בעוד התקשורת הממלכתית הטורקית שמרה על שקט מוחלט, כלי התקשורת האופוזיציוניים "אהוואל" ו"דובאר" סיקרו בהרחבה את הפרסום. בה בעת, העיתון "שלום" של הקהילה היהודית סיפר על הכתבה. התייחסות רחבה פורסמה בכלי תקשורת פלשתיניים, שהרי נוכחות בכירי חמאס באיסטנבול מהווה את סלע המחלוקת העיקרי העומד בפני נרמול היחסים.
ב"אל־קודס" ציינו את הפרסומים בכלי תקשורת זרים על ריבוי הפגישות לאחרונה בין ראש סוכנות הביון הטורקית (MIT), הקאן פידאן, לבין בכירים ישראלים. לפי אותם דיווחים, הצדדים דנו באינטרסים המשותפים בסוריה, וכן בנושאים נוספים.
מן הצד הטורקי, החשש המרכזי הוא חוסר היציבות הפוליטית בישראל. "תוצאות הבחירות לכנסת ה־24 עלולות להשפיע על נרמול היחסים בין טורקיה לישראל, שלו מצפים כבר זמן רב", אומר ל"ישראל היום" הפרשן הפוליטי והחוקר גוקהאן צ'ינקארה (Gökhan Çınkara) מ"אינדיפנדנט טורקיה".
לדבריו, "אין ספק כי חוסר היציבות הפוליטית הישראלית משפיע על סוגיית היחסים בין המדינות, שהם לא יציבים וכנראה גם לא יהיו". צ'ינקארה ציין כי "מערכת היחסים בין הדרגים הגבוהים בשתי המדינות לא צריכה להיות תלויה בשינויים הגיאו־פוליטיים, אלא להתאים את עצמה למתרחש".
מי שמעורבת זה חודשים רבים בניסיון הגישור בין שתי חברותיה, ישראל וטורקיה, היא אזרבייג'ן. "אנחנו פעלנו ועדיין פועלים כדי לגשר בין שתי חברותינו האסטרטגיות, ישראל וטורקיה", מספר ל"ישראל היום" בכיר בבאקו, שהוסיף: "אנחנו נשמח מאוד אם המהלך יבשיל לכדי החלפת שגרירים בין אנקרה לירושלים".
שותפה אסטרטגית נוספת של טורקיה היא קטאר, ויש מי שחושבים כי אנקרה עשויה לעזור לירושלים בנרמול היחסים עם דוחא. "טורקיה יכולה למלא תפקיד מרכזי בשיח בין המדינות", מציין בפני "ישראל היום" הפרשן הצרפתי־מרוקני חמיד שרייט (Hamid Chriet). "ב־2005 נפגשו באיסטנבול בין שרי החוץ של ישראל ופקיסטן בתיווך טורקי", הוא מוסיף, "ב־2008, טורקיה אף ניסתה לחדש את תהליך השלום בין ישראל לסוריה".
שרייט מסכם כי "אם טורקיה ניצלה את קשריה עם אסלאמאבאד, דמשק ותל אביב כדי לנסות לקדם התקרבות ביניהן, אז זה יכול להיעשות גם מול איראן וקטאר".