הולנד הכירה ברצח ארמנים - זעם בטורקיה

שאלת ההכרה הבינלאומית ברצח העם הארמני היא סוגיה רגישה בעיני טורקיה, שמשתדלת להיאבק בכל כוחותיה במניעת ההכרה הגורפת של מדינות העולם. עד עתה, 32 מדינות הכירו ברצח העם הזה, והיום (שישי) אנקרה יצאה למאבק מול ההכרה המסתמנת של הולנד - לאחר שבית הנבחרים בהאג אישר כמעט פה אחד את הצעת החקיקה שקוראת לממשלתו של מארק רוטה להכיר ברצח העם הארמני.

"ההחלטה של בית הנבחרים ההולנדי וקריאתו לממשלה להכיר באירועי 1915 כרצח עם הוא ניסיון ריק מתוכם לשכתב את ההיסטוריה בשל מניעים פוליטיים", תקף דובר שר החוץ באנקרה האמי אקסוי. לדבריו, "מועצות אינן המקום הנכון לכתוב היסטוריה ולהכריע בנוגע אליה. מי שהסכים להחלטה הזו, במקום לבחון באמת מה התרחש ב-1915, מחפש קולות כפופוליסט".

האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, שאושרה על ידי העצרת הכללית של האו"ם ב-8 בדצמבר 1948 ונכנסה לתוקף ב-12 בינואר 1951, קובעת בסעף 2 כי "באמנה זו השמדת-עם פירושה - אחד המעשים המפורשים להלן שנעשה בכוונה להשמיד, השמדה גמורה או חלקית, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית, באשר היא לקבוצה כזו. אלה המעשים: 1. הריגת אנשים הנמנים עם הקבוצה, רצח כקבוצה ולא כגמול על מעשים. 2. גרימת נזק חמור, בגוף או בנפש, לאנשים הנמנים עם הקבוצה. 3. העמדת הקבוצה בכוונה תחילה בתנאי חיים שיש בהם כדי להביא לידי השמדתם הגופנית, כולה או מקצתה. 4. קביעת אמצעים שכוונתם למנוע את הילודה בקבוצה. 5. העברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת בדרך כפייה".

בהקשר זה, אקסוי אמר: "אני מזמין את התומכים בהחלטה הזו לבחון היטב את אמנת האו"ם ואת החלטות בין הדין האירופי לזכויות אדם". דובר משרד החוץ הטורקיה הוסיף: "אנחנו מזמינים אותם לתמוך במאמצים של הבנה נכונה יותר של ההיסטוריה". במטרה לנמק את טענתו, אקסוי ציין כי טורקיה הציעה לארמניה להקים ועדה משותפת לבחינת ההיסטוריה, ואילו ירבאן סירבו.

הפרלמנט ההולנדי / צילום: אי.פי.אי

אקסוי סיכם כי "בית הנבחרים ההולנדי מנותק מהמציאות, כפי שהוכיח כבר בשנים האחרונות. אני קורא לממשלת הולנד להיאבק בגזענות, באסלאמופוביה ובשנאת הזרים, במקום בפעולות מפלות שכבר הביאו להתפטרות ממשלה בהולנד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו