כותב שורות אלו מגדיר עצמו כאיש ימין-שמרן מדיני וכלכלי קלאסי. עד לא מזמן הוגדרו השמרנות והימניות שלי בהתאם למשוואה הישנה והמוכרת שמורכבת משני גורמים: היאחזות חזקה ככל הניתן ברחבי שטחי ישראל ויו"ש יחד עם כלכלה חופשית. על ערכים אלו קיימתי דיונים רבים בפאנלים שונים, כתבתי טורים וכמובן החלפתי מהלומות ברשתות. כל ידיעה הקשורה ל(עוד)אי אישורי בנייה בישוב כלשהו מחד ו(עוד)כניעה לגורמים הסתדרותיים כאלו ואחרים ששוב יעלו לנו כסף גררו מצדי כעס גלוי, תלונות וכעס על ארגוני שמאל כאלו ואחרים וגם על הממשלה שנכנעת שוב (ושוב) לכל גחמה או לחץ חיצוני.
בתקופה האחרונה ההגדרה שלי כאיש ימין שמרן השתנתה באופן יסודי. אני עדיין תומך נלהב בבנייה וריבונות בכל חלקי הארץ ויו"ש בפרט, ואני עדיין מחפש אקראית קיר תורן בו אוכל לחבוט את ראשי בייאוש כל אימת שאני נתקל בעוד פברוק דמגוגי המתקרא "דו"ח עוני" (תקציר: יש מיליארד עניים ברחובות, צריך לפזר עוד כסף מהשמיים) ועוד שאר מכתמי הסוציאליזם שמעולם לא נוסה. העניין הוא ששני אלו נדחקו אחר כבוד למקומות אחוריים יותר. את המקום הראשון בהגדרת היותי איש ימין, תפסה הדרישה, שלא לומר המלחמה, למען רפורמה עמוקה במערכת המשפט בישראל, שהוא היום הריבון בשטח.
כמו כל ימני טוב, ההבנה הגיעה באיחור ובעיקר אחרי צפייה בשמאל הישראלי נאחז באמוק בכל מה שקשור למערכת על שלל נספחיה: היועצים, הפקידים, אנשי הפרקליטות ושאר מרכיבי החונטה; שלא לדבר על הפליאה אודות זעקות השבר ושליפת דימויי הצורר הגרמני כל אימת שמוצע חוק מנומנם כלשהו העשוי להגביל בצורה או אחרת קצה קצהו של סמכות לפקיד כלשהו. רובה המוחלט של אותה החונטה משפטית ופקידותית, ככל הנראה לא מצביעים 'מחל'.
וזה לא מקרי. המעוז המשפטי והפקידותי הוא הסיבה המרכזית לכך שאין באמת שלטון ימין אפקטיבי בישראל. אנו מצויים בעיצומה של הפיכה שלטונית שקטה ואיתנה שכבר אינה מסתתרת מאחורי פלפולי משפטים משפטיים וכבר מכריזה בגאון: אנחנו המשפטנים יודעים מה טוב לאזרח, ולעזאזל הדמוקרטיה
כיום אנו כפסע לפני הפיכת המצב לבלתי הפיך. יועצים משפטיים הפכו לקובעי מדיניות דה פקטו, פקידים מחליטים אם צעדים מדיניים וצבאיים(!) יבוצעו או שלא, ומנדלבליט, בזמן מגיפה משתוללת, מודיע שצריך בכלל לדון האם מותר למנוע מכת מתנגדי חיסונים לסכן את בריאות הציבור.
הדעות של קוראי שורות אלו בנוגע ליהודה ושומרון, כלכלה, מדיניות ואפילו מגיפת הקורונה כבר הפכו לבלתי רלוונטיות. עם זה עוד אפשר להתמודד.
על העובדה שגם ההצבעות שלהם בקלפי הופכות להיות חסרות משמעות – על זה כבר אי אפשר להבליג. אין היום פעולה אחת - אחת! - שאינה ניתנת להפיכה, סירוס, ביטול, סינדול או מסמוס: לא בהתיישבות, לא במאבק בהסתננות וחדש מהתנור - גם לא בקביעת הזהות היהודית של מדינת היהודים
לו דג זהב קסום היה מציע לי את העסקה הבאה: כיול מחדש של מערכת המשפט מורת פינוי מיידי של יישוב או שניים ביהודה ושומרון, הייתי מסכים מיד. כאן ועכשיו. את ההתיישבות נוכל לבנות בסוף שוב, את ההפיכה השיפוטית כמעט בלתי ניתן לבלום.
זהו היום המבחן המרכזי של הימין. אם אתה מאמין בארץ ישראל השלמה, בביצור הגבולות ובחיזוק הזהות היהודית במדינת ישראל, ויחד עם זאת אתה עדיין חושב שצריך לשמר את המערכת המשפטית בישראל, ובכן, בדומה לטבעוני שחוגג במסעדת בשרים - אתה מוזמן לשקר לעצמך כמה שאתה רוצה. ימני אתה לא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו