16 ראשי מדינות, שרים ומומחים לביטחון לשעבר, פנו אל התובע הכללי החדש של בית האג, ומתריעים כי העמדה לדין של ישראלים תהיה "חלק ממסע הדה לגיטימציה נגד ישראל". עוד הם מתריעים כי קידום החקירה יפגע בבית הדין עצמו ויהפוך אותו לפוליטי.
על המכתב חתומים בין היתר ראש הממשלה לשעבר של קנדה, סטיבן הרפר, ראש הממשלה לשעבר של אוסטרליה, ג'ון הווארד, ראש ממשלת ספרד לשעבר, חוסה מריה אסנר, נשיא אורוגוואי לשעבר, לואיס אלברטו לאקאז'ה, שר ההגנה לשעבר של גרמניה, קארל תיאודור גוטנברג, ועוד שרים ומומחים לביטחון לאומי.
המכתב המשותף ארגן על ידי "יוזמת החברים של ישראל" והוא מופנה לקארים חאן, שאמור להיכנס בעוד כחודשיים לתפקיד התובע הראשי ומנהל בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC).
הודעתה של התובעת בנסודה על פתיחת חקירה פלילית נגד ישראל
המנהיגים הבינלאומיים מסבירים במכתב באריכות כי ישראל לא חתומה על אמנת רומא, אינה חברה בבית הדין, ולכן אין לבית הדין סיבה או הצדקה להעמיד לדין את אזרחיה. "התאגדנו יחד בדאגה בגלל הקמפיין הדה-לגיטימציה, חסר התקדים, למדינת היהודית, הנתמך בידי מספר מוסדות בינלאומיים", הם מדגישים.
הבכירים לשעבר קוראים לתובע לבחון מחדש את כוונת התובעת היוצאת, פאטו בנסודה, לפתוח בחקירות נגד ישראלים, ומוסיפים כי "עמדתנו נתמכת על ידי ממשלות, ארה"ב, גרמניה, אוסטריה, צ'כיה, הונגריה, אוסטרליה, קנדה, ברזיל, אוגדנה ומומחים בינלאומיים מובילים".
הם מדגישים כי לישראל מערכת משפט מפוארת ולכן התערבות בית הדין מנוגדת לעקרונות היסוד שלו עצמו. עוד כותבים המנהיגים כי פתיחת החקירות מנוגדת להסכמי אוסלו, שהוכרו על ידי הקהילה הבינלאומית, ותפגע בהסכמי אברהם ובתהליך השלום בין ישראל למדינות ערב.
באזהרה מפורשת לחאן, מפני הפיכת בית הדין לגורם פוליטי, כתבו: "יש לנו חששות שחקירה כזו תפגע ביושרה של בית הדין. חיוני שבית הדין ימשיך לקיים את עיקרי החוק הבינלאומי בקפדנות, לפעול במסגרת המנדט הקבוע לו על פי אמנת רומא (מכוחה פועל בית הדין, א"כ), ולהימנע מפעולה המונעות ממוטיבציה פוליטית, או נראות ככאלה", לשון המכתב.
כזכור, התובעת הראשית היוצאת בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, פאטו בנסודה, הודיעה בדצמבר 2019 כי היא מעוניינת לפתוח בחקירה מלאה של פשעי מלחמה בשטחי יהודה ושומרון ועזה, אך הותירה את ההחלטה הסופית לכך בידי שופטי בית הדין - שיכריעו האם שטחי יהודה ושומרון, עזה ומזרח ירושלים אכן תחת תחום שיפוט בית הדין. "אני משוכנעת כי יש בסיס סביר להתחיל בחקירה. השתכנעתי כי בוצעו או מבוצעים פשעי מלחמה בשטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה", כתבה בנסודה בהחלטתה.
על פי ההערכות, בית הדין עיכב את החלטתו בנושא חודשים ארוכים מתוך חשש לעימות עם ממשל ארצות הברית הקודם, של הנשיא טראמפ, שנחשב לתומך נחרץ של ישראל ומתנגד לבית הדין הבינלאומי, זאת לעומת הנשיא הנוכחי ג'ו ביידן, שהצהיר על מחויבותו לעקרונות הקהילה הבינלאומית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו