במערכת בחירות כל מפלגה מנסה לקחת את סדר היום לנרטיב שישרת אותה, אולם מדי פעם מגיע אירוע חיצוני ששואב אליו את כל השחקנים ומשנה את כללי המשחק. כך באירועים ביטחוניים, וכך גם באירועים משפטיים כמו החלטת בג"ץ בעניין הגיור.
מחנה "רק־לא־ביבי" מורכב ממפלגות שמאל וימין שכל ראשיהן הכריזו שלא יישבו תחת נתניהו כראש ממשלה, אולם אין זה הדבר המשותף היחיד ביניהם. היות שהסיעות החרדיות ונתניהו, כנראה מרוב מכתבי נאמנות ושבועות אמונים הדדיות, הפכו להיינו הך, פנו כל מפלגות "רק־לא־ביבי" לצד הנגדי, לליברליזם הפרוגרסיבי האנטי־דתי. מי שנגד נתניהו הוא גם נגד החרדים ולהפך.
לא רק יאיר לפיד, אביגדור ליברמן וניצן הורוביץ - אלא גם גדעון סער, שבסנטימנט האישי שלו מחובר למסורת ישראל, אולם האלקטורט שלו ברובו רחוק מאוד משם. לכן הוא הוציא תגובה מגומגמת אתמול בנושא הגיור, שחוץ מביקורת על הממשלה לא נאמר בה דבר מחייב.
אולם פסיקת בג"ץ היא אירוע שיחייב את כל ראשי המפלגות לומר דברים ברורים. כבר עכשיו ברור שבכל ממשלה שבה יהיו שותפות הסיעות החרדיות, תיקון החוק באופן מיידי יהיה תנאי סף. כל מי שבונה על פירוק גוש הנאמנות של נתניהו והחרדים, יצטרך להסביר אם פניו לחקיקה שמרנית או פרוגרסיבה ליברלית. עד אתמול עוד היה אפשר לטשטש את המסרים. מרגע שניתנה החלטת בג"ץ זה כבר הרבה יותר קשה.
העניינים האזרחיים, דת ומדינה וסדר יום אנטי־חרדי משרתים מאוד את יש עתיד, ישראל ביתנו ומרצ, כמו גם את יהדות התורה וש"ס, אבל הרבה פחות את הליכוד, תקווה חדשה וימינה. נתניהו אולי מרוצה מכך שחבריו לסיעות החרדיות יכולים כעת לסחוף את קהל בוחריהם לקלפיות נגד בג"ץ וההתערבות בנושא הרגיש של הגיור ערב הבחירות, אבל באופן כללי היה מעדיף סדר יום אחר לגמרי. החיסונים למשל.
תוכנית ב'
בפוסט ארוך שהעלה בעמוד הפייסבוק שלו הסביר נתניהו מדוע חשוב שיישאר ראש הממשלה גם אחרי הבחירות. יש להביא לישראל 36 מיליון חיסונים כדי שאפשר יהיה לחסן את כל האוכלוסייה מדי חצי שנה, כתב. הפוסט הזה מעיד כי ראש הממשלה כבר מכין תוכנית מילוט, למקרה שפרויקט החיסונים שהוביל לא יוכיח את עצמו ביום פקודה.
לא כך תכנן נתניהו להגיע לבחירות. הנתונים גבוליים. מקדם ההדבקה שוב בעלייה. במקום לבנות אופוריה של פתיחת המדינה לחלוטין שבועיים לפני הבחירות, עם ההישג האדיר של המדינה הראשונה בתבל שעושה זאת, ממשיכים לשמוע מדי יום את חששותיהם של בכירי מערכת הבריאות, את רצונם לדחות את הפתיחה, ואפילו את איומיהם שכלל לא בטוח ש"הסגר האחרון" הוא אכן האחרון. אי אפשר להכריז על ניצחון במרץ, כאשר מעל הראש מרחפת עננה של סגר באפריל.
הפוסט של נתניהו על החיסונים, אם כן, הוא לא המשך של קמפיין החיסונים ופתיחת המדינה, אלא סטייה ממנו. תוכנית ב'. לא ברור עד כמה תהיה יעילה כמו התוכנית המקורית, שעדיין לא ברור אם תוכל להמשיך עד הסוף למרות המהמורות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו