דו"ח בנק ישראל ל־2020: עם פרוץ משבר הקורונה, העביר ציבור הישראלים את חסכונותיו הפנסיוניים ואת קרנות ההשתלמות למסלולים סולידיים. החשש הזה, בראייה לאחור, הוביל דווקא להפסדים פוטנציאליים, שכן הבורסות עלו בתקופה הזו.
נתון נוסף מעיד שבמארס שעבר, כאשר התברר סדר הגודל של המגיפה, ושהיא לא עומדת לעזוב בקרוב, הסתער הציבור על חסכונותיו וביקש לפדותם מהגופים המוסדיים. עיקר הדרישות לפדיונות ב־2020 נעשה באותו החודש. גובה המשיכות ממוצר החיסכון עלה, ככל שהטבות המס בו היו קטנות יותר ושרמת הנזילות שלו גבוהה יותר. כך עולה מהדו"ח שחלק ממנו, "משיכות ממוצרי החיסכון השונים בתקופות המשבר", פורסם היום (רביעי).
השפעה על השווקים
בקרנות הפנסיה החדשות, להבדיל, לא היו משיכות חריגות לאורך כל התקופה. אבל לעומתן, בקרנות הנאמנות שיעור המשיכה במארס היה גבוה, ונצפו משיכות מכל מסלולי ההשקעה. במילים אחרות, הציבור פדה כספים שהיה אפשר לפדות מבלי לשלם על כך קנס גבוה, או להפסיד הטבות מס.
עוד אומרים בבנק ישראל כי בקרנות ההשתלמות ובקופות הגמל והפנסיה - לא רק שהציבור לא פדה כספים, אלא שהוא העביר את כספיו לתוכניות סולידיות יותר, עם שיעור מניות קטן יותר. בכך, בדיעבד, ייתכן שהציבור פגע בעצמו מכיוון שהבורסות רשמו עליות שהוא הפסיד.
ב־20 השנים האחרונות שיעור החיסכון שהציבור מנהל באמצעות הגופים המוסדיים מתיק הנכסים שלו גדל מ־35% ליותר מ־54%. בתקופות משבר גדולות, הציבור נוטה לפדות כספים מחיסכון משני טעמים מרכזיים: החשש מנפילות השווקים שיפגעו בחסכונות וכן הצורך להשתמש בכספים בשעת משבר.
בבנק המרכזי מסבירים כי לגובהן ולמאפייניהן של משיכות הכספים בתקופות משבר יכולה להיות השפעה על שווי החסכונות של משקי הבית ועל התנודתיות בשווקים הפיננסיים. במשבר הקורונה, בדומה למשבר הפיננסי של 2008, המשיכות החריגות של החוסכים מהגופים המוסדיים בישראל היו מתואמות עם הזעזועים בשווקים.
מתברר שהעלייה במספר המובטלים והעובדים בחופשות ללא תשלום אמנם גררה ירידה בהפקדות ביחס למגמת הגידול של השנים האחרונות, אך לא היתה עלייה במשיכות מקרנות הפנסיה, ואף ניכרה ירידה, כך שההשפעה על הצבירות היתה בשיעור נמוך.