותה מאוד על כך. שיתוף הפעולה בינינו הוא קרוב ומועיל לשני הצדדים בתחומים שונים, בהם פוליטיקה, כלכלה וביטחון".

האם אתה רואה בישראל כשותפה אסטרטגית של אזרבייג'ן?

"השותפות האזרית־ישראלית היא חזקה, מקיפה ורב־ממדית", מציין בייראמוב. "אנחנו שבעי רצון מרמת ההתקדמות של היחסים בין המדינות. במטרה לקדם את שיתוף הפעולה, אנחנו כבר חתמנו על יותר מעשרה מסמכים, כאשר 20 נוספים נמצאים תחת בחינה. המסמכים הללו מהווים מסגרת טובה לקידום היחסים".

מה דעתך על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל תפקידו בחיזוק מערכת היחסים הישראלית־אזרית?

בייראמוב מספר כי "היחסים האישיים בין נתניהו לבין הנשיא אילהם אלייב תופסים מקום מרכזי בהתפתחות שיתוף הפעולה בין המדינות. הביקור של נתניהו באזרבייג'ן ב־2016 היה מועיל מאוד, ונחתמו בו הסכמים חשובים. הם כללו, בין השאר, הסכם להקמת ועידה כלכלית משותפת".

נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: חיים צח/לע"מ

האם אתה חושב שיש לכם את היכולת לקשר בין ישראל לבין איראן?

"אנחנו עוקבים היטב אחרי ההתפתחויות באזור המזרח התיכון", מספר שר החוץ האזרי, "אנחנו קוראים תמיד לקידום השלום והביטחון. אנחנו מאמינים מאוד כי השלום והביטחון יסייעו לפיתוח ולשגשוג האזור כולו. אנחנו תמיד מוכנים לסייע לקידום הביטחון ושיתוף הפעולה ברמה האזורית וברמה העולמית".

עד כמה אתה חושב שהישגי מלחמת נגורנו־קרבאך השנייה חיזקה את הקשר בין אזרבייג'ן לבין ישראל?

"במהלך המלחמה, אזרבייג'ן זכתה בתמיכה אמיתית מהחברה הישראלית. אנחנו מעריכים מאוד את הסיוע ההומניטרי הישראלי לנפגעי מתקפת הטילים הארמנית הברברית על העיר גנג'ה, שבה נהרגו 33 אזרחים אזריים". בייראמוב מוסיף כי "ישראלים ואזרים ארגנו הפגנות מחאה נגד התוקפנות הארמנית ובעד אזרבייג'ן. השימוש המאומן של הצבא האזרי בטכנולוגיות מתקדמות ובנשקים מדוייקים, כולל אלו שמיוצרים בישראל - ובפרט מל"טים, היוו תפקיד מרכזי בהשגת הניצחון הצבאי. אני בטוח כי היחסים הבילטראליים בינינו יתחזקו ויתעמקו בתחומים שונים לאחר המלחמה".

האם ישראל תשתלב במלאכת השיקום של נגורנו־קרבאך?

"לאחר שהשבנו את הרציפות הטריטוריאלית שלנו, נכנסו לעידן הפוסט־מלחמה", אומר שר החוץ האזרי, "אנחנו הצבנו כעת בראש סדר העדיפויות שלנו את השיקום והבנייה מחדש של השטחים המשוחררים, והחזרת העקורים למולדתם". בייראמוב מציין: "אנחנו מקבלים בברכה סיוע מצד מדינות חברות שלנו ושותפים לתהליך השיקום. חברות ישראליות, כמובן, עשויות להצטרף. היקף העבודה הוא עצום. זה כולל, בין השאר, הקמת ערים חכמות וכפרים".

מל"ט הארופ / צילום: אי.פי

לאחר תקופת הכיבוש הארמני, עד כמה מצב התשתיות בנגורנו־קרבאך חמור?

"קשה לתאר את היקף ההרס בשטחים המשוחררים, שכולל חורבן של מאות יישובים וכפרים", מספר בכאב שר החוץ האזרי. "כמעט כל אתרי המורשת והתרבות, בתי הספר ובנייני המגורים נבזזו ואז נחרבו. מקומות שבהם האוכלוסייה האזרית עמדה על עשרות אלפי תושבים הפכו לערי רפאים. במקרים רבים, לא נותר בניין אחד שניתן להניף עליו דגל. כל השטחים המשוחררים מלאים במוקשים ובנפלים".

בייראמוב מציין כי ההרס בנגורנו־קרבאך לא מסתכם בשטחים המיושבים בלבד, אלא גם "יש נזק חמור לסביבה". לדבריו, "כ־20% אחוזים מהשטחים המיוערים הושמדו במכוון". בנוגע לפליטים האזרים, הוא מוסיף כי "במשך עשרות שנות הכיבוש, ארמניה עשתה הכל כדי למנוע את חזרתם של מאות אלפי התושבים לביתם המקורי. עם זאת, אנחנו נחושים לבנות מחדש ולשקם את האזורים המשוחררים. החיים השלווים יושבו לשטחים המשוחררים".

מהי תגובתך להאשמות הארמניות כי אזרבייג'ן פגעה בחפים מפשע בזמן המלחמה?

"במהלך ואחרי המלחמה, אזרבייג'ן תמיד דאגה לעמוד בנורמות ובעקרונות של החוק ההומניטרי הבינלאומי, כולל אמנת ג'נבה משנת 1949", מספר בייראמוב שמציין כי כבר ביום הראשון של המלחמה, ב־27 בספטמבר, הלוחמים האזרים קיבלו תדריך ברור על הצורך לעמוד באמנת ג'נבה. "הצבא שלנו מעולם לא פגע במכוון באזרחים, שבהם אנחנו רואים כאזרחים שלנו", ממשיך שר החוץ האזרי, "הצבא שלנו מצוייד בנשק מדוייק, כולל מייצור ישראלי, שמאפשר לנו להפחית באופן משמעותי את מה שמכונה 'נזק משני'".

"הארמנים השתמשו במלחמה בשטחים אזרחיים"

לבאקו יש טענות קשות נגד ירבאן. "הם פרסו סוללות ארטילריה כבדה ומערכות טילים בשטחים מיושבים", מאשים בייראמוב, "הארמנים ירו פעמים רבות לעבר שטחים מיושבים אזריים". לצד גנג'ה, עיר אזרית נוספת שנפגעה מאוד מהירי הארמני היא טרטר שכתבים זרים אף כינו אותה "סטלינגרד" בעקבות ההרס הרב בה.

מעבר לכך, במלחמה נהרגו 101 אזרחים אזרים ו־500 נפצעו כתוצאה מירי ארטילריה וטילים של ארמניה. בנוגע לשימוש בשטחים מיושבים לשימוש צבאי, מושג שבדרך כלל מכירים הישראלים מפעילות הטרור של חמאס ברצועת עזה, שר החוץ האזרי מוסיף כי "קצינים ארמנים הרבו להשתמש בבתי ספר ובגני ילדים בתור בסיסי מטה. כל ההאשמות שלי מגובות בדיווחים של עיתונאים זרים שדיווחו מצד הארמני".

כוחות ארטילריה של צבא אזרבייג'ן במלחמת נגורנו-קרבאך השנייה / צילום: אי.פי.אי

בהקשר זה, בייראמוב מציין כי "כמובן שכל אובדן של חיי אדם, אזרי וארמני כאחד, מצער אותנו, ובכל זאת חשוב לנו להדגיש - מספר האזרחים הארמנים שנהרגו במלחמה, גם לפי הנתונים הרשמיים של ירבאן, הוא פי שניים נמוך יותר מזה של אזרחי אזרבייג'ן שנהרגו".

בתוך כך, עוד הרבה לפני עצמאותה של אזרבייג'ן, הקהילה היהודית היתה חלק בלתי נפרד מהחברה האזרית. "אזרבייג'ן מוכרת כאחד ממרכזי רב־התרבותיות הבינלאומית", מדגיש בייראמוב בהקשר זה.

מהו המפתח להצלחה ההיסטורית של הקשר החזק בין האזרים לבין היהודים?

"יהודים ואזרים גרו כאן בשלום ובחברות במשך מאות שנים", מציין שר החוץ האזרי, "אנחנו גאים להמשיך עם המסורת הזו גם כיום. הקהילה היהודית מהווה חלק פעיל מאוד בחברה שלנו". הקהילה היהודית האזרית מפעילה שבעה בתי כנסת, חמישה מתוכם בבירה באקו, בתי ספר ומרכזי תרבות.

"היחסים הקרובים בין העמים שלנו והקשרים החברתיים בין שני העמים שלנו תופסים מקום משמעותי ביחסים הבילטראליים שלנו", מסכם בייראמוב, "הקהילה היהודית באזרבייג'ן והאזרים בישראל, רבים מהם יהודים שהגיעו מאזרבייג'ן, תופסים תפקיד פעיל בפיתוח היחסים בין המדינות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו