"Seaspiracy" היה אמור להיות סרט אחר לגמרי. הבמאי עלי טבריזי רצה לתעד את האסון שנגרם לים בשל כמות פסולת הפלסטיק העצומה שנשפכת אל תוכו וכיצד נפגעים מכך בעלי חיים ימיים. המסע שלו, שהתחיל באסיפת בקבוקים וסכו"ם פלסטיק מהחופים, קיבל תפנית מפתיעה כשהוא הבין שהנזק ממוצרי הפלסטיק מדהים במזעריותו לעומת האסון האקולוגי שמחוללות רשתות דיג שצדות כמות בלתי נתפסת של דגים ביום, ובין השאר תופסות אחוזים גבוהים של שלל לוואי שמוחזר לים כשהוא כבר מת, ועל הדרך הורסות את הצמחייה הימית ברמות של חיסול יערות גשם.
משנתו ודעותיו של טבריזי, שב-2014 יצר את הסרט "cowspiracy", וב-2018 השתתף בסרט "vegan" שעוסק ביתרונות הטבעונות, ברורות מהתחלה - אבל הוא מנסה להציג את שני הצדדים עד כמה שאפשר: במהלך הסרט הוא מראיין מדענים ומומחים רבים שמביאים נתונים, מספקים משוואות וכמויות מדויקות, והוא אפילו מנסה לקבל תשובות מארגוני שימור ימיים שמסרבים לענות לשאלותיו - מדוע מדברים על פלסטיק ולא על רשתות דייג, ולמה לא מעודדים הפחתת אכילת דגים במקום עידוד של דיג בר קיימא, שאיש אינו יכול להסביר איך הוא יעיל ואם הוא בכלל לא ניתן לפיקוח. ברוב המקרים הוא מתבקש לעזוב את המקום.
זה, כמובן, רק גורם לו לחפור עמוק יותר בנושא ולגלות שחיתויות מכאן ועד האוקיינוס ההודי, שכוללות מיליארדי דולרים שעוברים ידיים בתמורה לתוויות שמאשרות דייג ידידותי לסביבה. מהר מאוד אנחנו מגלים שאין בכלל דבר כזה, וארגוני פשע שמשתמשים גם בעבדים ואפילו ממשלות של מדינות מפותחות מעורבבים עמוק בכל הסיפור הזה.
בין לבין טבריזי מנסה לברר עם האנשים שאותם הוא מראיין אם חייו יהיו בסכנה בעקבות החקירות המעמיקות שלו בנושא. כל מי שהוא שואל אותו מבטיח לו שאכן כך, וארגוני הפשע עלולים לרצוח אותו אם יחשוף את השחיתות בנושא הדייג. הוא נוסע לתאילנד לראיין "דייגי כפייה" שעונים על שאלות בפנים מטושטשות וכמעט נתפס על ידי המשטרה שהוזעקה למקום, לדבריו, כשמישהו הלשין שהם מצלמים בלי אישור. כמה מתוך זה אכן קרה וכמה אורגן לעיני המצלמה כנראה שלא נדע לעולם, אבל מאחורי מסך המחשב הבטוח שלי הבזקי ה"אתה עלול לשלם על זה בחייך" נראו קצת מוקצנים.
הסרט מתחיל כסרטון יוטיוב מושקע, אבל מהר מאוד הופך למסע עולמי עמוס בצילומים מרתקים, שחלקם ממצלמות נסתרות, ועונה על שאלות שמעולם לא חשבנו לשאול - איך דייג המוני גורם להתפרצות אבולה באפריקה? למה חוות דגים אינן הפתרון לדייג בר קיימא? הפתרון המוצע, כאמור, להפסיק באופן גורף את הדייג ולהסתפק במוצרים מהונדסים בטעם דומה אינו ישים בשלב הזה, אבל אם עוד ועוד סרטים כאלה יציפו את השאלות הנכונות, ייתכן שבעוד עשור או שניים נקום למציאות אחרת. ואם לא, כמו שמבטיח הסרט, אוכלוסיית הדגים תיכחד לחלוטין עד 2048, ואז גם ככה זה יקרה. טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
